Get in touch
555-555-5555
mymail@mailservice.com
Bread and Wine
Dov Avnon • September 30, 2022
23For I have received of the Lord that which also I delivered unto you, That the Lord Jesus the same night in which he was betrayed took bread:24And when he had given thanks, he brake it, and said, Take, eat: this is my body, which is broken for you: this do in remembrance of me.25After the same manner also he took the cup, when he had supped, saying, This cup is the new testament in my blood: this do ye, as oft as ye drink it, in remembrance of me.26For as often as ye eat this bread, and drink this cup, ye do shew the Lord's death till he come. 1 Cor. 11:23-2
The cup of blessing & The bread which we break
(In not the Lords supper)
By: Dov Avnon
16 The cup of blessing which we bless, is it not the communion of the blood of Christ? The bread which we break, is it not the communion of the body of Christ? 1 cor 10:16
There is much that we as saved people can bless God under this dispensation of Grace. …who hath blessed us with all spiritual blessings in heavenly places in Christ Eph. 1:3 and the name of the gospel that Christ gave to Paul is “….the glorious gospel of the blessed God… 1 Tim 1:11
Christ gave Paul for this dispensation of grace the ordinance of the cup of blessing and not the Lord's supper. It may sound strange in the ears of many but it is an important subject that we should know. You will find many churches in all time that observe what they are calling “Lord's supper” while it is about The cup of blessing which we bless / The bread which we break. Lord's supper became so well known term, that it is hard for people to understand the differences. The cup of blessing which we bless / The bread which we break has to do with the Church body of Christ, the Lord's supper is the Passover meal that God gave to Moses for the nation Israel.
The cup / The bread
16 The cup of blessing which we bless, is it not the communion of the blood of Christ? The bread which we break, is it not the communion of the body of Christ?17 For we being many are one bread, and one body: for we are all partakers of that one bread.
The teaching about the cup and the bread for the body of Christ is starting in 1 cor. Chapter 10. Paul is saying - 15 I speak as to wise men; judge ye what I say. Those are the wise brethren in all ages that going to follow Paul in this matter and not man. 1 Be ye followers of me, even as I also am of Christ. 2 Now I praise you, brethren, that ye remember me in all things, and keep the ordinances, as I delivered them to you.
But why is it so hard for us to follow Paul in the ordinance of the cup and The bread in 2013?
The answer is very simple, we all learn what we know from someone. Catholic, protestant, Baptist, grace, and many other schools of teaching. All of them might have their way of interpreting Christ's words to Paul in 1 Corinthians chapters 10-11.
As for myself in 1980 I learned about the gospel of God's grace from reading C.R. stam book things that differ. His book helped many to come to the
knowledge of the dispensation of grace that Christ gave to Paul. C.R. Stam like many other grace teachers is using the term Lords supper for what Paul is calling. The cup of blessing which we bless and the bread which we break.
Many today lost the light on the truth of the cup of blessing and the bread because of religious theology. They are the ones who changed the meaning of the truth that Christ gave to Paul. In many places they even do not speak about “Wine and bread” but about “juice and crackers”
Another reason why people are rejecting the ordinance of Wine and bread as part of the revelation that Christ gave the apostle Paul for this dispensation of grace, is because of the teaching that is known as dividing Paul's letters into two ministries, groups, or bodies. Others, for some reason, teach that wine and bread are just a good reason to have a yearly church meal.
The cup of blessing which we bless. The bread which we break
The teaching about the cup and the bread is starting in 1 Corinthians 10. Paul is calling the brethren to learn from what happened before. All were baptized with Moses and eat and drink from the same spiritual rock which was Christ. ! The point is they were saved from Egypt through the blood Exodus 12;7 but God want more than just saving people from the slavery of sin into freedom in the promised land.
our examples
6 Now these things were our examples, to the intent we should not lust after evil things, as they also lusted:
If we want to understand the purpose of the cup of wine and the bread as Christ gave to Paul for the dispensation of grace, we should remember the following samples.
7 Neither be ye idolaters…. - 8 Neither let us commit fornication… 6 And they rose up early on the morrow, and offered burnt offerings, and brought peace offerings, and the people sat down to eat and to drink, and rose up to play.7 And the LORD said unto Moses, Go, get thee down; for thy people, which thou broughtest out of the land of Egypt, have corrupted themselves: Exodus 32:6 –
1 And Israel abode in Shittim, and the people began to commit whoredom with the daughters of Moab.2 And they called the people unto the sacrifices of their gods: and the people did eat, and bowed down to their gods.3 And Israel joined himself unto Baalpeor: and the anger of the LORD was kindled against Israel. Numbers 25:1
9 Neither let us tempt Christ…10 Neither murmur ye…. 1 cor 10
4 And they journeyed from mount Hor by the way of the Red sea, to compass the land of Edom: and the soul of the people was much discouraged because of the way. 5 And the people spake against God, and Moses, Wherefore have ye brought us up out of Egypt to die in the wilderness? for there is no bread, neither is there any water; and our soul loatheth this light bread. Num 21:4
2 And the whole congregation of the children of Israel murmured against Moses and Aaron in the wilderness: 3 And the children of Israel said unto them, Would to God we had died by the hand of the LORD in the land of Egypt, when we sat by the flesh pots, and when we did eat bread to the full; for ye have brought us forth into this wilderness, to kill this whole assembly with hunger. Exodus 16:2
Idolaters/ fornication/tempt Christ/murmuring are the foundation of satan evil plan against God's plan from creation.
When Paul is writing “29 For he that eateth and drinketh unworthily…” 1 Cor. 11. He is not speaking about our sinful nature that we receive from adam. He is talking about those certain sins as a sample. As saved people we should in all time understand the value of our redemption and “we should not lust after evil things, as they also lusted”
Flee from idolatry
11 Now all these things happened unto them for ensamples: and they are written for our admonition, upon whom the ends of the world are come.
Idolatry is not just a sin, it is a system and this system is still working today.
15:22 And Samuel said, Hath the LORD [as great] delight in burnt offerings and sacrifices, as in obeying the voice of the LORD? Behold, to obey [is] better than sacrifice, [and] to hearken than the fat of rams. 15:23 For rebellion [is as] the sin of witchcraft, and stubbornness [is as] iniquity and idolatry. Because thou hast rejected the word of the LORD, he hath also rejected thee from [being] king. 15:24 And Saul said unto Samuel, I have sinned: for I have transgressed the commandment of the LORD, and thy words: because I feared the people, and obeyed their voice. 1 SAMUEL Chapter 15
In a society where idolatry is reigning, there is also much witchcraft and fornication as the resolt of rejecting the Word of the Lord.
Now the works of the flesh are manifest, which are [these]; Adultery, fornication, uncleanness, lasciviousness, 5:20 Idolatry, witchcraft, hatred, variance, emulations, wrath, strife, seditions, heresies, 5:21 Envyings, murders, drunkenness, revellings, and such like Galatians 5
Just because idolatry is still active under the dispensation of grace Paul is telling us:
3:5 Mortify therefore your members which are upon the earth; fornication, uncleanness, inordinate affection, evil concupiscence, and covetousness, which is idolatry: 3:6 For which things' sake the wrath of God cometh on the children of disobedience:
So you see, Paul is not talking just about our sinful nature. He is talking about a system based on lust. The fact that we are saved and have forgiveness for our sins, does not free us from the possibility to “lust after evil things”
Standing and falling
12 Wherefore let him that thinketh he standeth take heed lest he fall.13
After we receive Christ as our savior, Paul is calling us to “Walk in the Spirit, and ye shall not fulfil the lust of the flesh” Gal. 5:16. A saved pers
….walk ye in him…Rooted and built up in him…. stablished in the faith, as ye have been taught…….: Col. 2:6-7
and bringeth forth fruit…. since the day ye heard of it, and knew the grace of God in truth: ….as ye also learned of Epaphras our dear fellowservant… Col. 1:6-7
11 For the grace of God that bringeth salvation hath appeared to all men,12 Teaching us that, denying ungodliness and worldly lusts…..Titus 2
From reading those verses and many others, we understand that learning about the grace of God in the right way will and should affect our daily walk. This is also one of the reasons that Paul receive from the lord to tell believers:
26 For as often as ye eat this bread, and drink this cup, ye do shew the Lord's death till he comes. 1 Cor 11.
Paul is not talking here just about the historical death of Christ on the cross but concerning what he is teaching the churches
The death of Christ under the dispensation of Grace –
God forbid. How shall we, that are dead to sin, live any longer therein?
Therefore we are buried with him by baptism into death
For he that is dead is freed from sin.
Now if we be dead with Christ, we believe that we shall also live with him
Knowing that Christ being raised from the dead dieth no more; death hath no more dominion over him.
6:11 Likewise reckon ye also yourselves to be dead indeed unto sin, but alive unto God through Jesus Christ our Lord. Romans 6:1-7
Temptation
There hath no temptation taken you but such as is common to man: but God is faithful, who will not suffer you to be tempted above that ye are able; but will with the temptation also make a way to escape, that ye may be able to bear it.
Idolatry.
14 Wherefore, my dearly beloved, flee from idolatry.
flee from idolatry - worship of an idol
wise men; judge ye what I say
15 I speak as to wise men; judge ye what I say. 16 The cup of blessing which we bless, is it not the communion of the blood of Christ? The bread which we break, is it not the communion of the body of Christ?17 For we being many are one bread, and one body: for we are all partakers of that one bread. 1 Cor 10
7 For we walk by faith, not by sight: 2 Cor 5:7
15 I speak as to wise men; judge ye what I say – think about it
The cup of blessing – No juice no crackers – wine and bread
It has to do with blessing – it is a moment of remembrances of the effect of God's blessing in our life and giving God thanks.
3 Blessed be the God and Father of our Lord Jesus Christ, who hath blessed us with all spiritual blessings in heavenly places in Christ: Efe 1:3
is it not the communion of the blood of Christ? The bread which we break, is it not the communion of the body of Christ?17 For we being many are one bread, and one body: for we are all partakers of that one bread. 1 Cor 10
We are one body in Christ –
12 For as the body is one, and hath many members, and all the members of that one body, being many, are one body: so also is Christ.13 For by one Spirit are we all baptized into one body, whether we be Jews or Gentiles, whether we be bond or free; and have been all made to drink into one Spirit.14 For the body is not one member, but many. 15 If the foot shall say, Because I am not the hand, I am not of the body; is it therefore not of the body? 16 And if the ear shall say, Because I am not the eye, I am not of the body; is it therefore not of the body? 17 If the whole body were an eye, where were the hearing? If the whole were hearing, where were the smelling? 18 But now hath God set the members every one of them in the body, as it hath pleased him.19 And if they were all one member, where were the body? 20 But now are they many members, yet but one body.21 And the eye cannot say unto the hand, I have no need of thee: nor again the head to the feet, I have no need of you.22 Nay, much more those members of the body, which seem to be more feeble, are necessary: 23 And those members of the body, which we think to be less honourable, upon these we bestow more abundant honour; and our uncomely parts have more abundant comeliness.24 For our comely parts have no need: but God hath tempered the body together, having given more abundant honour to that part which lacked:25 That there should be no schism in the body; but that the members should have the same care one for another.26 And whether one member suffer, all the members suffer with it; or one member be honoured, all the members rejoice with it.27 Now ye are the body of Christ, and members in particular.
The gifts are temporary not the cup of blessing
28 And God hath set some in the church, first apostles, secondarily prophets, thirdly teachers, after that miracles, then gifts of healings, helps, governments, diversities of tongues.29 Are all apostles? are all prophets? are all teachers? are all workers of miracles?30 Have all the gifts of healing? do all speak with tongues? do all interpret?31 But covet earnestly the best gifts: and yet shew I unto you a more excellent way.
The Lords Jesus Christ did not command members of the Church which is His body to keep the ordinance of the “Lords supper/Passover” . There is no one place in Paul's letters, Romans till Philemon where we can find any instruction to keep the ordinance of the “Lords supper” under this dispensation of grace.
It may sound strange in the ears to hear such a statement while the majority in the Christian world including many grace believers do teach that the “Lord's supper/Passover” is also for this dispensation of Grace.
As a Bible believer, you heard about terms like “Lord's supper/Last supper/Holy communion or the Eucharist.
There is much confusion among Christians in general about the “Lord's supper”. The reason is not everyone knows or believes that Christ gave the apostle Paul the dispensation of Grace and that we should rightly divide the Word of truth. Not many people know that it is a difference between the “Passover” also known as the “Lord's supper of the last supper” and the cup of blessing and the bread which we break.
Just for our clear understanding of this subject: The Lord Jesus Christ revealed to the apostle Paul about the cup of blessing and the bread which we break and this is NOT the “Lords supper/Passover”
Why is it so important to understand the difference between “Lord's supper/Passover” and the cup of blessing and the bread which we break? The answer is very simple! The “Lord's supper/Passover” is part of the commandments that Moses gave only to the Children of Israel.
But what about the Words of Christ to the apostle Paul about the cup of blessing and the bread which we break?. Is this not the “Lord's supper” NO! It is almost 2000 years from Paul's days to our days that people are confused between “The Lord's supper/Passover” and the cup of blessing and the bread which we break.
15 I speak as to wise men; judge ye what I say. 16 The cup of blessing which we bless, is it not the communion of the blood of Christ? The bread which we break, is it not the communion of the body of Christ?17 For we being many are one bread, and one body: for we are all partakers of that one bread. 1 Cor 10
So let be wise - I speak as to wise men – and follow the Words of Christ to Paul in order to understand this important subject and to understand the difference between the “Lord's supper/Passover” and the cup of blessing and the bread which we break?.
Did you know that according to the Bible and not the tradition of man, the Lord’s Passover and Lord's supper are the same?
1 CORINTHIANS 11:20 When ye come together therefore into one place, this is not to eat the Lord's supper.
When Paul admonished the believers at Corinth, it is not because they were misusing the cup of blessing and the bread but because they were celebrating the Lord's supper/Passover which is something different and also with a wrong attitude.
In order to understand much better the difference, we should first look and see what is the LORD'S Passover.
12:11 And thus shall ye eat it; with your loins girded, your shoes on your feet, and your staff in your hand; and ye shall eat it in haste: it is the LORD'S passover
12:21 Then Moses called for all the elders of Israel, and said unto them, Draw out and take you a lamb according to your families, and kill the Passover.
12:26 And it shall come to pass when your children shall say unto you, What mean ye by this service? 12:27 That ye shall say, It is the sacrifice of the LORD'S passover, who passed over the houses of the children of Israel in Egypt, when he smote the Egyptians, and delivered our houses. And the people bowed the head and worshipped. 12:28 And the children of Israel went away, and did as the LORD had commanded Moses and Aaron, so did they. EXODUS 12:11,21,27
12:48 And when a stranger shall sojourn with thee, and will keep the Passover to the LORD, let all his males be circumcised, and then let him come near and keep it; and he shall be as one that is born in the land
23:5 In the fourteenth day of the first month at even is the LORD'S Passover. 23:6 And on the fifteenth day of the same month [is] the feast of unleavened bread unto the LORD: seven days ye must eat unleavened bread. LEVITICUS Chapter 23
JOSHUA 5:10 And the children of Israel encamped in Gilgal, and kept the Passover on the fourteenth day of the month at even in the plains of Jericho.
From reading those verses on the Old Testament and many others we know that the service of the PASSOVER was given by God only to the Children of Israel. What mean ye by this service? ….
It is the sacrifice of the LORD'S Passover, who passed over the houses of the children of Israel in Egypt, when he smote the Egyptians, and delivered our houses
The Lord supper with the 12 disciples
LAST SUPPER / LORDS SUPPER – Christianity teaches that the Last Supper is the final meal that, Jesus shared with his Apostles in Jerusalem before his crucifixion. The Last Supper provides the scriptural basis for the Eucharist, also known as "Holy Communion" or The Lord's Supper”
Christian theology emphasized the “last supper” on the cup and the bread while it was first about the Lords Passover part of the old covenant. The cup of blessing and the bread which we break under this dispensation of grace, is because Christ from heaven gave it to the apostle Paul.
to eat the Passover
When Christ was on Earth He lived under the Law of Moses like any other Jew. When He was on earth the Dispensation of Grace or the New Covenant did not start yet. So when Christ told His disciples to prepare a place for Him it was to eat the Passover.
Ye know that after two days is the feast of the Passover, and the Son of man is betrayed to be crucified.
26:17 Now the first day of the feast of unleavened bread the disciples came to Jesus, saying unto him, Where wilt thou that we prepare for thee to eat the Passover? 26:18 And he said, Go into the city to such a man, and say unto him, The Master saith, My time is at hand; I will keep the Passover at thy house with my disciples. 26:19 And the disciples did as Jesus had appointed them; and they made ready the Passover. 26:20 Now when the even was come, he sat down with the twelve. MATTHEW 26:2, 17-20
MARK 14:12 And the first day of unleavened bread, when they killed the Passover, his disciples said unto him, Where wilt thou that we go and prepare that thou mayest eat the Passover?
22:1 Now the feast of unleavened bread drew nigh, which is called the Passover. 22:8 And he sent Peter and John, saying, Go and prepare us the Passover, that we may eat. John 22
after supper
26:26 And as they were eating, Jesus took bread, and blessed it, and brake it, and gave it to the disciples, and said, Take, eat; this is my body. 26:27 And he took the cup, and gave thanks, and gave it to them, saying, Drink ye all of it; 26:28 For this is my blood of the new testament, which is shed for many for the remission of sins. 26:29 But I say unto you, I will not drink henceforth of this fruit of the vine, until that day when I drink it new with you in my Father's kingdom. MATTHEW Chapter 26
14:22 And as they did eat, Jesus took bread, and blessed, and brake it, and gave to them, and said, Take, eat: this is my body. 14:23 And he took the cup, and when he had given thanks, he gave it to them: and they all drank of it.14:24 And he said unto them, This is my blood of the new testament, which is shed for many. 14:25 Verily I say unto you, I will drink no more of the fruit of the vine, until that day that I drink it new in the kingdom of God. Markus 14
22:17 And he took the cup, and gave thanks, and said, Take this, and divide [it] among yourselves: 22:18 For I say unto you, I will not drink of the fruit of the vine, until the kingdom of God shall come. 22:19 And he took bread, and gave thanks, and brake it, and gave unto them, saying, This is my body which is given for you: this do in remembrance of me.
22:20 Likewise also the cup after supper, saying, This cup is the new testament in my blood, which is shed for you. Lucas 22:17-20
20 When ye come together therefore into one place, this is not to eat the Lord's supper. 1 Cor 11:20
There is a great difference in the Bible between the “Lord/ Passover supper” or The cup of blessing & The bread which we break. The reason for so much confusion around what people often call: “Lords/ Passover supper” is because they are not rightly dividing the Word of truth. They come short to understand the difference between what Christ told to the 12 disciples/ the Children of Israel in this matter and what the same Lord from Heaven gave to the Apostle Paul for this dispensation of grace.
Even some so-called grace churches are confusing this subject when they are putting in their doctrinal statement the following:
The communion of the Lord's supper as revealed through the Apostle Paul in I Corinthians 11:23-26 is for members of the Body of Christ to observe "until He comes
Christ from heaven never told Paul anything about The communion of the Lord's supper. This is a confusing statement. I Corinthians 11:23-26 is NOT talking about the Lord's/ Passover supper but about:
the communion of the blood of Christ 1 cor. 10:15-17
the communion of the body of Christ 1 cor. 10:15-17
The cup and the bread are not the Lords / Passover supper
MATTHEW 26:2 Ye know that after two days is the feast of the Passover, and the Son of man is betrayed to be crucified. 26:17 Now the first [day] of the feast of unleavened bread the disciples came to Jesus, saying unto him, Where wilt thou that we prepare for thee to eat the Passover?
26:18 And he said, Go into the city to such a man, and say unto him, The Master saith, My time is at hand; I will keep the Passover at thy house with my disciples.
26:19 And the disciples did as Jesus had appointed them; and they made ready the Passover. MATTHEW 26:2,17,18,19
LORD'S Passover = Lord's supper
12:26 And it shall come to pass when your children shall say unto you, What mean ye by this service? 12:27 That ye shall say, It is the sacrifice of the LORD'S Passover, who passed over the houses of the children of Israel in Egypt, when he smote the Egyptians, and delivered our houses. And the people bowed their head and worshipped.
From these verses, we understand that the term Lord’s supper that Paul is using in 1 cor 11:20 is the same like the LORD'S Passover that God gave only to the children of Israel.
Did Paul receive from the Lord the instruction that members of the body of Christ should hold yearly meals as Moses commanded the children of Israel? No!
The cup of blessing & The bread which we break
Let's see what Christ revealed to Paul concerning the CUP and the BREAD for this dispensation of grace.
23 For I have received of the Lord that which also I delivered unto you, That the Lord Jesus the same night in which he was betrayed took bread: 24 And when he had given thanks, he brake it, and said, Take, eat: this is my body, which is broken for you: this do in remembrance of me.25 After the same manner also he took the cup, when he had supped, saying, This cup is the new testament in my blood: this do ye, as often as ye drink it, in remembrance of me.26 For as often as ye eat this bread, and drink this cup, ye do shew the Lord's death till he comes. 1 Cor 11
I am suggesting anyone to read few time 1 Cor 11:23-26 . When did the Lord take the Bread? When did the Lord took the Cup?
22:19 And he took bread, and gave thanks, and brake [it], and gave unto them, saying, This is my body which is given for you: this do in remembrance of me. 22:20 Likewise also the cup after supper, saying, This cup is the new testament in my blood, which is shed for you. Luke 22:19-20
after supper – You see the bread and the cup that Paul received directly from the Lord as part of the revelation of the mystery is not the Passover (Lords) supper that Moses commanded the Children of Israel.
The use of the term “LORDS SUPPER” as it was part of the dispensation of Grace brought much confusion even in Paul days:
20 When ye come together therefore into one place, this is not to eat the Lord's supper. 1 Cor 11:20
You see those believers were thinking that it is about meals and eating!
11:21 For in eating every one taketh before [other] his own supper: and one is hungry, and another is drunken. 11:22 What? have ye not houses to eat and to drink in? or despise ye the church of God, and shame them that have not? What shall I say to you? shall I praise you in this? I praise you not. 1 Cor 11
Paul explains the Church in 1 Cor 11:23 what exactly the Lord told him:
11:23 For I have received of the Lord that which also I delivered unto you…., 1 Cor.
Did the Lord tell him anything about the LORD's supper as he gave it to Israel? NO? The Lord Jesus told him about the bread and the cup.
So what is the bread and the cup? Are you part of that group of people that Paul is calling WISE MEN who know how to judge what Christ gave to Paul as Part of the dispensation of grace? Or are you still confused as many others who do not understand the difference between The cup of blessing, The bread which we break, and the “Lords/ Passover supper”.
15 I speak as to wise men; judge ye what I say. 16 The cup of blessing which we bless, is it not the communion of the blood of Christ? The bread which we break, is it not the communion of the body of Christ?17 For we being many are one bread, and one body: for we are all partakers of that one bread. 1 Cor 12
What Christ revealed to Paul is an ordinance (1 Cor 11:2) that has to do with remembrance. People are willing to listen every Sunday for about 30-45 minutes to a man preaching. In many places, this man even never heard about the dispensation of Grace. People build according to their traditional “music service” you cannot imagine going to some Bible fellowship and they will tell you we are not singing every Sunday but only one time a month or year. But when it comes to the cup of blessing & the bread which we break Satan will do everything that he can to turn us from following Paul in this matter as Paul was following Christ. (1 Cor. Chapters 10-11 are dealing with this subject).
So let’s not forget that Christ never told a member of the body of Christ anything about the yearly Lords/ Passover supper as Moses gave to Israel. Christ gave us through Paul the cup of blessing & the bread which we break.
23 For I have received of the Lord that which also I delivered unto you, That the Lord Jesus the same night in which he was betrayed took bread:24 And when he had given thanks, he brake it, and said, Take, eat: this is my body, which is broken for you: this do in remembrance of me. 25 After the same manner also he took the cup, when he had supped, saying, This cup is the new testament in my blood: this do ye, as oft as ye drink it, in remembrance of me.26 For as often as ye eat this bread, and drink this cup, ye do shew the Lord's death till he come. 1 Cor. 11
1 Moreover, brethren, I declare unto you the gospel which I preached unto you, which also ye have received, and wherein ye stand;2 By which also ye are saved, if ye keep in memory what I preached unto you unless ye have believed in vain.3 For I delivered unto you first of all that which I also received, how that Christ died for our sins according to the scriptures;4 And that he was buried, and that he rose again the third day according to the scriptures: 1 Cor 15
to testify the gospel of the grace of God acts 20:24
אחדות האל
Fast Facts About Angels By Thomas Bruscha "Angel" means: Messenger: Angels are the servants of the Lord doing service to God - Hebrews 1:7,14. They have been used to deliver messages to people - Genesis 19:15. Holy Angels carry out God's will on earth or heaven - Genesis 28:12. They report to God and give account - Job 1:6; 2:1. They praise and worship God - Psalms 148:2; Revelation 5:11,12. They comprise God's army - the "Heavenly Host" - Daniel 8:10. Angels are called: "Sons of God" - Job 1:6; 2:1 "Heavenly Host" - Luke 2:13 "Holy Ones" or "Holy Angels" - Daniel 4:7; Matthew 25:31 "Watchers" - Daniel 4:17 Their Being: Angels are celestial (Heavenly) beings - I Corinthians 15:40. They are just one kind of race of many heavenly beings such as: Seraphim - who according to Isaiah 6:2-7 have six wings and praise God's holiness. Cherubim - who according to Ezekiel 10:1-15 have four wings and surround God's glory. The Four Beasts - of Revelation 4:6-8 who may or may not be one of the above; these also have six wings. There are many differing descriptions of demonic type beings - Zechariah 5:5-9. This is the only mention of winged women in the Bible and remember it's demonic! There are also heavenly animals mentioned in scripture such as horses - Revelation 19:11 Within the Angels are Ranks of Authority: Archangel (meaning: "Chief") As is "Michael" among the Holy Angels - I Thessalonians 4:16; Jude 9 And "Beelzebub" prince among the devils - Matthew 12:24. Principalities - As above, an office held by a Prince, Chief among others - Ephesians 1:21. Thrones - An office held by one who would be a regional King - Colossians 1:16. Powers - An office held by one having legal jurisdiction - Ephesians 1:21. Might - An enforcer; as in military or police or judge - Ephesians 1:21. Dominions - Assigned governmental authority over a territory - Ephesians 1:21. These same offices of varying authority exist on the earth, visible to us as Kings or Presidents and Legislators and Governors and Judges and Police. The same exists in the heavens, invisible to us but just as real - Colossians 1:16,16. Heavenly counterparts to earth are warring the heavens - Daniel 10:12, 13,20,21. How Angels Appear: They are "Spirits" - Hebrews 1:7. They are not made of the earth as we are - I Corinthians 15:48. They are "Invisible" - Colossians 1:16, II Kings 6:17. They are spoken of as "Men"; never as women or as children - Mark 16:5; Daniel 9:21. They however, are not necessarily sexless: As men, fallen angels have procreated with "the daughters of men" - Genesis 6:1-4. They were and are created by God to be celibate: God did not create them to marry nor to be given in marriage - Matthew 22:30 They are "Wingless" i.e.: the Bible never says they have wings. So we assume they don't and there is no reason to assume otherwise. They are powerful; exceeding man in strength and ability - Psalms 103:20; II Peter 2:11. They possess the ability to appear as "ordinary men" - Hebrews 13:2. They sometimes appear as men and yet there is something that distinguishes them as Angels - Genesis 18:1-3...19:1. Perhaps they appeared larger than normal men - Genesis 6:4; Revelation 21:17. They also have the ability to appear as "supernatural men" with radiant glory - Luke 24:4. They are "Created" beings - not born - as is said of the Cherub Lucifer - Ezekiel 28:15. They were created in Genesis 1:1 because they viewed the rest of creation - Job 38:6,7. Because they are Spirit Beings they do not and cannot physically die - Luke 20:36. This is why God created hell - Matthew 25:41 Because they are Spirit Beings they never age. This is seen by the fact that the angel Gabriel appeared to Daniel - Daniel 8:16 then approximately 500 years later he appears unaged to Mary - Luke 1:19,26,26. As Spirit Beings they do not take up space: In Mark 5:9 there were a "Legion"=6,000+ in one man. They are always viewing what happens on the earth - Daniel 4:17; I Corinthians 4:9. They have been wondering, trying to figure out the prophetic plan of salvation God promised mankind in the earth - I Peter 1:12. There is much joy among the Angels; over God's victories - Luke 15:10; Revelation 12:12. Their estate is Heaven - they are called "The Angels of Heaven" - Matthew 24:36 And yet some of them left - Jude 6 They are associated with the stars - Revelation 1:20; 9:1. Most likely they live on and rule territorially within the stars - Amos 5:26. They are not to be worshipped! - Revelation 22:8,9. They are not to be idolized! - Exodus 20:4,5; Acts 7:43. They are not to be prayed to! - II Samuel 24:17. Prayer in scripture is always directed to God - Matthew 6:6; Luke 11:2. They are not to be looked to for guidance! - Isaiah 47:13. God's Holy Spirit through His written Word leads and guides us - Ephesians 5:18. They are not sent, nor are we to receive a gospel message from Angels today! - Galatians 1:8. Our worship, our obedience, our trust and dependence which we owe to God aloone, is the desire of Satan and his Angels and is therefore the source and the reason behind all idolatry - Isaiah 14:12-14 Assignments of the Angels: They have been sent from God to bring messages to certain people - Daniel 9:20-23. Since Jesus Christ is called "The Word of God" - John 1:1; there were times in the Old Testament when He appeared himself as "The Angel of the Lord" - Exodus 3:2. Angels were also sent to assist certain people - Acts 12:7-10. They were sent to protect certain people at particular times - II Kings 6:15-18. They were also sent to inflict punishment at other times - I Chronicles 21:16. Angels were assigned to Nations - Daniel 12:1. Some were assigned to Children - Matthew 18:10. Angels will be assigned to Churches - Revelation 1:20; 2:8,12,18; 3:1,7,14. Angels are seen throughout the Book of Revelation executing God's wrath - Rev. 15:1. They will be used at the second coming of Jesus Christ to gather Israel back to their promised land - Matthew 24:31. The references to time in the above statements, alluding to the past and future days, such as "were" or "have been" and "will be" are deliberate. Since the Children of Israel were God's people and the heirs of Salvation; angelic ministry is especially associated with that Nation and God's Kingdom blessings promised to them upon this earth. Keep this point in mind as we consider this final question: Do Members of the "Body of Christ" have Guardian Angels? Paul's epistles are written to the "Body of Christ" which comprises all believers through the "Gospel of the Grace of God" (Jew or Gentile) from the beginning of his special ministry until a future day in which the "Body" (whether asleep in the grave or alive) will be called up into the air to meet our Lord Jesus Christ in the heavens. (Acts 20:24; I Corinthians 12:27; I Timothy 1:12-16; I Thessalonians 4:13-18.) This church called "The Body of Christ" is a "New Creature" distinct from God's people of Israel who were called "An Holy Nation." The church which is Christ's Body was brought into being for God's secret purpose called "The Mystery" - "Which He kept hid from ages and generations but now is made known..." as Paul writes; "To the intent that now unto the principalities and power in the heavenly places might be made known by the church the manifold witness of God." (Ephesians 1:22,23; II Corinthians 5:17; Galatians 6:15; I Peter 2:9; Ephesians 3:1-10) In other words, God's purpose in saving us today in this "the dispensation of the grace of God" is for the prpose of teaching the angels in heaven, things that even they never knew concerning the many sides of God's wisdom. Most importantly it teaches the Angels how God's wisdom in the Cross has defeated Satan and openly displays Satan's ignorance as God reveals the triumph of His wisdom and powever over him. (I Corinthians 2:7-9; Ephesians 1:8; Colossians 2:13-15) In God's grace to us, He is using us to teach the Angels, and He will display us in the Heavens forever to demonstrate to the Angels "the riches of His kindness in His grace toward us" - Ephesians 2:4-7. Since God's program for us involves teaching the Angels, and since this truth exposes the defeat, failure and doom of the devil and his angels, this truth and those who know it are in a spiritual warfare with "spiritual wickedness in high places" - Ephesians 6:10-12. The armor God has given us is not "guardian Angels," but is the "truth," "righteousness," "peace," "faith" and "hope" found in our position in Christ. Furthermore, II Corinthians 10:4 tells us that the "weapons of our warfare are not carnal, but mighty through God to the pulling down of strong holds." They are not carnal (fleshly), but spiritual, for we do not fight against flesh and blood. Our weapon is spiritual. It is the Word of God. Therefore Jesus Christ through Paul, his Apostle to us, warns us over and over not to be deceived; nor lured into the worship of Angels; nor to be spoiled of our rewards through Angels appearing to teach us another gospel or any other doctrine not found in Paul's epistles for us. (Colossians 2:18; Galatians 1:8; II Corinthians 11:13-15; I Timothy 4:1,2) Interestingly, Colossians 2:18 implies that those who would have you believe a message from an Angel or to adore the Angels in worship, they have never even seen an Angel, though they may testify that they have seen an Angel. To the contrary, the Apostle Paul says much about Angels observing, listening and learning of God's grace from us: "We are made spectacles to the Angels..." - I Corinthians 4:9. "We shall judge the Angels" - I Corinthians 6:3. We ought to obey the authority God has established "because of the Angels" - (perhaps because they are watching our obedience) - I Corinthians 11:10. Our position "in Christ in heavenly places" is a show of the kindness and grace of God to the Angels who never had seen such grace - Ephesians 2:4-7. And it was God's intent in forming the Body of Christ to teach the Angelic Host about His "manifold wisdom" - Ephesians 3:10. Paul acknowledges that his words are heard before "the Elect Angels" - I Timothy 5:21. Today, we have the privilege and the ministry of using "the sword of the Spirit which is the Word of God" (particularly "the Word of His grace" to us;) and by using it we can assist God in "spoiling principalities and powers" by the preaching of the Cross and thereby, through faith, save those (Jews or Gentiles) who were part of the kingdom of Satan - "the power of darkness" and "translate them into the Kingdom of God's dear Son." (Ephesians 6:17; Acts 20:32; Colossians 2:15; Ephesians 2:8,9; Colossians 1:12-14) As God's purpose for Israel centers around His kingdom in the earth, so God's purpose for us - the Body of Christ centers around His kingdom in the heavens. Angels were used to help Israel by informing them and protecting them as a nation, in fulfillment of God's intent for the earth. However, today God is using the church which is His Body to help the Angels by informing them and warring against the spiritual wickedness in high places in fulfillment of God's intent for the heavens. The more one understands the uniqueness of the age in which we live and how it is that we battle in a spiritual warfare for the heavenly places the more insight is gained as to the ministry of Angels today. We the Body of Christ are teaching and warring in their behalf in the heavenly places. We accomplish unseen victories as we "stand fast in the Lord and in the power of His might" using as the weapons of our warfare "the sword of the Spirit" and "praying always" for "boldness" to proclaim "the mystery of the gospel." From that point of view, why would we have guardian Angels? Rather than Angels helping us, God has given unto us something much more comforting and powerful. He has given to us His Holy Spirit who strengthens us with "power" and "might in the inner man" and "seals" us as God's possession unto the day of our redemption; all to His glory. (Ephesians 3:14-21; Ephesians 1:13,14) Instead of protecting us from all the evils that may befall us in life we are instructed to be "filled with the Spirit" and to learn that God's grace is sufficient. In fact we begin to understand that in our weakness God is made strong in us so that while we may suffer need, go hungry, be afflicted with pain, or suffer loss; we "can do all things through Christ which strengtheneth us!" What a testimony this is to the power of God's grace in us, both unto man and the Angels. (Ephesians 5:18; Galatians 5:22,23; II Corinthians 12:7-10; Philippians 4:11-13) There is an amazing truth which can only be received by faith. We are told in scripture that our afflictions in this life are working for us. As we walk by faith, motivated by grace, strengthened by God's Spirit, guided by His Word through all the difficulties of life we will be rewarded "a far more exceeding and eternal weight of glory." If guardian Angels prevented such afflictions, they would be working against you, robbing you of rewards, and the glory God receives through His working in your life. (II Corinthians 4:16-18; Romans 8:16-18; II Timothy 2:9-13; 4:6-8)
תקווה המבורכת אנחנו מאחלים לאנשים שנה מבורכת , או מקווים שבשנה הבאה יהיה יותר טוב. זה נקרא תקווה. הרבה אנשים חיים היום ללא תקווה. בארץ ישראל אנחנו עדים למלחמות, הרוגים והרבה סבל. הרבה אנשים פשוט חיים רק את היום, אין להם תקווה. האמונה בישוע המשיח היא לא דת למרות שהרבה אנשים מאמינים קשורים לאיזה אירגון דתי. ה לָכֵן אַחֲרֵי נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה שָׁלוֹם לָנוּ עִם־הָאֱלֹהִים בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ 2 אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מָצָאנוּ בָאֱמוּנָה גַּם־מְבוֹא הַחֶסֶד הַזֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹמְדִים בּוֹ וְנִתְהַלֵּל בְּתִקְוַת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק ה האמונה המשיחית עוסקת בצדקה. מי צודק ? אלוהים או בני האדם. אדם צדיק הוא לא אחד שעוסק בגמילות חסדים. אדם צדיק הוא זה שבאלוהים אומר עליו "אתה צודק". אלוהים מצדיק היום אנשים אך ורק על סמך האמונה שלהם באדון ישוע ומותו על הצלב. אחרת אף אחד לא היה יכול לומר "אני צודק" מכוון שכולם נחשבים לחטאים. אז אם נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה יש לנו שלום עם האלוהים. בעולם אין כרגע שלום. אנשים לא שלמים עם עצמם. אם נסתכל לנעשה היום במזרח התיכון נראה עד כמה השלמות והשלום חסרים. בכל אופן אם אנחנו מאמינים שישוע הוא האדון שמת עבור החטאים שלנו ןקם לתחייה בעבור הצדקה שלנו . אנחנו יכולים להנות משלום עם האלוהים כבר היום כבר עכשיו. שלום עם האלוהים לא אומר שמרגישים כל היום טוב. ישנם הרבה מאמינים שלא מבינים את ההבדל בין מה שקבלנו בחסדו של האלוהים לבין ההתנסות היום יומית וההליכה ברוח. 6 אַל־תִּדְאָגוּ כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים עִם־תּוֹדָה תָּבֹאנָה מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם לְכָל־דָּבָר לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ׃ 7 וּשְׁלוֹם אֱלֹהִים הַנַּעֲלֶה עַל־כָּל־שֵׂכֶל יִנְצֹר אֶת־לְבַבְכֶם וְאֶת־מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַפִּילִפִּיִּים פֶּרֶק ד הפסיכולוגים מדברים על מצב של "דאגת יתר". דאגות בחיים לא חסרות. מצב בטחוני, כלכלי, בעיות אישיות ועוד. אצל המאמין המשיחי, דאגת יתר יכולה לגרום לאובדן של פרי הרוח. לכן נתנה לנו האפשרות לשאול את אבינו שבשמים. איך שואלים "בתודה" כלומר במקום רק לבקש אנחנו צריכים דברים ראשון להודות לאלוהים אבי אדונינו ישוע המשיח על עושר חסדו שכבר ניתן לנו. כלומר המטרה היא לא רכב חדש או ביגוד וכו גם אם אנחנו חושבים שזה לכבוד האלוהים. אלוהים תחת הנהגת חסדו, אינו מבטיח לנו תשובות. התשובה הכי טובה שנקבל היא שלום האלוהים – יש את השלום "עם האלוהים" שזאת הישועה שניתנה לנו אך ורק על ידי חסד דרך האמונה. יש את "השלום מהאלוהים" שזה תוצר של הליכה ברוח ופרי הרוח (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַגָּלָטִיִּים פֶּרֶק ה 16-26) וְתִקְוָה הִיא לֹא תָבִישׁ וְלֹא־עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְהַלֵּל בַּצָּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי־הַצָּרָה מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת׃ 4 וְסַבְלָנוּת לִידֵי עֲמִידָה בְנִסָיוֹן וַעֲמִידָה בְנִסָּיוֹן לִידֵי תִקְוָה׃ 5 וְתִקְוָה הִיא לֹא תָבִישׁ כִּי הוּצְקָה בִּלְבָבֵנוּ אַהֲבַת אֱלֹהִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַנִּתָּן לָנוּ׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק ה ישנם היום הרבה אנשים שחיים בלי תקווה. ישנם לפעמים מאמינים שמאבדים את התקווה. אני זוכר את הימים הראשונים בשנת 1979 שקבלתי את ישוע בתור האדון והמושיע. חשבתי שלהיות מאמין משיחי זה רק שמחה והרגשה טובה. משהו כמו סם להמונים. הייתי שמח בחלקי. רק יותר מאוחר התחלתי להבין את המשמעות האמיתית. שישוע הוא לא רק המשיח או מלך היהודים אלא דבר ראשון האדון שמת עבור החטאים שלי. אנחנו לא יכולים לאבד את התקווה גם אם אנחנו מרגישים אחרת או משהו לימד אותנו אחרת. התקווה המשיחית לא בנוייה על רגש אלא על האמת. צרות הן חלק מהחיים המשיחים. אם אתה מחפש חיים קלים בלי צרות "תעשה מה שכולם עושים" תאמין מה שהרוב מאמין. תתחבר עם אלו שרק מדברים על ישוע בתור איזה עושה נפלאות ולא מאמינים שהוא האלוהים שמת עבור החטאים שלנו. צרות, עמידה בנסיון רק מחזקים את התקווה. את התקווה עצמה שהיא האדון ישוע המשיח אנחנו לא יכולים לאבד מכוון שנחתמנו ברוח הקודש. 13 וַאֲשֶׁר גַּם־אַתֶּם שְׁתוּלִים בּוֹ אַחֲרֵי שָׁמְעֲכֶם דְּבַר הָאֱמֶת אֶת־בְּשׂוֹרַת יְשׁוּעַתְכֶם וַאֲשֶׁר בּוֹ כְּשֶׁהֶאֱמַנְתֶּם גַּם־נֶחְתַּמְתֶּם בְּרוּחַ הַהַבְטָחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים פֶּרֶק א אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק יב 12 שִׂמְחוּ בַתִּקְוָה הוֹחִילוּ בַצָּרָה שִׁקְדוּ עַל־הַתְּפִלָּה׃ 25 אֶלָּא אִם־נְקַוֶּה לְמַה־שֶּׁלּא רְאִינֻהוּ נְחַכֶּה לוֹ וְנוֹחִיל׃ 26 וְכֵן גַּם־הָרוּחַ תֹּמֵךְ אֹתָנוּ בְּחֻלְשׁוּתֵינוּ כִּי לֹא יָדַעְנוּ לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי אָכֵן הָרוּחַ הוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִדַּבֵּר׃ 27 וְהַחֹקֵר לְבָבוֹת יוֹדֵעַ אֶת־מַחְשְׁבוֹת הָרוּחַ כִּי כִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים יַפְגִּיעַ בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים׃ 28 וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי אֹהֲבֵי אֱלֹהִים הַקְּרוּאִים בַּעֲצָתוֹ הַכֹּל יַעֲזֹר לְטוֹב לָהֶם׃ 25 אֶלָּא אִם־נְקַוֶּה לְמַה־שֶּׁלּא רְאִינֻהוּ נְחַכֶּה לוֹ וְנוֹחִיל׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק ח 6 כִּי הַמָּשִׁיחַ בְּעוֹדֵנוּ חַלָּשִׁים מֵת בְּעִתּוֹ בְּעַד הָרְשָׁעִים׃ 7 לֹא בִמְהֵרָה יָמוּת אִישׁ בְּעַד הַצַּדִּיק אֲבָל אֶפְשַׁר שֶׁיִּשָׂאֵהוּ לִבּוֹ לָמוּת בְּעַד הַטּוֹב׃ 8 וּבָזֹאת הוֹדִיעַ הָאֱלֹהִים אֶת־אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ אֲשֶׁר מָשִׁיחַ מֵת בַּעֲדֵנוּ וַאֲנַחְנוּ עוֹד חַטָּאִים׃ 9 וְעַתָּה אֲשֶׁר נִצְדַּקְנוּ בְּדָמוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּוָּשַׁע בּוֹ מִן־הַקָּצֶף׃ 10 כִּי הִנֵּה הֻרְצִינוּ לֵאלֹהִים בְּמוֹת בְּנוֹ בִּהְיוֹתֵנוּ אֹיְבִים אַף כִּי־נִוָּשַׁע עַתָּה בְּחַיָּיו אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻרְצִינוּ׃ 11 וְלֹא־עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּתְהַלֲלִים אֲנַחְנוּ בֵּאלֹהִים עַל־יַד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בּוֹ עַתָּה הָיָה לָנוּ הָרִצּוּי׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק ה לֹא תֵּעָצְבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם תִּקְוָה קורא יקר, התקווה המשיחית לא בנוייה על רגשות. האמונה המשיחית היא לא תוצר של פרי הדמיון או מכוון שאמרו לך ככה וככה באיזו קהילה. אמונה אמיתית בנוייה על הנאמר בדבר האלוהים. אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק י 17 אִם־כֵּן הָאֱמוּנָה בָאָה מִתּוֹךְ הַשְּׁמוּעָה וְהַשְּׁמוּעָה עַל־יְדֵי דְבַר־הַמָּשִׁיחַ׃ הרבה אנשים חיים תחת עצבות מכוון שלהרבה אנשים אין תקווה. קשה מאוד להסביר למשהו שלא מאמין את המשמעות של התקווה המשיחית. איבדנו בן בשנת 2014 . אנשים אומרים לי " אתה נראה טוב או לא רואים עליך ועוד" . אני רק יכול לומר שהתקווה המשיחית נותנת הכוח. רוח הקודש שבו נחתמנו, הוא האלוהים שעובד בתוכנו. 13 וְעַל־דְּבַר הַיְשֵׁנִים אֶחָי לֹא־נְכַחֵד מִכֶּם דָּבָר לְמַעַן לֹא תֵּעָצְבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם תִּקְוָה׃ מאמין משיחי שמת נקרא בכתוב "ישן" (לא לערבב עם תורת שקר שמסתובבת בין המאמינים שמלמדת שהמתים הם ללא הכרה וכו") שאנחנו מתים הגוף בקבר אבל הרוח עם האדון. לכן נאמר לנו לא להיות עצובים כמו אחרים שאין להם תקווה. התקווה שלנו זה הרגע שבו האדון יבוא לאסוף את הקהילה על מנת שניהיה יחד איתו. 14 כִּי אִם־נַאֲמִין אֲשֶׁר־מֵת יֵשׁוּעַ וַיֶּחִי כֵּן יָבִיא הָאֱלֹהִים גַּם אֶת־הַיְשֵׁנִים בְּיֵשׁוּעַ אִתּוֹ׃ 15 כִּי אֶת־זֹאת נֹאמַר לָכֶם בִּדְבַר יְהוָֹה כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים עַד־בֹּא הָאָדוֹן לֹאֹ נְקַדֵּם אֶת־הַיְשֵׁנִים׃ 16 כִּי הָאָדוֹן הוּא יֵרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים וְאָז יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה הַמֵּתִים בַּמָּשִׁיחַ׃ 17 אַחֲרֵי־כֵן אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים נִלָּקַח אִתָּם יַחְדָּו בַּעֲנָנִים לִקְרַאת הָאָדוֹן לָאֲוִיר וּבְכֵן נִהְיֶה תָמִיד עִם־הָאָדוֹן׃ 18 לָכֵן נַחֲמוּ זֶה אֶת־זֶה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַתַּסְלוֹנִיקִים פֶּרֶק ד כי אם נאמין – כלומר התנאי היחידי להיות יחד עם האדון זאת האמונה שלנו ולא המעשים. השליח פולוס מדבר פה על אסיפת המאמינים. וְהִנְנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם אֶחָי עַל־אֹדוֹת בִּיאַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַאֲסִיפָתֵנוּ אֵלָיו׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשֵּׁנִית אֶל־הַתַּסְלוֹנִיקִים פֶּרֶק ב יש הבדל חשוב בין ביאת אדונינו ואסיפת המאמינים. ביאת אדונינו מדברת על הזמן שהאדון ישוע יחזור לארץ על מנת לכונן את מלכות 1000 השנים ( מעשי השליחים א 9-11) . אסיפתנו אליו. – תיהיה לפני שהאדון מכונן את מלכות אלף השנים. אסיפתנו אליו. נקראת גם בפי הרבה מאמינים "ההילקחות" מכוון שנאמר אַחֲרֵי־כֵן אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים נִלָּקַח אִתָּם יַחְדָּו בַּעֲנָנִים לִקְרַאת הָאָדוֹן לָאֲוִיר וּבְכֵן נִהְיֶה תָמִיד עִם־הָאָדוֹן׃ מדובר בחלק מהתגלות הסוד שנתנה לשליח פולוס ומדברת על תקוות מאמיני הקהילה "גוף המשיח" שאנחנו מדברים על "חלוקת דבר האמת" הכוונה בין השאר לדעת להבדיל בין התקווה של עם ישראל לבין התקווה של מאמיני גוף המשיח. 18 כִּי רַבִּים הַהֹלְכִים אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וְעַתָּה גַּם־בִּבְכִי אֲנִי אֹמֵר כִּי־אֹיְבֵי צְלוּב הַמָּשִׁיחַ הֵם׃ 19 אֲשֶׁר אַחֲרִיתָם הָאֲבַדּוֹן אֲשֶׁר כְּרֵסָם אֱלֹהֵיהֶם וּכְבוֹדָם בְּבָשְׁתָּם וְקִרְבָּם הַבְלֵי חָלֶד׃ 20 כִּי אֶזְרָחוּתֵנוּ בַּשָּׁמַיִם הִיא וּמִשָּׁם מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לְמוֹשִׁיעֵנוּ אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ 21 אֲשֶׁר יַחֲלִיף אֶת־גּוּפֵנוּ הַשָּׁפֵל לִהְיֹתוֹ דוֹמֶה לְגוּף כְּבוֹדוֹ כְּפִי־פְעֻלַּת יְכָלְתּוֹ לִכְבּשׁ הַכֹּל תַּחְתָּיו׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַפִּילִפִּיִּים פֶּרֶק ג קורא יקר, אנחנו חיים בזמנים לא קלים וביחוד לאור המצב בארץ ישראל. למרות שאני כותב מהולנד ואולי יותר קל לי. אני מדגיש שאסור לנו לאבד את התקווה. אין צורך גם שנאבד את התקווה אם אנחנו מסתכלים לעבר האדון ישוע המשיח ואושר חסדו. בשורת חסד האלוהים שהאדון ישוע הפקיד בידי השליח פולוס עבור קהילת המאמינים, יש בכוחה לחזק אותנו ולבנות אותנו גם אם בחוץ הכל סוער. יום טוב לכולם והתחזקות באדונינו ישוע המשיח.
"I like to write about the Bible, about God's word. Today, I want to talk to you about 'water baptism.' I am not going to argue about whether you should participate in any religious ritual or not because I am not concerned with what millions are doing. I care more about letting people know about the Gospel of God's grace that Christ from heaven gave to the apostle Paul." 1 Corinthians 1:17 “For Christ sent me not to baptize, but to preach the gospel: not with wisdom of words, lest the cross of Christ should be made of none effect.” Whether we will go through the ritual of water baptism or not, we cannot change the truth that Christ did not send Paul to baptize. Would Paul be able to be a member of the "Baptist or reform organizations" of our days? Maybe yes. Paul himself was baptized in water and he baptized others. Acts 9:18 “And immediately there fell from his eyes as it had been scales: and he received sight forthwith, and arose, and was baptized.” 1 Corinthians 1:16 “And I baptized also the household of Stephanas: besides, I know not whether I baptized any other. I have been living in the Netherlands for the last 42 years, a lifetime. I will soon be 67 and have spent most of my life in the Netherlands. Why? Maybe because of the easy life. However, I have used my time here very well to preach the Gospel of God's grace. No, we do not have large church meetings. After I started teaching the truth of women's head covering for this dispensation of grace in 2009, based on 1 Corinthians 11:1-16, many left. No, they did not leave the gospel of God's grace. They just chose not to follow Paul in this matter. Be ye followers of me, even as I also am of Christ. 2 Now I praise you, brethren, that ye remember me in all things, and keep the ordinances, as I delivered them to you. 3But I would have you know, that the head of every man is Christ; and the head of the woman is the man; and the head of Christ is God. I wanted to talk to you about water baptism, the ritual, and standing for the truth of "one baptism" as mentioned in Ephesians 4:5 - "One Lord, one faith, one baptism." There is a significant difference between knowing the truth, agreeing with any truth, or standing for it. Standing for the truth is far from easy in our days. I was 22 years old with a Jewish background in the land of Israel when I stood for the faith in the Lord Jesus Christ. Years later, when I learned about the dispensation of Grace and the gospel of God's grace, I took a stand for this truth once again. I married a woman whom I knew would stand with me for God's truth. It was not easy, but we have been together for 42 years. I am writing these words not because I care to argue about what others teach or believe. We do not engage in such discussions in the Netherlands. I have spent my life presenting the truth of the gospel to those who are willing to listen. Nowadays, most people use the internet to follow my video preaching. They choose not to visit the fellowship for various reasons, such as distance or not standing for the truth. There is a lady whom I know. She was a child when I spoke with her parents or mother about the gospel of God's grace. She lives not far away and follows the online studies, if I am not mistaken, she also visits a large local charismatic church. She knows the truth, but she does not stand for it as I would. Some try to justify it by saying “but I talk about it with other members etc” "Water baptism" is not just water; it has become a religious system. Compromising with the truth does not always happen because you don't believe it. It is often because people want to be part of the majority and avoid persecution. Galatians 6:12 “As many as desire to make a fair shew in the flesh, they constrain you to be circumcised; only lest they should suffer persecution for the cross of Christ.” Many are teaching salvation by grace alone. Many will say that Paul is the apostle to the gentiles. It does not say that the same “many” are willing to stand with Paul for the truth of one baptism see Romans 6:1-11. Last Sunday, I learned new things. We had a visitor, an old member whom I met when he was 25 years old. Now he is a grandfather. 1 Corinthians 12:27 “Now ye are the body of Christ, and members in particular .” We are in one body with everyone who is saved and has been baptized by the one spirit 1 corinthians 12:13. members in particular will be when the church comes together. 1 Corinthians 11:20 “When ye come together therefore into one place, - today with many using only the internet to learn about God's word. Not many know what is “” members in particular”. I did not see this brother for some years. They left for some reason but sometimes he still followed the teaching through the internet. His wife is joining another church that is not teaching the gospel of God's Grace as I do. Some people will say “I want to have fellowship with fellow believers” Others say “When it is Sunday I want to join a church service”. Sometimes when you are living In a small community this is the place where you will meet other members of the same body. Some need say that they need social contact. We spoke about our children his children, they learned in the past about the Gospel of God's grace in Sunday school. He left the fellowship in 2008. During our conversation, this brother mentioned his children. He said, "My daughter is more focused on the world." In our place, when someone is not interested in a spiritual life with Christ, we say they are more worldly. Yes, even those who grew up with sound doctrine can later choose not to read the bible, have a fellowship, or simply walk in the spirit. Most people care only if they are saved. In our small village, some will say “I am happy that I baptized my child as a baby” or “ I know he is a member of the covenant” The conversation was mainly about his son. They live in a small Dutch reform town with about 20 churches. Although it used to be a village, with families having 5-10 children, it has grown into a town. Some churches have more than 1000 people on Sunday mornings. Years ago, I led their Bible study group, but it was challenging for them economically to stand for the truth, especially if they had a small business. People were hesitant to buy from them once they knew they no longer part of the Dutch reform theology. Sometimes even the preacher would support this attitude. Do not buy from those who are not coming to our church building. In some villages with Roman Catholic and Protestant populations, it was common to have two bakeries, each serving a different group of people based on their religious affiliation. Many young people want to get married, have children, and build their homes. There are not many who are into the teaching about the dispensation of grace. Some have found their beloved ones, who may be non-believers or come from different religious backgrounds. In my life, I have witnessed people entering and leaving relationships. I have seen marriages end in divorce because one partner wanted to stand for the truth while the other not. Being married to an unbeliever is a different story. 1 Corinthians 7:2 “Nevertheless, to avoid fornication, let every man have his own wife, and let every woman have her own husband.” Read chapter 7 When your partner is an unbeliever, it can be challenging or even impossible to raise your children in the ways of the Lord. It may also be difficult to maintain a home fellowship like we had all those years. Romans 16:5 “Likewise greet the church that is in their house. Salute my wellbeloved Epaenetus, who is the firstfruits of Achaia unto Christ.” I began writing about "water baptism" not because of the water itself, but because of the principle of standing for what you believe in. Are you willing to stand for anything in your life? Our lives are built on those who have stood for the truth in the past. Imagine how different my life would be if Brother C.R. Stam had not stood for the truth of the gospel and if I had not known https://bereanbiblesociety.org/ this just a sample. Last Sunday we had visitors at our small home fellowship. Old fellow brethren that I have known for more than 30 years. They were young people when I met them and told them about the gospel of God’s grace. Now they are fathers and grandfathers. Like always, we ask first about the children. Like in every family, some will continue in faith, some not. Some will stand for the truth of the gospel, some not. Last Sunday I learned new facts. While talking about the children, some of them choose to marry an unbeliever, and some of them get married to a person from another church organization. We know that today people get divorced, even saved people, so I do not want to say that just getting married to a saved person gives any advantage. You will always need to work on your marriage and walk in the spirit as much as possible. 21Submitting yourselves one to another in the fear of God. 22Wives, submit yourselves unto your own husbands, as unto the Lord. 23For the husband is the head of the wife, even as Christ is the head of the church: and he is the saviour of the body. Ephesians Chapter 5 So here we are again. A young man or woman who understands that Christ gave Paul the dispensation of grace gets married to a member of the Dutch Reformed Church. They stand for infant baptism, and if you want to participate in the Lord's Supper, you have to be a church member. This involves going through the church confession procedure. The Dutch Reformed Churches confess Infant Baptism. It is not just about water. It is a large system. If you live in a small village with many Dutch Reformed churches and you want to be part of the majority, you need to join this church. You don't need to do anything if you choose to stand for the truth, but in many situations today, young people just don't want to be alone. There are hardly any so-called grace churches today, and not many people will start a church at home like it used to be. They are in love with someone, and this is what matters to them. I was surprised to hear that those children who grew up in the grace teaching and now have a Dutch Reformed partner. Some of them became a church member to please the wife or the man or for the future of the children in this village. In order to be member of those churches and if you was not baptized as a child. You will need to go through Dutch reform adult water baptism ceremony. Like I said before, I don't care what others are doing. It is just sad to hear how far people can go. 1 Corinthians 1:17 “For Christ sent me not to baptize, but to preach the gospel: not with wisdom of words, lest the cross of Christ should be made of none effect.” No effect - infant baptism sounds reasonable for millions of people. It is a rigid religious system. It is not easy for people to leave their religious system because in many cases, it means having conflicts with their natural family. "Why Does It Take So Long to Explain Infant Baptism?" - "I Will Be A God To You And To Your Children" helps many to understand and accept infant baptism. In reality, the biblical and Reformed view on infant baptism can differ. But who really cares in our days about God's words to the apostle Paul? "God promised to be a God to believers and to their children. He gave a sign to Abraham to illustrate that promise, and he repeated the promise in the New Testament and gave a new sign to illustrate that promise." This is a brief explanation that millions in the world are following. I know all about it because of my Jewish background. I still remember the first days in 1979 after I heard about the Lord Jesus Christ. I was so happy to go home and tell my parents the good news in my life. For them, it was a sad day. Philippians Chapter 3 2Beware of dogs, …. 3For we are the circumcision, which worship God in the spirit, no confidence in the flesh. 4…. have confidence in the flesh….. Circumcised the eighth day, of the stock of Israel, of the tribe of Benjamin, an Hebrew of the Hebrews; as touching the law, a Pharisee; 7But what things were gain to me, those I counted loss for Christ. 8 Yea doubtless, and I count all things but loss for the excellency of the knowledge of Christ Jesus my Lord: for whom I have suffered the loss of all things, and do count them but dung, that I may win Christ, 9And be found in him, not having mine own righteousness, which is of the law, but that which is through the faith of Christ, the righteousness which is of God by faith: 10That I may know him, and the power of his resurrection, and the fellowship of his sufferings, being made conformable unto his death; It is not easy to criticize others. Most people on earth never hear the truth of the gospel or are not willing to follow it. I thank the Lord today that I was able to build my life with the truth of the Gospel. I thank the Lord today that I was able to be an instrument in His hand and to share with people the greatness of the Gospel of God's grace under the dispensation of grace. 1 Corinthians 1:17 “For Christ sent me not to baptize, but to preach the gospel: not with wisdom of words, lest the cross of Christ should be made of none effect.” 1 Corinthians 1:18 “For the preaching of the cross is to them that perish foolishness; but unto us which are saved it is the power of God.” To all those who know the truth and for some reason starting to compromise just remember that those “spiritual wickedness in high places” will do anything to prevent you from telling others the truth of the gospel of God’s grace. 10Finally, my brethren, be strong in the Lord, and in the power of his might. 11Put on the whole armour of God, that ye may be able to stand against the wiles of the devil. 12For we wrestle not against flesh and blood, but against principalities, against powers, against the rulers of the darkness of this world, against spiritual wickedness in high places . Ephesians 6:10
האיש העשיר ולעזר משל או מעשיה מאת דב אבנון אִישׁ עָשִׁיר הָיָה וְהוּא לָבוּשׁ אַרְגָּמָן וָשֵׁשׁ וַיִּתְעַנֵּג וַיִּשְׂמַח יוֹם יוֹם׃ 20 וְאִישׁ אֶבְיוֹן וּשְׁמוֹ לַעְזָר מֻשְׁכָּב פֶּתַח שַׁעַר בֵּיתוֹ וְהוּא מָלֵא אֲבַעְבֻּעוֹת׃ 21 וַיִּתְאָו לִשְׂבֹּעַ מִן־הַפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל שֻׁלְחַן הֶעָשִׁיר וְגַם הַכְּלָבִים בָּאוּ וַיָּלֹקּוּ אֲבַעְבֻּעוֹתָיו׃ 22 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת הָאֶבְיוֹן וַיִּשָׂאוּהוּ הַמַּלְאָכִים אֶל־חֵיק אַבְרָהָם וְגַם־הֶעָשִׁיר מֵת וַיִּקָּבַר׃ 23 וַיְהִי בִשְׁאוֹל וּכְאֵבוֹ גָּדוֹל מְאֹד וַיִּשָׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־אַבְרָהָם מֵרָחוֹק וְאֶת־לַעְזָר בְּחֵיקוֹ׃ 24 וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אָבִי אַבְרָהָם חָנֵּנִי וּשְׁלַח־נָא אֶת־לַעְזָר וְיִטְבֹּל אֶת־רֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ בַּמַּיִם לְקָרֵר אֶת־לְשׁוֹנִי כִּי נֶעֱצַבְתִּי בַּמּוֹקֵד הַזֶּה׃ 25 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם בְּנִי זְכֹר כִּי־אַתָּה לָקַחְתָּ טוּבְךָ בְּחַיֶּיךָ וְלַעְזָר לָקַח אֶת־הָרָעוֹת וְעַתָּה הוּא יְנֻחַם וְאַתָּה בְמַעֲצֵבָה׃ 26 וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגֵּיא גָדוֹל מַפְרִיד בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לַעֲבוֹר הַחֲפֵצִים לָלֶכֶת מִפֹּה אֲלֵיכֶם וְגַם לֹא יַעַבְרוּ מִשָּׁם אֵלֵינוּ׃ 27 וַיֹּאמֶר אִם־כֵּן אָבִי שֹׁאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ לִשְׁלֹחַ אֹתוֹ אֶל־בֵּית אָבִי׃ 28 כִּי חֲמִשָּׁה אַחִים לִי וְיָעֵד בָּהֶם פֶּן־יָבֹאוּ גַם־הֵם אֶל־מְקוֹם הַמַּעֲצֵבָה הַזֶּה׃ 29 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם יֵשׁ לָהֶם משֶׁה וְהַנְּבִיאִים אֲלֵיהֶם יִשְׁמָעוּן׃ 30 וַיֹּאמֶר לֹא־כֵן אַבְרָהָם אָבִי כִּי אִם־יָבֹא אֲלֵיהֶם אֶחָד מִן־הַמֵּתִים אָז יָשׁוּבוּ׃ 31 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם־לֹא יִשְׁמְעוּ אֶל־משֶׁה וְאֶל־הַנְּבִיאִים גַּם כִּי־יָקוּם אֶחָד מִן־הַמֵּתִים לֹא יַאֲמִינוּ׃ לוקס טז 19-31 הנאמר על ידי לוקס, הוא לא מעשיה שנאמרה על סמך פרי הדמיון. מדובר פה במשל שמבוסס על האמת. הנאמר בפסוקים האלו הוא הבסיס ללימוד שמדבר על ההבדל בין ישועה לבין אבדון לעולמי עולמים. כל מה שקשור לישועה או אבדון לעולמי עולמים, הוא נושא שרבים מעדיפים לא לדבר על עליו או ללמד אותו. ישנן קבוצות שמרחיקות לכת ומלמדות שהאבדון הוא זמני ושבסופו של דבר הסוף טוב הכל יהיה טוב. זה מה שנקרא השליה שעוטפים אותה בפסוקים מכתבי הקודש. אף אחד לא אוהב לשמוע או לדבר על כך שישועה היא אך ורק דרך דם המשיח ומי שאנו מקבל את זה ילך לאיבוד. זה גם לא תמיד קל לדבר על זה מכוון שרבים מסבבנו לא שמעו את בשורת הישועה או שהם דוחים אותה כבר מראש. לכן בכל מה שקשור לישועה או אבדון, חשוב שנתייחס אך ורק לנאמר בכתוב ולא לרגש או ההגיון על פי הבשר. המשל הזה מדבר על אמת מסויימת. אלו שמלמדים שאבדון הוא עניין של זמן ובסוף כולם יוושעו, מלמדים שמשל הוא משהו רוחני ולא יותר. מדובר פה כמובן בתאורים מסויימים כמו - אֶל־חֵיק אַבְרָהָם אבל חשוב לדעת שהמשל מלמד אמת ולא עוסק במעשיות. פסוק 16 הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים נִתְּנוּ עַד־יוֹחָנָן וּמִן־אָז וָהָלְאָה בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְכָל־אִישׁ בְּיָד חֲזָקָה יָבוֹא בָהּ׃ המשל עוסק באיש עשיר ואיש אביון – לא מדובר פה שעשירים הולכים לאבדון ואילו רק אביונים יכולים להיוושע . מדובר פה במשל שקשור לבשורת המלכות על הארץ. המשל מתאר לנו את המקום שאליו המתים הלכו לפני שהאדון מת עבור חטאי העולם על הצלב. 8 כִּי גַם־הַמָּשִׁיחַ מֵת פַּעַם אַחַת עַל־חַטֹּאתֵינוּ הַצַּדִּיק בְּעַד הָרְשָׁעִים לְקָרֵב אֹתָנוּ אֶל־הָאֱלֹהִים הוּמַת בַּבָּשָׂר וַיְחִי בָרוּחַ׃ 19 וּבְכֵן הָלַךְ וַיִּקְרָא לָרוּחוֹת אֲשֶׁר בַּמִּשְׁמָר׃ הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ פֶּרֶק ג כאשר האביון מת המלאכים לקחו אותו –לחיק אברהם – כאשר העשיר מת ונקבר הוא הגיע למקום שנקרא – שאול אל אותו בור שהוכן להילל בן שחר - השטן שְׁאוֹל , מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל־עַתּוּדֵי אָרֶץ, הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם, כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם׃ 10 כֻּלָּם יַעֲנוּ , וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם־אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ׃ 11 הוּרַד שְׁאוֹל גְאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה , וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה׃ 12 אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ , חוֹלֵשׁ עַל־גּוֹיִם׃ 13 וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה , מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר־מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן׃ 14 אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן׃ 15 אַךְ אֶל־שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל־יַרְכְּתֵי־בוֹר׃ ישעיה יד 9 ראו אחד את השני וַיְהִי בִשְׁאוֹל וּכְאֵבוֹ גָּדוֹל מְאֹד וַיִּשָׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־אַבְרָהָם מֵרָחוֹק וְאֶת־לַעְזָר בְּחֵיקוֹ׃ מהמשל הזה אנחנו למדים שהאיש העשיר ממקומו בשאול ראה את לעזר – המשל מלמד על הפרדה שקימת במקום שאליו הולכים המתים, בין השאול לבין המקום שנקרא חיק אברהם. לדוגמא שנאמר עַל־כֵּן הוּא אוֹמֵר עָלָה לַמָּרוֹם שָׁבָה שֶׁבִי וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת לָאָדָם׃ 9 וְעָלָה שֶׁאָמַר מַה־הוּא אִם־לֹא שֶׁיָּרַד מִקֹּדֶם לְתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ׃ 10 אל האפסים ד מדובר פה שהאדון ישוע ירד לתחתיות ארץ לחלק שנקרא חיק אברהם ולא לשאול מכוון שהוא לא ידע חטא 27 כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת׃ מעשי השליחים ב נאמר את זה על המשיחץ הנפש שלו לא הלכה לשאול אלא למקום שנקרא חיק אברהם, מכוון שהוא לא ידע חטא. מקום חם ומלא עצבות וַיֹּאמֶר אָבִי אַבְרָהָם חָנֵּנִי וּשְׁלַח־נָא אֶת־לַעְזָר וְיִטְבֹּל אֶת־רֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ בַּמַּיִם לְקָרֵר אֶת־לְשׁוֹנִי כִּי נֶעֱצַבְתִּי בַּמּוֹקֵד הַזֶּה הפסוק הזה מלמד אותנו שאברהם עצמו לא יכול לחון אף אחד – כלומר ברית המילה שהיתה אות בין עם ישראל לאלוהים היא רק אות ואין באפשרותה להושיע אותנו. באותו הקשר יוחנן אמר להם 9 וְאַל־תַּחְשְׁבוּ בִלְבַבְכֶם לֵאמֹר אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי מִן־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל הָאֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם׃ מתי ג וגם האדון ישוע אמר להם וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אָבִינוּ הוּא אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לוּ הֱיִיתֶם בְּנֵי אַבְרָהָם כְּמַעֲשֵׂי אַבְרָהָם עֲשִׂיתֶם׃ 40 יוחנן ח הדבר הראשון שאברהם עשה זה היה – להאמין – בלי אמונה אף אחד לא יכול להיוושע האיש עשיר הגיע לשאול כתוצאה של חוסר אמונה ולא מפני שהיה לו כסף. עצבות – אצבע – לקרר – לשון – מוקד אני אזכיר שוב ושוב לקורא שמדובר פה במשל שעוסק באמת – לא מדובר פה במטפורה או מעשיה אלא משל שמעיד על האמת. אני מדגיש את זה מכוון שקיים היום לימוד שקר שעוסק בריצוי כללי, שמשתמש בכל המושגים האלו על מנת שמאמינים לא יתיחסו לנאמר בכל הרצינות. שאול הוא מקום לא נעים. שמחת הישועה לא נמצאת שמה. וּשְׁאַבְתֶּם־מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ ששון אמיתי הוא רק עקב הישועה דרך דם המשיח אין מעבר חזרה. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם בְּנִי זְכֹר כִּי־אַתָּה לָקַחְתָּ טוּבְךָ בְּחַיֶּיךָ וְלַעְזָר לָקַח אֶת־הָרָעוֹת וְעַתָּה הוּא יְנֻחַם וְאַתָּה בְמַעֲצֵבָה׃ 26 וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגֵּיא גָדוֹל מַפְרִיד בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לַעֲבוֹר הַחֲפֵצִים לָלֶכֶת מִפֹּה אֲלֵיכֶם וְגַם לֹא יַעַבְרוּ מִשָּׁם אֵלֵינוּ׃ מהנאמר בכתוב אנחנו למדים שגם העשיר הוא בנו של אברהם כלומר חלק ממה שנקרא בני ישראל – בניו של אברהם יצחק ויעקב. הכתוב מלמד אותנו שלפני מות האדון ישוע על הצלב, המאמינים והרשעים כאחד, הלכו למקום שנקרא שאולה. חשוב מאוד להבין שקיים הבדל בין ללכת לשמים בהקשר לזמן החסד וגוף המשיח, לבין לרדת שאולה 36 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם , אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת־בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה׃ 37 וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל־אָבִיו לֵאמֹר , אֶת־שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם־לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל־יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ׃ 38 וַיֹּאמֶר לֹא־יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי־אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר , וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת־שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה׃ בראשית מב 38 נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה׃ 18 יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל־גּוֹיִם , שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים׃ תהילים ט 18 שֶׁגֵּיא גָדוֹל מַפְרִיד וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגֵּיא גָדוֹל מַפְרִיד בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לַעֲבוֹר הַחֲפֵצִים לָלֶכֶת מִפֹּה אֲלֵיכֶם וְגַם לֹא יַעַבְרוּ מִשָּׁם אֵלֵינוּ מהנאמר בכתוב אנחנו למדים שבאותו מקום שנקרא שאולה יש גיא שמפריד בין אלו שמאמינים והם בחיק אברהם לבין אותם אלו שנחשבים לרשעים. למרות שהם רואים אחד את השני ומבינים, אין אפשרות לעבור מצד אחד לשני. כמו שכבר ציינתי בתחילת השיעור, מדובר פה במשל ולא במעשיה. המשל מבוסס על אמת. המשל הזה מתאר לנו את השאול לפני שהאדון מת על הצלב עבור חטאי העולם כלומר גם עבור אלו שחיו לפני בוא המשיח ובר ירדו שאולה. בית אבא 27 וַיֹּאמֶר אִם־כֵּן אָבִי שֹׁאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ לִשְׁלֹחַ אֹתוֹ אֶל־בֵּית אָבִי׃ 28 כִּי חֲמִשָּׁה אַחִים לִי וְיָעֵד בָּהֶם פֶּן־יָבֹאוּ גַם־הֵם אֶל־מְקוֹם הַמַּעֲצֵבָה הַזֶּה בית אבא הוא בית של אנשים שומרי תורה כביכול והם חלק מעם הבחירה מכוון שהם בניו של אברהם יצחק ויעקב כלומר הם בני ישראל בבשר. האם זאת אומרת שכל מי שעבר ברית מילה הוא כבר מראש נושע ולא יגיע לאותו מקום המעצבת הזה? כמובן שלא ! ואת זה קשה לאנשים לקבל. 29 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם יֵשׁ לָהֶם משֶׁה וְהַנְּבִיאִים אֲלֵיהֶם יִשְׁמָעוּן חשוב מאוד שנקשיב למה שאברהם עונה לו. אברהם הוא זה שעל סמך האמונה שלו אלוהים כרת איתו ברית 9 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת־בְּרִיתִי תִשְׁמֹר; אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם׃ 10 זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ; הִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר׃ 11 וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם׃ בראשית יז חשוב לציין שאברהם אומר לו שמעבר לברית המילה הם צריכים לשמוע גם למשה והנביאים. אז מה כל כך חשוב במשה והנביאים שהם צריכים לדעת? הֵן משֶׁה אָמַר אֶל־אֲבוֹתֵינוּ נָבִיא יָקִים לָכֶם יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם כָּמֹנִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן כְּכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם׃ 23 וְהָיָה כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע אֶל־הַנָּבִיא הַהוּא וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ׃ 24 וְגַם כָּל־הַנְּבִיאִים מִשְּׁמוּאֵל וַאֲשֶׁר נִבְּאוּ אַחֲרָיו כֻּלָּם הִגִּידוּ מֵרֹאשׁ אֶת־הַיָּמִים הָאֵלֶּה׃ 25 אַתֶּם בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּבְנֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת הָאֱלֹהִים עִם־אֲבוֹתֵינוּ בְּאָמְרוֹ אֶל־אַבְרָהָם וְנִבְרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה׃ 26 לָכֶם בָּרִאשׁוֹנָה הֶעֱמִיד הָאֱלֹהִים אֶת־עַבְדּוֹ יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלָחֵהוּ לְבָרֵך אֶתְכֶם בְּשׁוּבְכֶם אִישׁ מֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם׃ מעשי השליחים ג המשל הזה מלמד אותנו בפרוש שבני ישראל אינם משוחררים מהשאול רק מפני שהם זרע אברהם בבשר. על מנת להגיע לשאול ולהיות בחיק אברהם עליהם גם להאמין ולקבל את הנאמר במשה והנביאים בנוגע לאדון ישוע המשיח. אִם־יָבֹא אֲלֵיהֶם אֶחָד מִן־הַמֵּתִים 30 וַיֹּאמֶר לֹא־כֵן אַבְרָהָם אָבִי כִּי אִם־יָבֹא אֲלֵיהֶם אֶחָד מִן־הַמֵּתִים אָז יָשׁוּבוּ׃ 31 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם־לֹא יִשְׁמְעוּ אֶל־משֶׁה וְאֶל־הַנְּבִיאִים גַּם כִּי־יָקוּם אֶחָד מִן־הַמֵּתִים לֹא יַאֲמִינוּ׃ יש אנשים שאומרים "אם ישוע יבוא היום אז אני בטח האמין" דבר ראשון האימרה הזאת היא לא הכי נכונה. אמונה קשורה לנאמר בכתוב ולא מה שאנחנו רואים. גם שהאדון היה על הארץ לא כולם האמינו לדבריו הרי הנביא ישיעהו אמר " מי האמין לשמועתנו" או " וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ׃" כלומר אפילו שאלוהים התגלה בבשר, אנשים לא האמינו לדבריו לכן שוב כל הנביאים מדברים על המשיח ולכן גם אם משהו יקום מהמתים זה עדין לא אומר שיאמינו לו. לסיום – המשל על האיש העשיר ולעזר הוא לא איזו מעשיה – זהו משל שעוסק במציאות שאנו יכולים לקבל או לדחות. נכון לזמן החסד הבשורה שלנו היא מאוד פשוטה טו וַאֲנִי מַזְכִּירְכֶם אַחַי אֶת־הַבְּשֹׁוֹרָה אֲשֶׁר בִּשַּׂרְתִּי אֶתְכֶם וְאַתֶּם קִבַּלְתֶּם וַעֲמַדְתֶּם בָּהּ׃ 2 וְגַם תִּוָּשְׁעוּ בָהּ אִם־תַּחֲזִיקוּ בַדָּבָר אֲשֶׁר בִּשַּׂרְתִּי אֶתְכֶם רַק אִם לֹא־הֶאֱמַנְתֶּם לַשָּׁוְא׃ 3 כִּי רֵאשִׁית כָּל־דָּבָר מָסַרְתִּי לָכֶם מַה־שֶּׁקִּבַּלְתִּי כִּי־הַמָּשִׁיחַ מֵת לְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ כַּכָּתוּב׃ 4 וְנִקְבַּר וְהוּקַם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כַּכָּתוּב׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים פֶּרֶק טו
דכאון וחסדו של האלוהים
האם אתה רוצה להיוולד מחדש
דכאון וחסדו של האלוהים
ככה נושעתי
אלו הם חייך להורדת השיעור 2- אלו הם חייך ! 3 – חיפוש אחר האמת 5 - עוון או חטא, יצר הרע ויצר הטוב 8 - אלוהי אברהם יצחק ויעקב 11- כפרה - יום כיפורים 18- שלושה שהם אחד 21- מה ישוע הוא האלוהים? 24- כתבי הקודש 26- סתירות או הנאה 30- בשורת הצלב 33 - כיצד ואיפה להתחיל 36 -"האם אתה באמת רוצה להיוולד מלמעלה ?" 41- ישועה ולהוושע 43- שלום עם אלוהים ושלום מאלוהים 47 - ישועה חתימה ובטחון אלו הם חייך ! אלו הם חייך! בכי ראשון, פטפוט דיבור ואחר כך תמיהות ושאלות. היום הראשון והבלתי נשכח בבית הספר, אהבה ראשונה-כל כך רצינית! התבגרות! אחת שתיים ואולי שלוש. צבא לימודים קרירה. נישואין ואולי גם גירושין. כמה מהר חולפות השנים. הצלחה , רכוש. מלחמות, ימי פל, יגע, הרבה עמל יזע ואולי גם דאגות. מאורעות הנזכרים מתוך שמחה, אחרים מתוך צער, בעיות בלתי פתורות ואולי הרבה שאלות ללא מענה. תשוקות שלא באו על סיפוקן, תוכניות שלא התגשמו, אכזבות ומפח נפש. הנה קפצה עלינו הזקנה. עוד חיים על פני הארץ עברו חלפו. אלו הם חייך, חיי וחיי רבים אחרים בהיותם מנותקים מאלוהי אברהם, יצחק ויעקב. האם יש להם איזה תכלית? המדע מנסה לפרקם והפילוסופיה לחברם. רק אלוהים באמצעות דברו נותן להם טעם ותכלית. אלו הם חיי הנצח ! הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק יז יז אֶת־אֵלֶּה דִּבֶּר יֵשׁוּעַ וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמַר אָבִי הִנֵּה־בָאָה הַשָּׁעָה פָּאֵר אֶת־בִּנְךְ לְמַעַן יְפָאֶרְךְ גַּם־בְּנֶךְ׃ 2 כַּאֲשֶׁר נָתַתָּ לוֹ הַשָּׁלְטָן עַל־כָּל־בָּשָׂר לְמַעַן יִתֵּן חַיֵּי עוֹלָם לְכֹל אֲשֶׁר־נָתַתָּ לּוֹ׃ 3 וְאֵלֶּה הֵם חַיֵּי הָעוֹלָם לָדַעַת אֹתְךָ כִּי אַתָּה הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךְ וְאֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ׃ הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק י וַאֲנִי אֶתֵּן לָהֶן חַיֵּי עוֹלָם וְלֹא תֹאבַדְנָה לָנֶצַח וְאִישׁ לֹא־יַחֲטֹף אֶתְהֶן מִיָּדִי׃ 29 הָאָב אֲשֶׁר נְתָנָן לִי גָּדוֹל הוּא עַל־כֹּל וְאִישׁ לֹא־יַחֲטֹף אֶתְהֶן מִיַּד הָאָב׃ 30 אֲנִי וְאָבִי אֶחָד אֲנָחְנוּ׃ מאת: דב אבנון חיפוש אחרי האמת כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם־יְהוָה; מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה׃ 12 וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי; וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם׃ 13 וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם; כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל־לְבַבְכֶם׃ ירמיהו כט 11-13 לחפש את האמת? נשמע קצת מוכר! הנה עוד משהו שחושב שהוא גילה את אמריקה ומצא את הפתרון לכל הבעיות. אנשים היום נוסעים בהמוניהם למקומות רחוקים כמו הודו וכו' והנה יש משהו שחושב לתת את הפתרון באופן כל כך פשוט לאלו שגולשים באינטרנט. ובכן דבר דבר אחד אני יכול להבטיח לך, קורא יקר. האמונה בכתבי הקודש (תנ"ך וברית חדשה) מסבירה הרבה דברים אבל לא פותרת את הכל. מה שהאני רוצה להודיע לך מראש זה שבשלב זה אני לא יכול לעזור לך למצוא את גן העדן על פני הארץ. המטרה של האתר הזה היא יותר לנסות ולעזור לך להכיר את אהבת האלוהים אלוהי אברהם , יצחק ויעקב כפי שהיא התגלת בישוע המשיח. ישנם הרבה אנשים שמחפשים אחרי המשמעות האמיתית של החיים. החיפוש הזה אינו מתחיל רק כשיש מצב ביטחוני קשה, להפך גם שהכל הולך בתלם ולאנשים יש עבודה ישנם עדין אלו שממשיכים לחפש. פעם היו קוראים להם תימהוניים או אלו שעדין לא מצאו את עצמם. אבל בא נהיה כנים עם עצמנו הרי כל אחד מחפש אחרי אושר ושלוות נפש. לכל אחד ישנה כמובן הסיבה שלו שבעבורה הוא מחפש אבל באופן כללי אנחנו יודעים שהרגשת הריקנות היא הגורם העיקרי. ישנם אלו שקוראים לדור שלנו דור החרדה. החרדה עקב השואה שעברה על עם ישראל ובעקבותיה הקמת המדינה ב1948וההתפתחות הטכנולוגית. דברים אלו ואחרים גורמים להרבה אנשים לשאול את עצמם "לאיזה כוון אנחנו הולכים" קוהלת אמר כבר פעם אין חדש תחת השמש"דור הולך ודור בא ואנחנו נשארים עם אותן הבעיות. חשוב מאד לציין שגם המצב הנוכחי שבו נמצאת מדינת ישראל אינו מוסיף הרבה לתחושה שאנשים יכולים לבטוח בחיים כמו שהם. קורא יקר, חשוב לציין פה שלאורך כל התקופות חיו אנשים ששאלו את עצמם " מהו שורש כל הבעיות" מה הביא לכך שעולמנו הגדול כביכול או ארצנו הקטנה שרויים כל הזמן בבעיות. אנחנו בתור מאמינים משיחים, מאמינים שכתבי הקודש - התנ"ך והברית החדשה, יכולים לתת לנו את התשובה הכי מדויקת. בו נקרא ביחד את הקטע בספר בראשית שבו מסופר אך אדם וחווה החליטו למרוד באלוהים בראשית פרק ג ג וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה, אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ, מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃ 2 וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ; מִפְּרִי עֵץ־הַגָּן נֹאכֵל׃ 3 וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַגָּן, אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ; פֶּן־תְּמֻתוּן׃ כמובן שאתה לא מאמין שקיים דבר שנקרא החטא הקדמון. אני מקווה שבכל זאת תסכים אתי שמאז ומתמיד כל אחד עושה את הישר בעיניו ולא תמיד שואל את עצמו מה אלוהים רוצה. יש עוד מקום בכתבי בקודש שמדבר על אותה נקודה והפעם זה הנביא ישעיה פרק נג 6 כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ, אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ׃ מספיק שנסתכל סביבנו או לתוך עצמנו ונדע שבני אדם יודעים שקיים אלוהים. אני באופן אישי לא מאמין שקיים משהו שלא מאמין בקיומו של כוח עליון. מה שחשוב הוא שאנשים בחרו לא לכבד את אלוהים. אנשים מעדיפים לכבד את רצון אנשים על פני רצון אלוהים. במידה ותשאל אותי למה? התשובה שלי תהיה שזה בגלל הטבע החוטא שירשנו מאדם. הטבע החוטא הוא זה שגורם לנו לבחור בדרך מנוגדת לרצון אלוהים, בדרך אשר באה לידי ביטוי במלחמות, שנאה, חמדנות, יהירות וכו' 12 לָכֵן כַּאֲשֶׁר עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד בָּא הַחֵטְא לָעוֹלָם וְהַמָּוֶת בְּעֵקֶב הַחֵטְא וְכֵן עָבַר הַמָּוֶת עַל־כָּל־בְּנֵי אָדָם מִפְּנֵי אֲשֶׁר כֻּלָּם חָטָאוּ׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק ה אם כבר הזכרתי את התפתחות שהעולם שלנו עבר בחמישים השנים האחרונות, הרשה להזכיר לך שהמוח הגאוני של בני האדם הצליח לשנות ולפתח הרבה דברים מועילים. יש רק דבר אחד שבן האדם לא הצליח לשנות, את עצמו. עדין לא הצלחנו למצוא תרופה שתעזור לנו להיפתר מקללת החטא שרובצת עלינו. אתה יכול כמובן לתת לחטא כל מיני שמות אך התוצאה הסופית תישאר אותו דבר. בא נעבור על כמה עובדות בסיסיות שמהוות את סיפור ההיסטוריה האנושית. אני מקווה שזה לא מייאש אותך, אבל עברנו מלא חטא, ההווה רצוף צער ומה יהיה בעתיד אף אחד לא יודע חוץ מהעובדה שיום אחד נמות. כמעט לכולנו, אלא אם כן מצאת פטנט אחר, מצב זה נראה חמור וחסר תקווה. זה לא פלא שאנשים לא אוהבים לדבר על דברים כאלו. ישנן מאות פילוסופיות ודתות רבות שקמו על מנת להראות לבני האדם שכן ניתן לעקוף את דבר האלוהים. אנשים מאז ומתמיד ניסו להצטדק בכוחות עצמם בעזרת טקסים דתיים. בו נפתח ביחד את דבר האלוהים ונקרא כמה פסוקים שמדברים על הנושא זה: יחזקאל פרק יח יח וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 מַה־לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה׃ 3 חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; אִם־יִהְיֶה לָכֶם עוֹד, מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל׃ 4 הֵן כָּל־הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי־הֵנָּה; הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת׃ ישנו עוד מראה מקום שאולי את או אתה לא מכירים והוא לקוח מספר הברית החדשה: 27 וְכַאֲשֶׁר נִגְזַר עַל־בְּנֵי אָדָם לָמוּת פַּעַם אֶחָת וְאַחֲרֵי־כֵן הַמִּשְׁפָּט׃ 28 כֵּן־הֻקְרַב הַמָּשִׁיחַ פַּעַם אַחַת לָשֵׂאת חֵטְא רַבִּים וּפַעַם שֵׁנִית יֵרָאֶה בְלִי־חֵטְא לִישׁוּעָה לַמְחַכִּים לוֹ׃ אל העברים ט נשמע אולי קצת מוזר, אבל דבר האלוהים מלמד אותנו באופן מאד ברור שבני אדם מתים רק פעם אחת. קורא יקר, אם עד עכשיו חשבת שאולי יום אחד יתמזל מזלך ותוכל לשוב לעולם הזה בגלגול חדש, אז חשוב שתקרא את הכתוב עוד פעם. בני אדם מתים רק פעם אחת ולא שתיים או אפילו שלוש. על פי דבר האלוהים כפי שאנחנו קוראים בתנ"ך ובברית החדשה אנחנו לא מקבלים משחק חוזר על מנת לשפר את מה שלא עשינו בחיים האלו. המשיח בא לתת לנו את התשובה לכל שלושת הבעיות - החטא, הצער והמוות. עוון או חטא, יצר הרע ויצר הטוב קורא יקר, שאנחנו מדברים עם אנשים על האמונה באלוהים באופן כללי, רוב האנשים שואלים את השאלה הבאה: " במידה וקיים אלוהים, למה יש כל כך הרבה סבל בעולם". עבור הרבה אנשים רצחתם של 6 מיליון יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה מהווה נקודת מפנה בשאלה האם בכלל קיים דבר זה שנקרא אלוהים ושלא לדבר על המושג "אהבת אל". אז באמת למה יש כל כך הרבה סבל בעולם. מדוע למשל תינוקות נולדים עם מחלות והם עדין לא עברו על שום מצווה כביכול. מדוע אנשים נקטפים ככה באמצע החיים לפעמים כל כך צעירים. מדוע האוטובוסים מתפוצצים ולוקחים אתם הרבה אנשים חפים מפשע. מדוע יש כל כך הרבה עוול חברתי , שני שליש מאוכלוסיית העולם חייה תחת קו העוני. מדוע יש כל הזמן מלחמות שמקפחות חיי אלפים חפים מפשע, שורפות ילדים ומותירות אנשים נכים ומשפחות אבלות לכל חייהם. אפשר להמשיך ככה שעות ולשאול כל הזמן מדוע וכל פעם שהרדיו מודיע מחדש והטלוויזיה מראה שוב את תמונות הזוועה והלב מתכווץ אז שוב תעלה השאלה הבאה לסדר היום אם קיים אלוהים אז למה הוא לא עוצר את כל הסבל הזה ? במידה ואנחנו מסתכלים על הנושא הזה באופן כללי. מנקודת ראות של אדם מאמין משיחי או לא, תמיד יעלו בפנינו כמה אפשרויות. או שאלוהים הוא כל-יכול, כפי שאנחנו מאמינים, אך לא כל כך טוב ולכן אינו שם קץ לרע: או שהוא כל-טוב עד כדי כך שאין באפשרותו לשים קץ לרע, ובמקרה כזה אין הוא אל גיבור וכל-יכול. באופן כללי, אנשים מעדיפים להאשים את אלוהים על הרע והסבל, ולתלות בו את כל האחריות לכך. זה גם מה שבהרבה מקרים נותן לאנשים סיבה מספקת לא להאמין בו או אפילו לרצות להקשיב לבשורה בדבר אהבתו דרך ישוע המשיח. קורא יקר, לא תמצא בכתבי הקודש תשובה קלה לנושא כואב זה. גם לנו בתור מאמינים משיחים אסור לנהוג בקלות ראש בכל הנוגע לשאלה הזאת "מה הוא מקור הרע והסבל" וגם כל טיעון דוגמטי לא תמיד יהיה מספיק על-מנת לספק נחמה לאלו אשר חוו על בשרם סבל ונושאים את הצלקות עד עצם ימים אלו. ישנם כמה גורמים חשובים שחובה עלינו לספר לבני עמנו כמו לכל בן אדם למרות הסבל והעצבות שסובבים אותו וזה הכל אודות החטא. מכוון שעל-פי הנאמר בכתבי הקודש אלוהים ברא את האדם מושלם אבל אחרי כניסת החטא לעולם, הסבל הגיע בעקבותיו. המשמעות של המילה חטא היא להחטיא את המטרה (ראה באור) דרך החטא אנחנו מעבדים את המטרה שלשמה הארץ נבראה ועליה בני האדם. כִּי כֹה אָמַר־יְהוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ, לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ; אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד׃ ישעיה מה' 18 הראשון לא היה איזה יצור יער שפלט מפיהו כל מיני הברות משונות, חיי במערות ונלחם בחיות הגדולות כפי שהמדע מתאר אותו. האדם הראשון נברא באופן מיוחד והיה בהתחברות מלאה עם אלוהים. אלוהים ברא את האדם הראשון גם עם היכולת לבחור. עם החופש לציית לדברי אלוהים או להמרות את רצונו. על מנת להיווכח באמיתות הדברים, מספיק שנסתכל על עצמנו ולתוך ליבנו. כתבי הקודש מלמדים אותנו שאלוהים הזהיר את בן האדם על כמה אפשרויות במקרה של אי ציות. 16 וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל־הָאָדָם לֵאמֹר; מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ 17 וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ; כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׃ בראשית ב' 16,17 זה היה בעצם רגע המבחן. הרגע שבו בן האדם ישתמש בחופש הבחירה שניתן לו. בהקשר למושג "חטא" שאליו נתייחס באופן נפרד בפרק אחר. אני רוצה להזכיר לקורא שכתבי התנ"ך מדברים על כך שאנשים חוטאים ועושים מעשים רעים "אביך הראשון חטא" ישעיה מג' 27 "כי אין אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" קוהלת ז' .20 היהדות הרבנית מעדיפה לדבר על מושגים כמו "יצר רע ויצר טוב". אלוהים דרך השליח שאול הטרסי מספר לעולם שקללת החטא שאדם עשה יחד עם תוצאותיו עברו לכל בני האדם כלומר גם אלי ואליך אפילו שלא עשינו אותו דבר. "לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמוות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מפני אשר כולם חטאו" אל הרומיים 5:12. אנשים קוראים לזה "החטא הקדמון" אבל זה רק ביטוי תיאולוגי. העובדה היא שאני ואתה אם תרצה או לא תחת עונש החטא כלומר המוות מרגע הולדנו לעולם. כתבי הקודש מלמדים אותנו שהחטא הוא לא רק מנת חלקם של אדם וחוה אלא גם של כל אלו אשר באו אחריהם כלומר גם אני ואתה. באותו רגע שאדם חטא אז גם הוא איבד את הקשר שלו עם אלוהים והתוצאה כמובן לא איחרה לבוא. הוא גורש יחד עם אשתו חווה מגן העדן. ומאז ועד יום הוא מנסה לתפור לעצמו לבד בגדים על מנת לכסות את עצם עובדת היותו חוטא מבטן ולידה. אדם וחווה הולידו בנים ובנות שכבר לא היו בצלם אלוהים הטהור ושנקי מכל חטא אלא בצלמם ודמותם הם. אדם וחווה היו כבר בעלי טבע חוטא וכך גם כל אלו שבאו אחריהם כולל אותי ואותך. וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה־הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל׃ 7 וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת׃ 8 וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן׃ בראשית ג' 6-8 מאותו רגע שבו אבד לבן-האדם הקשר עם אלוהים ועד ימינו אנו, אנשים אוחזים בכל האמצעים ומנסים בכל כוחם להשיב לעצמם את המעמד שאבד להם. אנשים יצרו דתות למיניהם ועורכים כל מיני טקסיים דתיים וזאת ברוב המקרים רק על-מנת לחדש את הקשר עם הבורא. לא לחינם האנושות מתחלקת לכל כך הרבה דתות שבהרבה מיקרים גם נלחמות אחת כאילו שהם רוצים להבטיח לעצמם זכות יוצרים ובעלי הדרך היותר נכונה איך לחזור לגן העדן. חשוב מאוד לדעת את מה שכתבי הקודש אומרים על החטא ואיך החטא בא לידי ביטוי בחיי היום יום שלנו. 21 וַיָּרַח יְהוָה אֶת־רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־לִבּוֹ, לֹא־אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת־הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא־אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת־כָּל־חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי׃ בראשית ח' 21 וָאֹמַר אוֹי־לִי כִי־נִדְמֵיתִי, כִּי אִישׁ טְמֵא־שְׂפָתַיִם אָנֹכִי, וּבְתוֹךְ עַם־טְמֵא שְׂפָתַיִם, אָנֹכִי יוֹשֵׁב; כִּי, אֶת־הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי׃ ישעיה ו' 5 כדברי הנביא ישעיה אחרי שהוא ראה את ה' צבאות. הֵן־בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי; וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי׃תהילים נא' 7 אנחנו יכולים כמובן לטעון שחטא זה בסך הכל חולשה אנושית או שזה רק עניין של מאבק בין יצר הרע ליצר הטוב. אנשים אומרים בדרך כלל "כמובן שכולם עושים טעויות ושישנם גם אנשים שעושים מעשים רעים: אבל זה עדין אינו אומר שיש לנו טבע חוטא!" כתבי הקודש מלמדים אותנו שמעשיו הרעים של האדם, הם תוצאה ישירה של טבעו החוטא. היהדות הרבנית ואיתה גם דתות אחרות יוצאות מתוך נקודת הנחה שבני האדם יכולים איכשהו לדכא או להתגבר על יצר הרע. קיום מצוות ותפילה נחשבים לאמצעים נפוצים שיכולים לחזק את האופי של בני אדם ולאפשר להם לנצח את יצר הרע שבקרבם. אבל אם נסתכל טוב למה שכתבי הקודש אומרים, נראה שזה לא מה שהנביאים בעצם לימדו. והרי הנביאים הם אלו שהציגו את דבר אלוהים "עקוב הלב מכל ואנוש הוא, מי ידענו" ירמיה י"ז .9 כתבי הקודש מלמדים אותנו שאדם, כל אדם כשלעצמו, הוא חוטא חסר תקנה. כלומר גם אם אנחנו לפעמים כן עושים מעשים טובים ואת הנכון. עובדה זו או כל טקס דתי אחר אינם יכולים לשנות את העובדה שנולדנו עם טבע חוטא וככה לצערנו גם נמות. בגלל האופי החוטא שלנו יש לנו את הנטייה, ברוב במקרים, להטיל את האשמה על אלוהים. אנשים שואלים בדרך כלל "אם יש אלוהים אז למה יש מלחמות ולמה הוא אינו מתערב". "למה הוא נתן לגרמנים להשמיד כל כך הרבה יהודים וגם לא יהודים" באותו הקשר רבים מאתנו מקללים את אלוהים ובאותה שעה אחרים מברכים אותו. קורא יקר בוא לא נשכח את העובדה הבאה גם אם בתור יהודים לימדו אותנו משהו אחר: העולם שבו אני ואתה חיים, איננו אותו עולם שאלוהים ברא. כמובן שהיסודות הם אותם יסודות, מים אויר, טבע וכו' אבל לא מהלך העניינים. על פי ספר בראשית אנחנו לומדים שאלוהים ברא עולם טוב ואילו החטא הוא זה שהפך את הטוב לרע. אם בכלל צריך להאשים משהו אז זה רק את עצמנו. אם נסתכל לנאמר בדבר אלוהים אז נראה בברור שאלוהים תמיד הכין לבן האדם דרך שבעזרת הוא יוכל לתקן את המעוות. אבל אנחנו אלו אשר ברוב המקרים דוחים אותה. לחטא יש כמובן הרבה פרצופים. מלחמות, הרס, מאבקי כוח בין ממשלות, אלימות, פשע, שחיתות, מוסר ירוד, ניאוף, עבודת אלילים, קנאה, רוגז, מריבות, שיכרון, זללנות, רכלנות ועוד ועוד. אם רק נהיה כנים עם עצמנו, אז נראה שלמעשים אילו יש השלכות מרחיקות לכת על חיי היום יום שלנו. הסיבה העיקרית לכל הטרגדיות שמתרחשות היום במדינתנו הקטנה או בעולם הגדול מבלי להמעיט בכל מקרה ומקרה שלעצמו, מקורה במילה אחת קטנה "חטא". כמובן שאף אחד מאתנו אינו אוהב שאומרים לו שהוא חוטא מבטן ולידה אבל אין מה לעשות זה מה שכתבי הקודש מלמדים אותנו: וְעַתָּה מָה הֲיֶשׁ־לָנוּ מַעֲלָה יְתֵרָה לֹא בִמְאוּמָה כְּבָר הוֹכַחְנוּ שֶׁגַּם־הַיְּהוּדִים גַּם־הַיְּוָנִים כֻּלָּם תַּחַת הַחֵטְא׃ 10 כַּכָּתוּב אֵין צַדִּיק אֵין גַּם־אֶחָד׃ 11 אֵין מַשְׂכִּיל אֵין־דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים׃ 12 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד׃ 13 קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ׃ 14 אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת׃ 15 רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם׃ 16 שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם׃ 17 וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ׃ 18 אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם׃ כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה׃ אל הרומיים ג' 9,10,11,23 חשוב אולי להזכיר שהחטא הוא גם אי אהבת הבורא אלוהי אברהם יצחק ויעקוב. במקום שאלוהים יהיה המרכז והתכלית לחיינו, אנחנו מרכזים את הכל סביב עצמנו. אנשים כל כך שקועים בעצמם עד כדי כך שאין להם זמן לחשוב על דברים כמו: "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך" לסיום חשוב לציין שהחטא גורר אחריו את עונש המוות. הרי נאמר לאדם בפרוש: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" בראשית ב'17 מדובר פה על מוות רוחני ופיזי כאחד. אדם וחווה נפרדו קודם כל מאלוהים באופן רוחני ורק לאחר שנים מתו פיזית. אני ואתה נולדים מנותקים באופן רוחני מאלוהים וכמו כולם בשלב מסוים גופנו חוזר לאדמה. קורא יקר, העולם שלנו מלא ברגע זה בטקסים דתיים למיניהם, צומות ותעניות. דברים שלעצמם מאד מרשימים ומייצגים מסורת ארוכת שנים. אבל אנחנו חייבים להדגיש בפניך שאין בכוחם של דברים אלו לכפר על חטאינו היום יומיים ולחדש את הקשר הרוחני עם אלוהים. רק במשיח ישוע ניתן למצוא את הפתרון. זה נשמע אולי קצת מתנשא בעולם שמאמין שקיימים הרבה דרכים לגאולה, אבל רק המשיח ישוע על סמך מותו ותקומתו מהמתים, יכול להושיע מישהו מהמוות שמחכה לכולנו. "כי שכר החטא הוא המוות" אל הרומיים ו' 23 "הנפש החוטאת היא תמות" יחזקאל יח' 4 אלוהי אברהם יצחק ויעקב שלום קורא יקר, אני רוצה לדבר אתך על אמונה באלוהים באופן כללי ובאלוהי אברהם יצחק ויעקב באופן מיוחד. אני יודע שאמונה באלוהים, זה לא תמיד דבר הכי פופולרי ושקיימים הרבה מקריים אשר בהם אנשים מעדיפים להטיל את כל האשמה, על מה שברגע זה קורה בעולם על אלוהים. כמובן שזה תמיד קל יותר להאשים משהו ברגע שאתה לא מכיר אותו. איך שלא נסתכל על אמונה באלוהים, אנחנו חייבים להודות בעובדה שחלק מאד גדול מאנושות מאמין באלוהים כל שהוא וגם סוגד לו. אולי שמעת כבר על המושג "אלוהים הוא האופיום של העם או בשם אלוהים או בברכת אלוהים" אלו מושגים שכל אחד לצערנו הרב מפרש אותם כראות עיניו. אנשים הורגים רוצחים מתפוצצים תחת המשפט בשם אלוהים" בין אלו שכן מאמינים בקיומו של אלוהים, ישנם עדין רבים שמשתמשים במושג בשם אלוהים"באופן לא נכון ושתואם את אופי אלוהים. אני כותב את הדברים האלו לא מתוך מטרה לשכנע אותך אלא לספר לך שלמרות כל הטענות, השאלות והניגודים, עדין ניתן בימינו להכיר את אלוהי אברהם יצחק ויעקוב ולקבל את השקט הנפשי שרק הוא יכול לתת לנו. ישנה שאלה מאד חשובה שאנשים תמיד שואלים " איך אני בכלל יכול לדעת שיש אלוהים"עבור מאמינים המשיחיים התשובה היא מאד פשוטה: דרך דבר האלוהים התנ"ך והברית החדשה. הייתי רוצה לעבור אתך על כמה אפשריות שקימות לאמונה באלוהים. האפשרות הכי נפוצה היא, אמונה עצמית אני לא מאמין שקיים אלוהים או כוח עליון אני מאמין רק בעצמי אולי שמעת גם על המושג אתיאיסט, על מישהו שכביכול לא מאמין שקיים אלוהים ובכן פה אני רוצה לחדש לך משהו. כתבי הקודש מלמדים אותנו שלא קיים דבר כזה. השורש של המילה אטיאס הוא מהמילה היונית "אטוס" שמדבר על משהו שאין לו קשר עם אלוהים, כלומר הוא בסך כל מתכחש לכל. בכתבי התנ"ך אנחנו קוראים על: תהלים פרק יד לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים; הִשְׁחִיתוּ, הִתְעִיבוּ עֲלִילָה, אֵין עֹשֵׂה־טוֹב׃ יְהוָה, מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל; דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים׃הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב; אֵין, גַּם־אֶחָד׃ כאב עמוק בלב גורם לחלק מהאנשים לברוח מכל מה שקשור למילה אלוהים. בשעה שאחרים שנמצאים באותו מצב דווקא כן מחפשים את קרבתו. חשוב לציין פה שמצבנו הנפשי לא קובע עם אלוהים קיים או לא. אנחנו שומעים הרבה פעמיים שאנשים חזרו בתשובה ומצאו את אלוהים בגלל שהם היו בבוץ. זה כמובן מעודד לשמוע דברים כאלו אבל חשוב לציין עוד פעם שקיומו של אלוהים לא תלוי בנו. יש פסוק אחד שלקוח מהברית החדשה שמלמד אותנו שבני האדם מטבעם יודעים על קיומו של אלוהים אבל שוב פעם הם פשוט מתכחשים לקיומו. כִּי נִגְלָה חֲרוֹן אֱלֹהִים מִן־הַשָּׁמַיִם עַל כָּל־רִשְׁעַת בְּנֵי אָדָם וְעַוְלָתָם אֲשֶׁר יַעַצְרוּ אֶת־הָאֱמֶת בְּעַוְלָה׃ 19 יַעַן אֲשֶׁר דַּעַת הָאֱלֹהִים גְּלוּיָה בְקִרְבָּם כִּי הָאֱלֹהִים גִּלָּה לָהֶם׃ אל הרומיים א' 18,19 כן ידידי היקר אלוהים גילה לנו שהוא קיים, אתה רוצה לדעת איך: השמיים מספרים כבוד אל ומעשיו ידיו מגיד הרקיע"תהילים יט' הדברים שמסביבנו: טבע, עונות השנה, גשם, שמש, חיים ומוות לא נוצרו מעצמם. הם במילים פשוטות פרי הבריאה. אבל זאת לא הבעיה העיקרית. את הדברים האלו ידענו או היינו אמורים לדעת וללמוד מהורינו לולא בא משנקרא בפי רבים המדע ועזר לנו כביכול ללמוד ולפתח את תורת ההתכחשות. במידה ואני אדבר על הבריאה אחרים יבוא אם תורת ההתפתחות (אבולוציה) וכו'. כלומר אנחנו נהינו בעלי חכמה ופיתחנו כל מיני תיאוריות מתוך מטרה שנוכל להתכחש לעצם עובדת קיום אלוהים בשקט ובלי כל ייסורי מצפון. ישנם בעולמנו מספר לא מבוטל של אנשים שמאמינים בקיומו של אלוהים אל אחד. ישנם אלו שקוראים לו אלוהים, אללה, ישוע וכו' אני מקווה שהמאמר הזה יעזור לך להבין שמעבר לעובדה שאולי אתה כן מאמין בקיומו של כוח עליון ישנו עדין אל אחד ויחיד שרוצה שתכיר אותו ואת אהבתו. אני תמיד רציתי להכיר את אלוהים ולמען האמת לא ידעתי איך, גם לא הבנתי מהיכן אנשים דתיים לוקחים את הכוח והרצון להאמין במשהו שהם מעולם לא ראו. בעולם קיימות הרבה אמונות וכל אחד בדרכו הוא מנסה לתאר את אלוהים. לא לחינם נאמר בעשרת הדברות לא לעשות תמונות שקשורות לאלוהים. הסיבה היא מאוד פשוטה. אף אחד לא ראה את אלוהים ולכן כל תיאור גשמי יהיה מבוסס על פרי הדמיון ולא על האמת. פה מתחיל גם ההבדל המהותי בין האמונה באלוהי אברהם יצחק ויעקוב והאמונה באלילים. זה נשמע אולי קצת מתנשא אבל לאורך כל ההיסטוריה האנושית היה הבדל בין אלו שעבדו את אלוהי אברהם יצחק ויעקוב לבין אלו שעבדו אל שהוא פרי דמיונם. כאשר אנחנו מדברים על הבדלים בין אלוהי אברהם יצחק ויעקוב לבין אלילים או אלוהי דתות אחרות, אנחנו לא יכולים להסתמך על ניסים ונפלאות כמו שהיה בזמנו של משה רבנו במקרה של פרעה או במקרה של אליהו הנביא שנלחם נגד נביאי הבעל. ההוכחה שאלוהי אברהם יצחק ויעקב הוא מעל ומעבר לכל אל בהודו או בכל מקום אחר נמצאת רק בכתובים. כמובן שאת התוצר של אמונה בריאה, תמיד יהיה אפשר לראות בחיי היום יום. לֹא לָנוּ יְהוָה, לֹא לָנוּ כִּי־לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד; עַל־חַסְדְּךָ, עַל־אֲמִתֶּךָ׃ 2 לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם; אַיֵּה־נָא, אֱלֹהֵיהֶם׃תהילים קטו 1,2 אם אנחנו כבר מדברים על איפה אלוהים נמצא, בשעה שישנם כל כך הרבה צרות ואחרים כנראה יגידו אם בכלל יש אלוהים" התשובה היא שמקום מושבו של אלוהי אברהם יצחק ויעקוב הוא בשמיים. כן, אי אפשר להכניס אותו לבניין או לתוך ארון, למרות שבכל העולם ישנם הרבה אנשים שמתיימרים שהבניין שלהם הוא בית אלוהים.כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי" ישעיה סו' חשוב גם להזכיר שבשנת 2004 אלוהים לא גר בירושלים או בכל עיר אחרת. ולכן אם אתה כן רוצה להכיר את אלוהי אברהם יצחק ויעקוב ואהבתו דרך ישוע המשיח, עדיף שנדבר יותר על תכונותיו. אני יכול להכיר משהו גם אם לא ראיתי אותו. אני פשוט לומד להסתמך על מה שהוא כתב. ובמקרה שלנו על כתבי הקודש תנ"ך וברית חדשה. הייתי רוצה לעבור אתך בקצרה על כמה פסוקים בספר ישעיה. אתה תמצא בספר ישעיה כמה פרקים שמגדירים את אלוהים באופן מאד פשוט. אני חייב להדגיש את הנקודה הזאת, מכוון שלהרבה אנשים יש התרשמות לא נכונה מהאלוהות. אנשים רואים כנסיה קתולית וישר חושבים שהבובה הזאת שתלויה על העץ היא אלוהים. אחרים נוסעים למזרח הרחוק מקבלים שמה את הרושם שלאלוהים יש הרבה ראשים ואפשר לעבוד אותו בכל מיני צורות. מבחינתי האישית, בתור מאמין משיחי, אני מעדיף להתמקד בנאמר בכתבי הקודש מכוון שרק הם יכולים להדריך אותנו איך להכיר את בורא העולם ואת אהבתן דרך ישוע המשיח. כָּל־הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ; מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ־לוֹ׃ 18 וְאֶל־מִי תְּדַמְּיוּן אֵל; וּמַה־דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ׃ ישעיה מ'17,18 קורא יקר ישנן הרבה אמונות שהן פרי דמיון, אם לא שלך אז של זה שהקים אותן ולכן אלוהים שואל אותנו דרך דברי הנביא ישעיה ואל מי תדמיוני ןאשוה יאמר קדוש" ישעיה מ' בזמן שאנחנו מחפשים אחר אלוהים הכוון שאליו אנחנו מסתכלים הוא מאד חשוב.אתה יכול להסתכל למזרח או למערב המודרני אבל אתה יכול גם להסתכל למעלה. היכל תלוי בך. במידה ובחרת כן להסתכל למעלה אז הנביא ממשיך לספר לנו: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כאיש לא נעדר" ישעיה מ' הוכחה הכי טובה לקיומו של אלוהים היא הבריאה, כמובן הרבה תלוי לאן אתה מסתכל ואיך. האם אתה מצפה שהמדע יספק לך את כל התשובות או שאתה מוכן לקבל את התשובה שדבר אלוהים נותן. לאלוהי אברהם יצחק ויעקב יש תכונה מאד חשובה שאני לא בטוח שתוכל למצוא אותה אצל אלוהים אחרים: מי פעל ועשה קרא הדורות מראש אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא" "מההנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו"ישעיה מא' מדובר פה על היכולת של אלוהים לדעת דברים מראש ולכן אפשר למצוא בכתובים תוכנית נבואית מאד מפורטת, על בוא המשיח, עתיד עם ישראל, המזרח התיכון וימות המשיח. בא נדבר רגע על משהו מאד ספציפי שקשור לכולנו. מי נתן לך את נשמה שרק תודות לה אתה חי. ואת הרוח שבעזרת מערכת החשיבה שלנו פועלת. הרי אתה יודע שקיימים מושגים כמו חולה נפש או חולה רוח כלומר בני האדם בנויים מגוף, נפש ורוח והשאלה היא מאין זה ? יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" ישעיה מב' אנשים שואלים בדרך כלל " במידה קיים אלוהים אז איפה הוא" גם אלו בינינו שיצאו בהכרזה שהם אינם מאמינים בקיומו של כוח עליון, פונים אליו בזמנים קשים, למרות שהם אינם יודעים מיהו ומעולם לא ראו אותו. קורא נכבד, במידה ותמיד רצית להכיר את אלוהי אברהם, יצחק, ויעקב ולהאמין בו, בוא נראה בקצרה איך כתבי הקודש (תנ"ך וברית חדשה) מתארים אותו. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל; יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד׃ 5 וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ׃ 6 וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ׃ 7 וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם; בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ 8 וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ 9 וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ דברים ו1-4 האחדות של אלוהים היא תכונה מאד ייחודית לאלוהי אברהם יצחק ויעקב. יש רק אל אחד ולא פסל עם כמה ראשים או רעיון רוחני שמשהו קורא לו אלוהים. במידה ואתה רוצה להכיר אותו אחד אז הכתובת היא כתבי התנ"ך והברית החדשה. נשמע אולי קצת מוזר אבל כמו שלי ולך ישנה ייחודיות מסוימת ככה יש גם לאלוהי אברהם יצחק ויעקב. לך ותשאל אנשים מיהו אלוהים וחלק מהם יגיד לך "טבע, חיים, הכוח שמניע את הכל וכו'" אנשים בכל הדורות ניסו להגדיר את אלוהים ולתאר אותו בצורות שונות ולכן זה מאד מקובל היום לחשוב שהמושג "אלוהות" הוא מושג מאד רחב ושצריך גם להשאיר מקום לדמיון, להבדיל מהדרך צרת האופקים" כביכול והמוחשית שבה אלוהים מתואר בכתבי הקודש. כתבי הקודש מלמדים אותנו, באופן מאד ברור, שאלוהים הוא אישיות. בהרבה מקומות נאמר "ויאמר אלוהים, ויעש אלוהים ויאהב אלוהים". אלוהי אברהם יצחק ויעקב הוא אל סולח, צדיק ורחמן וכו' אנחנו לא צריכים ללכת רחוק על-מנת להכיר את אלוהים, כתבי הקודש מתארים אותו ומספרים לנו איך אפשר להכיר אותו. כֹּה־אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת; אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃ הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הִתְנַגְּשׁוּ יַחְדָּו פְּלִיטֵי הַגּוֹיִם; לֹא יָדְעוּ, הַנֹּשְׂאִים אֶת־עֵץ פִּסְלָם, וּמִתְפַּלְלִים, אֶל־אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ׃ 21 הַגִּידוּ וְהַגִּישׁוּ, אַף יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו; מִי הִשְׁמִיעַ זֹאת מִקֶּדֶם מֵאָז הִגִּידָהּ, הֲלוֹא אֲנִי יְהוָה וְאֵין־עוֹד אֱלֹהִים מִבַּלְעָדַי, אֵל־צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ, אַיִן זוּלָתִי׃ 22 פְּנוּ־אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ; כִּי אֲנִי־אֵל וְאֵין עוֹד׃ 23 בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב; כִּי־לִי תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל־לָשׁוֹן׃ 24 אַךְ בַּיהוָה לִי אָמַר צְדָקוֹת וָעֹז; עָדָיו יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ, כֹּל הַנֶּחֱרִים בּוֹ׃ 25 בַּיהוָה יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל׃ ישעיה פרקים מד' מה' כפרה - יום כיפורים ויקרא פרק טז טז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן; בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי־יְהוָה וַיָּמֻתוּ׃ 2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן אָחִיךָ, וְאַל־יָבֹא בְכָל־עֵת אֶל־הַקֹּדֶשׁ, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת; אֶל־פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל־הַכַּפֹּרֶת׃ 3 בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל־הַקֹּדֶשׁ; בְּפַר בֶּן־בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה׃ 4 כְּתֹנֶת־בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ, וּמִכְנְסֵי־בַד יִהְיוּ עַל־בְּשָׂרוֹ, וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר, וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף; בִּגְדֵי־קֹדֶשׁ הֵם, וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת־בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם׃ 5 וּמֵאֵת, עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יִקַּח שְׁנֵי־שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת; וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה׃ 6 וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת־פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר־לוֹ; וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ׃ 7 וְלָקַח אֶת־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם; וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ 8 וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת; גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה, וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃ 9 וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת־הַשָּׂעִיר, אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוָה; וְעָשָׂהוּ חַטָּאת׃ 10 וְהַשָּׂעִיר, אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל, יָעֳמַד־חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו; לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה׃ וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם; בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם׃ 30 כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם; מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ׃ 31 שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם; חֻקַּת עוֹלָם׃ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 24 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן, זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא־קֹדֶשׁ׃ 25 כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה׃ ס 26 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 27 אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה׃ 28 וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה; כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ ויקרא כג' וְכִמְעַט הַכֹּל יְטֻהַר בַּדָּם עַל־פִּי הַתּוֹרָה וְאֵין כַּפָּרָה בְּלֹא־שְׁפִיכַת דָּם׃אל העברים ט' קורא יקר, במאמר הזה אני רוצה לדבר אתך על אחד הנושאים החשובים ביותר בתנ"ך וביהדות בכלל, "הכפרה". אלו מבין קוראינו אשר מנהלים אורך חיים דתי או נהלו בעבר, מכירים או אמורים להכיר מושגים כמו לתת "דין וחשבון" בפני הקדוש ברוך או "כפרה על עוונותינו" את הבסיס למושג כפרה אנחנו מוצאים בספר שמות פרק כה' הפרק שעוסק ב"ארון הברית" או כפי שהכתוב אומר "ארון העדות" ובמיוחד בפסוק וְנָתַתָּ אֶת־הַכַּפֹּרֶת עַל־הָאָרֹן מִלְמָעְלָה; וְאֶל־הָאָרֹן, תִּתֵּן אֶת־הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ׃ 22 וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל־אֲרֹן הָעֵדֻת; אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ על פי המסורת חוטא הוא מישהו שהתנתק באופן רוחני מאלוהיו ומיצר הטוב שבו ולכן באמצעות הכפרה יש לו אפשרות לחזור לשלמות רוחנית. את הכפרה אפשר להשיג רק אחרי תהליך של חזרה בתשובה, הכולל הכרת החטא על ידי החוטא אשר בסופו אלוהים מוחל לו על מה שעשה. לאחר חורבן בית שני ובמידה מסוימת עוד קודם לכן, התפילה באה כתחליף לקרבן ומושגים כמו תפילות, צום, גמילות חסדים ומתן צדקה נהפכו לדרכים מומלצות לכפרת עוונות. לפי המסורת היהודית, מושג החזרה בתשובה הוא כל כך חשוב לבריאותו הרוחנית של בין האדם, שנקבעה תקופה בת עשרה ימים כל שנה וששיאה הוא יום הכיפורים שמוקדש כולו לתפילות ולצום. את מקום טקס השעיר לעזאזל המקראי שהיה נערך בבית המקדש תפס טקס הכפרות שבו מכפר עוף לבן באורח סמלי על חלק מחטאיו של אדם. יום כיפורים רבים מאתנו מכירים את יום כיפורים אם זה מתוך קירות בית הכנסת או מחוצה לו בתור יום חופש. ישנם אלו אשר באים מבית מסורתי ואינם מגדירים את עצמם בתור שומרי מצוות אך נוהגים לפחות פעם בשנה ביום כיפורים לבקר בבית הכנסת. כלומר זה הוא אחד מהימים החשובים ביותר עבור בני עמנו לעשיית חשבון נפש. חז"ל מדגישים שיום הכיפורים מאפשר לאדם לכפר על עבירות שבין אדם לאלוהים, אבל לא על אלה שבין אדם לחברו. על כן ישנם אנשים שנוהגים לבקש בערב יום הכיפורים סליחה מכל מי שאולי פגעו בו במשך השנה שעברה, על מנת להתחיל את יום הכיפורים במצפון נקי ובתקווה שייכתבו בספר החיים. יום הכיפורים הנוכחי , אחרי שבית המקדש כבר מזמן לא קיים, בנוי ממנהגים שונים ואולי מקצתם גם קצת משונים. ישנם אילו שנוהגים בערב יום הכיפורים לערוך את מנהג הכפרות. מנהג אשר אמור לסמל את העברת האשמה מהאדם לעוף שלאחר מכן נשחט ונאכל לפני הצום, או שנמכר, ותמורתו ניתנת לצדקה. יום הכיפורים שתחילתו בערב מאופיין בתפילות הרבות שנערכות בין כתליו של בית הכנסת. אם זה תפילת המנחה בערב החג ולאחריה הארוחה המפסקת. או תפילת "כל נדרי" הידועה הפותחת את היום דרך תפילות השחרית, המוסף והמנחה החגיגיות, כלה בתפילת "הנעילה". כל תפילה כמובן ערוכה בצורה אחרת אבל המשותף לכולם הוא " הווידוי על החטאים" את היום הזה מסיימת תפילת ה"נעילה" יחד עם כמה פיוטים כגון "פתח לנו שער" שמזכירים למתפלל כי הגיעה ההזדמנות האחרונה לתשובה בלב שלם. לאחר שירת "אבינו מלכנו" וקריאת שמע המכריזה על אחדות האל. תוקעים בשופר להודיע על סיום הצום וישנם אלו שאומרים שהתקיעה באה על מנת להסב את מידת הדין למידת הרחמים. לא כל כך רע" עצם יום הכיפור שרבים מהעם היהודי משתתפים בו מידי שנה ושנה מצביע על העובדה שאנשים חוטאים ולכן זקוקים לכפרה. היהדות הרבנית מכירה באופן כללי בעובדה שלאנשים יש "יצר רע" אך דוחה את ההסבר המשיחי שכל האנשים חוטאים מבטן ולידה. כמובן ישנם אלו שתמיד יזכרו גם את נוכחות "יצר הטוב" ויוסיפי ישר "הוא לא כל כך רע". קיימת גם תנועת המוסר אשר באופן כללי באה לעזור ליהודי הדתי להתגבר על "יצר הרע". אם אין מקדש, גם אין בעיות" כמובן שהרבה אנשים יסכימו לעובדה שהם זקוקים לכפרה על חטאותיהם. השאלה היא כמובן איך? מתי? והיכן? אחרי שבית המקדש חרב, אחת מהשאלות החשובות ביותר שעמדה על הפרק, היתה: איך יוכל היהודי להמשיך ולקבל סליחה על חטאיו למרות שאין באפשרותו להמשיך עם מסכת הקורבנות. התשובה כמובן לא איחרה לבוא. התלמוד מספק ליהודי הדתי את התחליף בדמות נדבות, מעשי צדקה, לימוד תורה והתפילה שהפכה לחשובה יותר ממסכת הקורבנות. ככה הפך יום הכיפורים מיום שבו הכוהן דאג לכפרה, ליום זיכרון על עצם עובדת היותנו בעלי "יצר רע" התלמוד מוסיף שחזרה בתשובה משולה למישהו שהלך לירושלים והקריב קורבן על בסיס הפסוק כִּי לֹא־תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה; עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה׃ 19 זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה; אֱלֹהִים, לֹא תִבְזֶה׃ 20 הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן; תִּבְנֶה, חוֹמוֹתיְרוּשָׁלִָם׃ 21 אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל; אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃ תהילים נא' . אין לנו צורך במתווך" מי שיצא לו לשוחח עם אחרים על האמונה המשיחית, יודע שהרבה אנשים מבני עמנו אוהבים להדגיש שהם אינם זקוקים למתווך אז מה בנוגע לתפקידו של הכוהן הגדול עוד בזמן שבית המקדש היה קיים? הרי תפקידו היה לתווך. ומה בנוגע ליום הכיפורים במתכונתו הנוכחית? הרי יום זה נועד לתווך כביכול בין האדם לאלוהיו. קורא יקר, כולנו יודעים עד כמה מסורת עם כל המטעמים והאווירה המיוחדת היא דבר מאד יפה ומאחד. אבל מסורת היא לא בהכרח דבר אלוהים חיים. כלומר עדיף שנפנה לכתבי הקודש במידה ואנחנו לדעת איך אפשר לקבל כפרה על עוונותינו נכון לשנת 2004. בזמן שבני אדם מציגים את החטא בתור איזה יצר רע שניתן להתגבר עליו בעזרת מערכת מצוות. אלוהים אומר לנו על ידי נביאיו בכתבי התנ"ך יחזקאל פרק יח יח וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 מַה־לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה׃ 3 חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; אִם־יִהְיֶה לָכֶם עוֹד, מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל׃ 4 הֵן כָּל־הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי־הֵנָּה; הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת׃ אלוהים באהבתו, למרות קדושתו, תמיד סיפק לבני האדם דרך אשר בעזרת הם יועל כלו לקבל סליחה על חטאיהם. קין ואבל. נוח אברהם, יצחק ויעקוב ידעו עוד לפני מתן התורה שאין כפרה ללא שפיכת דם. גם אחרי מתן התורה ותחליתה של הברית הישנה כפרה על ידי שפיכת דם עמדה במרכז תוכנית האלוהים וככה גם היה ועדין נכון להיום אחרי מותו ותקומתו של ישוע המשיח שאין "כפרה ללא שפיכת דם" זאת גם האמת אשר בה אנחנו הופכים מאנשים מודרניים, משכילים וחכמים כביכול, לאנשים מאמינים. אלו שלוקחים את אלוהים בדברו. אני מדגיש את זה מכוון שמאז ומתמיד עד ימינו אנו, קמו תנועות שדחו את החוק המקראי הזה שאומר "אין כפרה ללא שפיכת דם" ולכן כל עוד בית המקדש היה קיים או אולי יותר נכון כל עוד הכוהן הגדול נהג לעשות את עבודתו מדובר היה בזבחים. על מנת לדעת איזו דרך חדשה אלוהים הכין באהבתו לבני האדם שעלי ידיה הם יכולים לקבל כפרה על חטאיהם אין לנו צורך מבחינת הכתוב לחכות לרגע שבית המקדש חרב. כפרה דרך דם המשיח נגלתה עוד לפני חורבן הבית. ,כתבי הקודש, תנ"ך וברית חדשה, הם המקור היחידי שיכול לתת לנו את התשובה הכי נכונה לשאלה מה בעצם בא במקום: "תורת העולה" "תורת המנחה" "תורת החטאה" "תורת האשם" "תורת זבח השלמים" ראה ספר ויקרא ,העדות שלנו מתחילה בשעה השישית אותה שעה שישוע אמר לפני מותו 44 וַיְהִי כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית וְהִנֵּה־חשֶׁךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית׃ 45 וַיֶּחְשַׁךְ הַשָּׁמֶשׁ וּפָרֹכֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם קְרָעִים׃ 46 וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמֶר אָבִי בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיִּפַּח נַפְשׁוֹ׃לוקס כג' הפרוכת היתה המסך שהפריד בין הקודש לקודש הקודשים. שמות כו' הסבר יותר מפורט על המשמעות האמיתית של מאורע חשוב זה אנחנו מוצאים באיגרת שנכתבה במיוחד עבור המאמינים היהודים. האיגרת אל העברים: וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר; מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים׃ 32 וְנָתַתָּה אֹתָהּ, עַל־אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים, מְצֻפִּים זָהָב, וָוֵיהֶם זָהָב; עַל־אַרְבָּעָה אַדְנֵי־כָסֶף׃ 33 וְנָתַתָּה אֶת־הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים, וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת, אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת; וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם, בֵּין הַקֹּדֶשׁ, וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃ 34 שמות כו' אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים פֶּרֶק ט ט הֵן גַּם־הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה גַּם לָהּ הָיוּ דִּינֵי עֲבוֹדָה וּמִקְדָּשׁ בָּאָרֶץ׃ 2 כִּי־הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן אֲשֶׁר־בּוֹ הַמְּנוֹרָה וְהַשֻּׁלְחָן וּמַעֲרֶכֶת הַלֶּחֶם וְהוּא נִקְרָא קֹדֶשׁ׃ 3 וּמִבֵּית לַפָּרֹכֶת הַשֵּׁנִית מִשְׁכָּן הַנִּקְּרָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃ 4 אֲשֶׁר־לוֹ מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת וַאֲרוֹן הַבְּרִית מְצֻפֶּה זָהָב כֻּלּוֹ וּבוֹ צִנְצֶנֶת זָהָב אֲשֶׁר הַמָּן בְּתוֹכוֹ וּמַטֵּה אַהֲרֹן אֲשֶׁר פָּרַח וְלוּחוֹת הַבְּרִית׃ 5 וּמִמַּעַל לוֹ כְּרוּבֵי הַכָּבוֹד הַסֹּכֲכִים עַל־הַכַּפֹּרֶת לֹא נְדַבֵּר כָּעֵת עַל־כָּל־אֶחָד מֵהֶם לְבָד ׃ 6 וְאַחֲרֵי נַעֲשׂוּ אֵלֶּה כָּכָה בָּאוּ הַכֹּהֲנִים תָּמִיד אֶל־הַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן לַעֲבֹד שָׁם אֶת־עֲבוֹדָתָם׃ 7 וְהַמִּשְׁכָּן אֲשֶׁר לִפְנִים מִמֶּנּוּ שָׁמָּה בָּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְבַדּוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה לֹא בִּבְלִי־דָם אֲשֶׁר יַקְרִיב בְּעַד נַפְשׁוֹ וּבְעַד שִׁגְגוֹת הָעָם׃ 8 וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מוֹדִיעַ בָּזֹאת שֶׁלּא־נִגְלָה הַדֶּרֶךְ אֶל־הַקֹּדֶשׁ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יַעֲמֹד הַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן׃ 9 וְהוּא מָשָׁל לַזְּמַן הַזֶּה אֲשֶׁר בּוֹ מַקְרִיבִים מְנָחוֹת וּזְבָחִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם לְהַשְׁלִים אֶת־לְבַב הָעֹבֵד ׃ 10 כִּי אִם־חֻקּוֹת הַבָּשָׂר הֵנָּה עִם־הַמַּאֲכָלוֹת וְהַמַּשְׁקִים וְהַטְּבִילוֹת הַשֹּׁנוֹת אֲשֶׁר נִתְּנוּ עַד־עֵת הַתִּקּוּן׃ 11 וְהַמָּשִׁיחַ בְּבֹאוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל לַטֹּבוֹת הָעֲתִידוֹת עָבַר בְּתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן הַמְעֻלֶּה בִּגְדֻלָּה וּשְׁלֵמוּת אֲשֶׁר לֹא־נַעֲשָׂה בִּידֵי אָדָם כִּי־אֵינֶנּוּ מֵהַבְּרִיאָה הַזֹּאת׃ 12 גַּם לֹא־בָא בְּדַם שְׂעִירִים וַעֲגָלִים כִּי בְדַם־נַפְשׁוֹ בָּא בְּפַעַם־אַחַת אֶל־הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה וַיִּמְצָא גְּאֻלַּת עוֹלָם׃ 13 כִּי אִם־דַּם הַפָּרִים וְהַשְׂעִירִים וְאֵפֶר הַפָּרָה אֲשֶׁר יֻזֶּה עַל־הַטְּמֵאִים יְקַדְּשֵׁם לְטַהֵר בְּשָׂרָם׃ 14 אַף כִּי־דַם הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־הִקְרִיב אֶת־עַצְמוֹ לֵאלֹהִים בְּרוּחַ נִצְחִי וּבְלִי־מוּם יְטַהֵר לִבְּכֶם מִמַַּעֲשֵׂי מָוֶת לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהִים חַיִּים ׃ 15 וּבַעֲבוּר זֹאת הוּא מְתַַוֵךְ לִבְרִית חֲדָשָׁה לְמַעַן אֲשֶׁר־יִירְשׁוּ הַמְקֹרָאִים אֶת־הַבְטָחַת נַחֲלַת עוֹלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר־מֵת לִפְדוֹת מִן־הַפְּשָׁעִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בִּימֵי הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה׃ כִּי הַמָּשִׁיחַ לֹא־בָא אֶל־הַקֹּדֶשׁ הַנַּעֲשֶׂה בִּידֵי אָדָם שֶׁהוּא רַק־דְּמוּת הָאֲמִתִּי כִּי אִם־בָּא אֶל־עֶצֶם הַשָּׁמַיִם לֵרָאוֹת עַתָּה בַעֲדֵנוּ אֶת־פְּנֵי הָאֱלֹהִים ׃ 25 אַף־לֹא לְהַקְרִיב אֶת־נַפְשׁוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת כַּכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־בָּא שָׁנָה בְּשָׁנָה אֶל־הַקֹּדֶשׁ בְּדַם אֲחֵרִים׃ 26 כִּי אִם־כֵּן הֲלֹא הָיָה־לוֹ לֵעָנוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַתָּה בְּקֵץ הָעִתִּים נִגְלָה בְּפַעַם אַחַת כְּדֵי־לְכַלֵּא אֶת־הַחֵטְא בְּזֶבַח נַפְשׁוֹ׃ 27 וְכַאֲשֶׁר נִגְזַר עַל־בְּנֵי אָדָם לָמוּת פַּעַם אֶחָת וְאַחֲרֵי־כֵן הַמִּשְׁפָּט ׃ 28 כֵּן־הֻקְרַב הַמָּשִׁיחַ פַּעַם אַחַת לָשֵׂאת חֵטְא רַבִּים וּפַעַם שֵׁנִית יֵרָאֶה בְלִי־חֵטְא לִישׁוּעָה לַמְחַכִּים לוֹ׃ אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים פֶּרֶק י 12 וְהוּא אַחֲרֵי הַקְרִיבוֹ זֶבַח אֶחָד עַל־הַחֲטָאִים יָשַׁב לִימִין הָאֱלֹהִים לָנֶצַח׃ 13 וּמֵאָז יְחַכֶּה עַד כִּי־יוּשְׁתוּ אֹיְבָיו הֲדֹם לְרַגְלָיו׃ 14 כִּי הוּא בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לָנֶצַח אֶת־הַמְקֻדָּשִׁים׃ 15 וְאַף־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעִיד לָנוּ עַל־זֹאת כִּי אַחֲרֵי אָמְרוֹ׃ 16 זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם אָמַר יְהוָֹה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳבֶנָּה׃ 17 וְלַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד׃ 18 וְהִנֵּה בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ סְלִיחַת הַחֲטָאִים אֵין עוֹד קָרְבָּן עֲלֵיהֶם׃ 19 וְעַתָּה אֶחָי בִּהְיוֹת לָנוּ בִּטְחוֹן דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ׃ 20 דֶּרֶךְ חָדָשׁ וָחָי אֲשֶׁר חִדֵּשׁ לָנוּ בַּפָּרֹכֶת הִיא בְשָׂרוֹ׃ 21 וּבִהְיוֹת לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־בֵּית אֱלֹהִים׃ 22 נִקְרְבָה־נָּא בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבֶאֱמוּנָה תְמִימָה מְטֹהָרִים בְּהַזָּיַת לְבָבֵנוּ מֵרוּחַ רָעָה וּרְחוּצֵי הַבָּשָׂר בְּמַיִם טְהוֹרִים׃ 23 נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת הַתִּקְוָה בַּל־נִמּוֹט כִּי־נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ׃ 24 וְנִתְבּוֹנֲנָה אִישׁ עַל־אָחִיו לְעוֹרֵר אֹתָנוּ לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים׃ שלושה שהם אחד קורא יקר, בחלק הזה של האתר שלנו, תוכל למצוא הרבה מידע על ישוע המשיח ובעיקר למה הוא בא ומיהו. רבים מבני עמנו מכירים יותר את השם "ישו" ולא "ישוע" שמשמעותו מושיע ישראל והעולם. במידה ואתה עדין לא מאמין משיחי או רק מחפש, תקוותנו היא שלפחות מעתה תדע ששמו הוא "ישוע" ואם פעם כן תחפש אחר סליחת החטאים אז תדע: " שעליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו" האישיות של המשיח: נבואות על בואו - אלוהותו - הכוהן הגדול - נבואות על המשיח בכתבי הנביאים ישוע המשיח אלוהים בבשר: המשיח על עצמו - הכתובים על המשיח - הלידה לעלמה מרים - אישיותו המיוחדת וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִשָׁם וַיָּסַר אֶל־גְּלִילוֹת צוֹר וְצִידוֹן׃ 22 וְהִנֵּה אִשָׁה כְנַעֲנִית יֹצֵאת מִן־הַגְּבוּלוֹת הָהֵם וַתִּצְעַק אֵלָיו לֵאמֹר חָנֵּנִי אֲדֹנִי בֶן־דָּוִד כִּי בִתִּי מְעֻנָּה מְאֹד עַל־יְדֵי שֵׁד׃ 23 וְלֹא־עָנָה אֹתָהּ דָּבָר וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר שַׁלְּחֶהָ כִּי־צֹעֶקֶת הִיא אַחֲרֵינוּ׃ 24 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃ 25 וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ וַתֹּאמַר אֲדֹנִי עָזְרֵנִי׃ 26 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא־טוֹב לָקַחַת אֶת־לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לִפְנֵי צְעִירֵי הַכְּלָבִים׃ 27 וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס כִּי־גַם־צְעִירֵי הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ מִן־הַפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם׃ 28 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָׁה רַבָּה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי־לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ מִן־הַשָׁעָה הַהִיא׃מתי טו' 24 8 וַאֲנִי אֹמֵר כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נוֹלַד לִהְיוֹת מְשָׁרֵת הַנִּמּוֹלִים לְמַעַן אֲמִתּוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים לְקַיֵּם אֶת־הַהַבְטָחוֹת אֲשֶׁר לָאָבוֹת׃ אל הרומיים טו' 8 16 כִּי אֵינֶנִּי בוֹשׁ מִבְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר גְּבוּרַת אֱלֹהִים הִיא לִתְשׁוּעָה לְכָל־הַמַּאֲמִין לַיְּהוּדִי רִאשׁוֹנָה וְגַם־לַיְּוָנִי׃ 17 כִּי־בָהּ נִגְלְתָה צִדְקַת אֱלֹהִים מֵאֱמוּנָה אֶל־אֱמוּנָה כַּכָּתוּב וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה׃ אל הרומיים א' 16,17 את השם ישו אתה בטח מכיר. הבן הסורר של עם ישראל. זה שיצא לרעות בשדות זרים ובגללו כביכול אנחנו סובלים כבר הרבה שנים. השם שאסור להזכיר או ללמוד עליו. או אולי אדם חכם ואחד שרק רצה לתקן את הדת. בעצם אין הרבה מה לספר על השם ישו מלבד העובדה שזה השם שהיהדות הרבנית בחרה להדביק לאותו אחד שבא לגלות להם לך ולי מי הוא אלוהים ועד כמה הוא אוהב אותנו. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהקרע בין היהודים המשיחיים לשאר העם נוצר כבר בזמן מרד בר כוכבא. היהודים המשיחיים סירבו לקחת חלק במרד הזה, מכוון שרבי עקיבא הכריז על בר כוכבא כעל משיח ישראל ושבעצם היה משיח שקר ולכן אחת הדרכים להבעת העוינות למאמינים המשיחים ולשם ישוע היית על ידי עוות השם לישו. לא שמשהו השתנה מאז ועד היום והעוינות היא אותה עוינות, אלא שאהבת אלוהים דוחפת אותנו לספר לך כמה שיותר הרבה על ישוע המשיח " שעליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו" מדוע בא ישוע המשיח קורא יקר, המשיח בא והמשיח עוד יבוא הם שני מושגים נפרדים שמדברים על אותו אחד, על ישוע המשיח. מה יהיה שהמשיח יבוא כמעט כולם יודעים או לפחות חושבים שהם יודעים, יהיה שלום, עושר ואושר וננצח את אויבינו וכו'. בפרק הזה אנחנו רוצים לדבר אתך על מה שהיה, על ישוע משיח שכבר בא פעם ולהסביר לך למה? השם ישוע משמעו להושיע ולא בהכרח להקים דת חדשה או לגרום לאנשים סבל אלא פשוט לשמש בתור הדרך לישועה ולגאולה מחטאינו. אנחנו מאמינים שעל פי הנאמר בכתבי הקודש אלוהים הוא אל אוהב, רחמן ומושיע שרוצה להושיע את בני האדם ולשחררם מקללת החטא. 21 הַגִּידוּ וְהַגִּישׁוּ, אַף יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו; מִי הִשְׁמִיעַ זֹאת מִקֶּדֶם מֵאָז הִגִּידָהּ, הֲלוֹא אֲנִי יְהוָה וְאֵין־עוֹד אֱלֹהִים מִבַּלְעָדַי, אֵל־צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ, אַיִן זוּלָתִי׃ 22 פְּנוּ־אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ; כִּי אֲנִי־אֵל וְאֵין עוֹד׃ 23 בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב; כִּי־לִי תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל־לָשׁוֹן׃ 24 אַךְ בַּיהוָה לִי אָמַר צְדָקוֹת וָעֹז; עָדָיו יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ, כֹּל הַנֶּחֱרִים בּוֹ׃ 25 בַּיהוָה יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל׃ ישעיה מה 22 הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃ 32 כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ׃ יחזקאל יח' 23,32 בחלק של הברית החדשה שנקרא גם ארבע הבשורות אנחנו מוצאים הרבה פרטים אודות הולדתו של ישוע בבית לחם ויותר מאוחר בעיר נצרת, על חייו ומותו. על הדברים שאמר ועל הנסים שעשה ובסופו של דבר הבשורה שהוא קם מהמתים ועלה לשמים. מאד חשוב לציין פה שניתן לחלק את המאמינים לנאמר בכתבי הבשורות לשתיים. אלו שרואים את ישוע בתור אדם מיוחד ושדבריו השפיעו הרבה על ההיסטוריה האנושית ואלו שמאמינים שמלבד היותו בן אדם הוא היה גם בן אלוהים או כפי שאנחנו אומרים האדון. אלוהים שהתגלה בבשר על מנת שאני ואתה נוכל להיוושע. ההיסטוריה שלנו מלאה בדם ורדיפות ובאנשים שתמיד מצאו לנכון להאשים יהודים על מותו של ישוע. חבל שאותם אלו לא מכירים את הפסוק הבא: 24 וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־זֹאת וַיִּשְׂאוּ אֶת־קוֹלָם בְּלֵב אֶחָד לֵאלֹהִים וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנָי אַתָּה הָאֵל הָעֹשֶׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל אֲשֶׁר־בָּם׃ 25 אֲשֶׁר אָמַרְתָּ בְּפִי עַבְדְּךָ דָוִד (אָבִינוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ) לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִים יֶהְגּוּ רִיק׃ 26 יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל־יְהוָֹה וְעַל־מְשִׁיחוֹ׃ 27 כִּי אָמְנָם נוֹסְדוּ (בָּעִיר הַזֹּאת) הוֹרְדוֹס וּפָנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס עִם־הַגּוֹיִם וּלְאֻמֵּי יִשְׂרָאֵל עַל־יֵשׁוּעַ עַבְדְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר מָשָׁחְתָּ׃ 28 לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר יָדְךָ וַעֲצָתְךָ מִקֶּדֶם גָּזְרָה לִהְיוֹת׃ מעשי השליחים ד' 27,28 קורא יקר, החלק הכי חשוב בחייו, מותו ותקומתו מהמתים של האדון ישוע המשיח קשור לעובדה שאתה ואני נולדנו עם טבע חוטא ושטקסיים דתיים למרות יופיים יהיו אשר יהיו, אינם יכולים לשנות את עובדה בסיסית זאת ולכן אנחנו זקוקים לכפרה או סליחה על החטאים. זאת היא גם בקצרה המטרה שלשמה המשיח בא בפעם הראשונה. חשוב לומר פה שכתבי הקודש אינם מלמדים על כפרה דרך תפילה, כפי שרבים טוענים, אלא רק על ידי שפיכת דם. זהו חוק מקראי בל יעבור שלמרות העובדה שאנחנו חיים ב2002 עדין כלול בתוכנית האלוהים לישועת בני אדם. כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל־הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם; כִּי־הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר׃ ויקרא יז 11 נשאלת פה השאלה איך יכול יהודי בן ימינו לקבל את הסליחה לחטאיו או את הכפרה על עוונותיו ?. בבית הכנסת? ביום כיפור? אחרי התפילות והתקיעה בשופר?. אנחנו יודעים שבית הכנסת מלבד היותו מקום כינוס לתפילות וקריאת התורה, מעולם לא היה בכוחו למלאות את מה שאלוהים עשה דרך ארון הברית בזמן שבית המקדש עוד היה קיים ( ראה ברכת כוהנים. יום כיפור). כל הנביאים, כל אחד בתקופתו הוא, נבאו משהו על בוא המשיח וכאשר אנחנו אוספים את כל הנבואות האלו ומשווים את הנאמר בהן עם הנאמר בכתבי הברית החדשה. אנחנו מוצאים שישוע הוא המשיח. יותר מזה אנחנו לומדים בברור שהוא לא בא לעולם על מנת להיות מייסדה של דת חדשה אלא לשמש בתור אור לעולם ולהושיעו. 14 וְכַאֲשֶׁר הִגְבִּיהַּ משֶׁה אֶת־הַנָּחָשׁ בַּמִּדְבָּר כֵּן צָרִיךְ בֶּן־הָאָדָם לְהִנָּשֵׂא׃ 15 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יֹאבַד כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ כִּי אִם־יִחְיֶה חַיֵּי עוֹלָם׃ 16 כִּי־אַהֲבָה רַבָּה אָהַב הָאֱלֹהִים אֶת־הָעוֹלָם עַד־אֲשֶׁר נָתַן אֶת־בְּנוֹ אֶת־יְחִידוֹ לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יֹאבַד כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ כִּי אִם־יִחְיֶה חַיֵּי עוֹלָם׃ 17 כִּי הָאֱלֹהִים לֹא־שָׁלַח אֶת־בְּנוֹ בָּעוֹלָם לָדִין אֶת־הָעוֹלָם כִּי אִם־לְמַעַן יִוָּשַׁע בּוֹ הָעוֹלָם׃ 18 הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יִדּוֹן וַאֲשֶׁר לֹא־יַאֲמִין בּוֹ כְּבָר נָדוֹן כִּי לֹא־הֶאֱמִין בְּשֵׁם בֶּן־הָאֱלֹהִים הַיָּחִיד׃ יוחנן ג' 14-17 הכתוב מספר לנו דרך אחד היהודים הכי מפורסמים בכתבי הברית החדשה, דרך שאול הטרסי, שעל ידי האמונה יהודי וגם לא יהודי ללא כל הבדל יכולים לקבל את סליחת החטאים. אלו שקבלו את סליחת החטאים דרך ישוע המשיח יודעים מיהו אלוהים ומהי אהבתו. " כי כולם חטאו וחסרי כבוד אלוהים המה: ונצדקו חינם בחסדו על ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע: אשר שמו האלוהים לפנינו לכפורת על ידי האמונה בדמו להראות את צדקתו אחרי אשר העביר את החטאים שנעשו לפנים בעת חמלת אלוהים: אל הרומיים ג'23-25 "אבל בזאת הודיע האלוהים את אהבתו אלינו כי המשיח מת בעדנו בהיותנו עוד חטאים" אל הרומיים ה' 8 קורא יקר, יש לנו חדשות שמחות עבורך. ישוע המשיח הוא בן האלוהים אשר יחד עם אלוהים האב מקים אפסי ארץ ונותן להם תקווה חדשה וחיים חדשים. אנשים כמובן תמיד יגידו " איך זה יכול להיות?" אנחנו חיים בזמן כל כך מודרני ולכאורה נראה שניתן להסביר את הכל בצורה מדעית. אבל אלו דברים רוחניים שמבוססים על הנאמר בכתבי הקודש ולא על חכמת בני אדם. במידה ואתה מאמין בקיומו של אלוהי אברהם יצחק ויעקב, בורא שמים וארץ. באלוהים אשר ברא את אדם וחווה ללא אב ואם, הוציא את עם ישראל ממצרים על ידי אותות ומופתים שאין להם הסבר מדעי ועוד ועוד כל מיני ניסים שעליהם אנחנו קוראים בכתבי התנ"ך. האם זה ייפלא ממך להאמין שאותו אלוהים יכול גם לשלוח מושיע לעולם, גואל אשר נולד מאם ולא מאם ואב ביחד ? לי בכל אופן זה לא נראה בלתי אפשרי. ואני לא יחיד. ישנם עוד הרבה אנשים בעולם אשר לקחו את אלוהים בדברו והאמינו לבשורה על מנת להיוושע. שלושה שהם אחד. אז זהו משהו דיבר אתך על כתבי הקודש וסיפר לך שהתורה, הנביאים והכתובים (התנ"ך) יחד עם מה שנקרא כתבי הברית החדשה מהווים את דבר אלוהים חיים. עד כה זה נשמע הגיוני ונצא מתוך נקודת הנחה שהדברים אינם צורמים לאוזן. גם הדיבורים סביב ישוע מכולל הנסים עדין אינם מפריעים למוח האנושי ואינם בניגוד למה שאנחנו קוראים הגיון בריא. חשוב רגע שנבין את מובן המילה "הגיון" ונדע שלא כל מה שנשמע הגיוני הוא בהכרח גם חלק מדבר אלוהים חיים ושלא כל מעשה ידיו של אלוהי אברהם יצחק ויעקב מתקשר בהכרח עם ההיגיון האנושי לכן נאמר גם " יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך" (תהילים יט טו). הבסיס להגיון הוא שכל ישר, משהו שמתקבל על הדעת או מבוסס על הסברה הנכונה ואילו הנאמר בדבר אלוהים מבוסס על התגלות אלוהית שאנחנו תמיד יכולים לקבל או לדחות מראש. הדברים מתחילים להשתנות, אפילו בן כאלו שקוראים לעצמם מאמינים, ברגע שאנחנו מתחילים לדבר על האלוהות של ישוע או על פרוש המילה אלוהים או מזכירים ששלושה הם אחד. כתבי הקודש מספרים לנו הרבה על ישוע. יש את ישוע שנולד לעלמה מרים חי על הארץ בתור יהודי ובא על מנת למלאות את כל מה שהאלוהים הבטיח לאבות. ישוע בן האלוהים שלא היה בנו של אדם מכוון שמרים הרתה לרוח הקודש. האם זה נשמע הגיוני? לא! האם הדברים האלו מהווים חלק מסברה או דעת מקובלת? לא! זאת אמת שכבר דורות על גבי דורות מאמינים מלמדים על סמך הנאמר בדבר האלוהים. אותו ישוע שחי על הארץ וחולל הרבה ניסים ונפלאות, במבט לאחור, אנחנו יודעים שהוא בעצם בא בראשונה על מנת למות עבור חטאינו ולקום עבור צדקתנו. אז נשאלת פה שאלה מאד חשובה. מי הוא אותו ישוע? סתם עוד בן אדם או אלוהים שהתגלה בבשר. אני מעלה את הנקודה הזאת מכוון שהכתוב מלמד אותנו חד וחלק שהישועה שלנו מעונש החטא אינה תוצאה של סתם אמונה כל שהיא אלא אמונה בעובדה מאד מסוימת אל הרומיים פרק י פסוקים 8-12 8 אֲבָל מַה־תֹּאמַר קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר בְּפִיךָ וּבִלְבָבֶךָ הוּא דְּבַר הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַשְׂרִים׃ 9 כִּי אִם־בְּפִיךָ תוֹדֶה שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וְתַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁהָאֱלֹהִים הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים תִּוָּשֵׁעַ׃ 10 כִּי בִלְבָבוֹ יַאֲמִין הָאָדָם וְהָיְתָה לּוֹ לִצְדָקָה וּבְפִיהוּ יוֹדֶה וְהָיְתָה־לּוֹ לִישׁוּעָה׃ 11 כִּי הַכָּתוּב אֹמֵר כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ׃ 12 וְאֵין הַפְרֵשׁ בֵּין הַיְּהוּדִי לַיְּוָנִי כִּי אָדוֹן אֶחָד לְכֻלָּם וְהוּא עָשִׁיר לְכָל־קֹרְאָיו׃ 13 כִּי־כֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָֹה יִמָּלֵט׃ לכן הבסיס שלנו להבנת הנושא הוא אך ורק הנאמר בכתבי התנ"ך והברית החדשה" כי הם מהווים את דבר אלוהים חיים. ההיסטוריה האנושית מלאה באנשים שניסו ועדין מנסים להפריד בין השנים בתור התגלות אלוהית אבל רק דרך קריאת כתבי הקודש ולימודם תוכל באמת להכיר את אלוהי אברהם יצחק ויעקב ולדעת את אהבתו דרך ישוע המשיח. אלוהים נראה לעין דרך בנו. עברים א 1-2 א הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־דִּבֶּר מִקֶּדֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וּבְפָנִים שֹׁנִים אֶל־אֲבֹתֵינוּ בְּיַד הַנְּבִיאִים דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּיַד בְּנוֹ׃ מהנאמר בכתבי התנ"ך אנחנו למדים הרבה על טבע האלוהים ואילו עכשיו אלוהים כבר לא מתגלה רק באמצאות מעשיו, אלא שהוא יורד בכבודו ובעצמו אל עמו ומתהלך ביניהם. אלו שראו את ישוע, לא ראו אלוהים חדש לחלוטין אלא את אלוהי אברהם יצחק ויעקב. אותו אלוהים שהוציא אותם מארץ מצרים. הם ראו את אהבתו, רחמיו וטוב ליבו כלפי העניים ונדכאים. הם ראו את שלטונו על הרוחות והגלים אבל החשוב מכל שהם לא ראו אלוהים חדש אלא אותו אלוהים שגם משה והנביאים הכירו. הבשורה על פי יוחנן א 14-19 וְהַדָּבָר נִהְיָה בָשָׂר וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ וַנֶּחֱזֶה כְבוֹדוֹ כִּכְבוֹד בֵּן יָחִיד לְאָבִיו רַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ 15 וְיוֹחָנָן הֵעִיד עָלָיו וַיִּקְרָא לֵאמֹר הִנֵּה זֶה הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי הַבָּא אַחֲרַי הָיָה לְפָנָי כִּי קֹדֶם־לִי הָיָה׃ 16 וּמִמְּלוֹאוֹ לָקַחְנוּ כֻלָּנוּ חֶסֶד עַל־חָסֶד׃ 17 כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּיַד־משֶׁה וְהַחֶסֶד וְהָאֱמֶת בָּאוּ עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ 18 אֵת הָאֱלֹהִים לֹא־רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם הַבֵּן הַיָּחִיד אֲשֶׁר בְּחֵיק הָאָב הוּא הוֹדִיעַ׃ האם יש אלוהים נוסף? ישוע אמר "אני והאב אחד" או "מי שראה אותי ראה את האב" אנשים מתקשים לעכל את המחשבה שהשליחים שחיו עם ישוע נהנו מזכות מיוחדת. הם ראו את אלוהים בשר ודם מתהלך בניהם. כן זאת היתה אולי זכות גדולה אבל גם אמת מאד בעייתית. ישוע דיבר אתם על אלוהים אביו ופנה אליו כפי שבן פונה אל אביו. הם הבינו כמובן שהוא לא מדבר אל עצמו. האם מדובר פה ביותר מאלוהים אחד? כמובן שלא! כל יהודי בן זמנו של ישוע ידע טוב מאד את הנאמר בכתוב" שמע ישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד" דבר ו 4 או" אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלוהים ..." ישעיה מה 5 הרי אנחנו יודעים שהאמונה באלוהים אחד ויחיד היא אבן הפינה באמונת ישראל. העמים שחיו מסביב האמינו בקיומם של אלילים חסרי כוח (תהילים צו 4-5 ישעיה מד )6-9 לכן אלו מבנינו שחושבים או מלמדים שמדובר פה בשני אלוהים אינם מבינים את משמעות ההצהרה "שמע ישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד. הצהרה שבעבורה רבים חרפו את נפשם. שלושת הישויות אם תעשה סקר בין מאמינים תגיע למסקנה שתורת השילוש היא התורה הכי לא פופולרית בין מאמינים בהשוואה לאמיתות משיחיות אחרות. מאמינים בישוע מקרב העם היהודי תמיד חיו בדילמה מסוימת ולכן היו אלו שהתכחשו לאלוהות של ישוע על מנת לא להדחות על ידי בני עם. באופן כללי כל מה שקשור לשילוש או אלוהות של ישוע נחשב עבור הלא מאמין לחידה ועלבון לשכל הישר. שלושה שהם בעצם אחד? זה פשוט לא נתפס ואיך שלא תנסה להסביר את זה עבור רבים הקהילה המשיחית עדין עוסקת בהבלים וכל הרעיון הוא בדיחה אחת גדולה. בכל אופן ככה זה נראה במידה ואנחנו איננו מתייחסים לנאמר בדבר האלוהים. שים לב שאם תרצה או לא תורת השילוש מביכה הרבה מאמינים. הם יודעים שזה חלק מהאמונה למרות שאנשים לא תמיד באמת מבינים מה זאת אומרת "שלושה שהם אחד ואחד שהוא שלושה" הראשונה ליוחנן ג 7-8 7 כִּי שְׁלֹשָׁה הַמְּעִידִים בַּשָּׁמַיִם הָאָב הַדָּבָר וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּשְׁלָשְׁתָּם אֶחָד הֵמָּה׃ כמובן שמאמינים מנסים תמיד להקל על הנטל ולנסות להסביר ביצה אחת= קליפה, חלמון וחלבון אוH2O בתור נוזל, מוצק וגז. אבל למה כל המאמץ הזה לנסות להסביר משהו שנשמע כל כך לא סביר. אולי עדיף בכלל לשכוח את כל הנושא. הבעיה אינה בתורת השילוש. אנחנו אלו שיוצרים את הבעיה ברגע שאנחנו לא מוכנים להתייחס לנאמר בדבר האלוהים ומנסים למצוא לנושא הסבר הגיוני שיהיה מקובל על כולם ובייחוד אחינו מקרב העם היהודי. הרי אנחנו לא רוצים שישימו אותנו בשורה אחת עם אלו שנקראים נוצרים עד כדי כך שאנחנו אפילו מוכנים להתכחש לאמת חשובה זאת. הדרך היחידה לפתרון הבעיה היא לחזור לנאמר בדבר האלוהים. אם נעשה את זה ישר נבין שאנחנו איננו עוסקים בפתרון בעיה פילוסופית אלא בבישורו של דבר אלוהים חיים. אחדות האל לפני שאנחנו ממשיכים חשוב שנציין שאף יהודי אינו חייב להיות מופתע מתורת השילוש. כמובן שנכון להיום אחרי היסטוריה נוצרית רבת מעללים ושקרים היהודי רואה בתורת השילוש משהו נוצרי לא יותר ולא פחות. עבור יהודי מי שמאמין בתורת השילוש עבר את הגבול ואינו יכול להיחשב יותר ליהודי. האם זה באמת ככה? הרי כבר בכתבי התנ"ך אנחנו מוצאים מראי מקומות שמלמדים אותנו "שאחדות" האל אינה עשויה מיקשה אחת שאינה ניתנת לחלוקה. לצערנו הרב מה שנקרא היום דת ישראל היא בהרבה מקרים דת הרבנים והתלמוד ולא בהכרח דת התנ"ך. שאנחנו מדברים על אחדות האל. אנחנו לא מדברים אך ורק על אותם פסוקים שמדברים על האלוהים בלשון רבים (בראשית א 26 ג 22 יא 7 ישעיה ו )8 חשוב גם לדעת שאלוהים הוא איננו לבדו. הוא אדוני צבאות שמוקף בפמליית מלאכים ובצבא השמיים ולעתים הם גם נקראים "בני האלוהים" איוב א6 לח 7 תהילים כט 1 פט 7 ואפילו אלהים תהילים ח6 פ"ב 1,6 אמת לא פחות חשובה היא הופעתו של "מלאך יהוה" שהאנשים פונים אליו בתור אלוהים בראשית טז 7-14 או כמו במקרה של משה "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלוהים" שמות ג 2-6 "מות נמות כי אלוהים ראינו (שופטים יג )21-22 בכל אותם מקרים מלאך אלוהים הופיע בדמות אדם ועדין נחשב לאלוהים כמו שאנחנו למדים מהביקור של שלושת המלאכים אצל אברהם. מהנאמר בבראשית י"ח שלושה אנשים הופיעו לפני אברהם כאשר מדובר פה לסירוגין בלשון רבים ולשון יחיד. בפסוק 13 הדובר מוצג אפילו בתור "יהוה". יותר מאוחר כאשר שנים מהמלאכים י"ט 1 פנו לסדום אברהם המשיך לעמוד לפני "יהוה". מהנאמר בכתבי התנ"ך אנחנו ממשיכים ולמדים ש "יהוה" עצמו היה בעמוד אש וענן שמות יג 21 יד 24 כאשר אותו דבר נאמר גם על מלאך פניו (שמות יד 19 מדבר ב)16 בשמות כג 20-21 אלוהים שולח מלאך ונותן לו את שמו במדבר כב31.. המלאך הוא התגלמות של יהוה, זכאי להיקרא בשמו אך השנים אינם זהים. מה ישוע הוא האלוהים? קורא יקר המאמר הזה אינו אמור להיות לימוד תיאולוגי מעמיק על נושא האלוהות של ישוע אלא עדות על סמך הנאמר בכתוב. באתי לאמונה שישוע הוא המשיח האדון והאחד שמת עבור חטאי מרקע יהודי חילוני אבל למרות שהלכתי לבית ספר ממלכתי והייתי חבר בתנועת נוער ומעולם לא האמנתי בקיומו של אלוהים. ידעתי משום מה או אולי שמעתי שלנוצרים יש שלושה אלוהים ולנו אלוהים אחד. את האחד הזה חלק מאתנו כבר למדו מגיל צעיר ואם אני לא טועה גם במסגרת לימודי התנ"ך בבית הספר עברנו על פסוקים כמו "שמע ישראל ה אלוהינו אלוהים אחד" ואם אני לא טועה גם הרמב"ם עזר ליהודים להבין שמדובר רק באל יחיד. אז הנה מסתובב לו אחד כמוני מאין נפש טועה ומחפש את הישועה את השלום את האהבה באדון ישוע המשיח. אותו שם שבהתחלה חשבתי שהוא אחד מהשלושה של הנוצרים. נכון אנחנו חושבים דברים מכוון שככה גם רצו שנחשוב ואולי אלו שאמורים היו לעזור לנו להבין גם הם כבר שכחו את העיקר. הכוונה כמובן להתפתחות הדת הנוצרית להבדיל מהנאמר אך ורק בדבר אלוהים חיים כלומר התנ"ך והברית החדשה. ברבות הימים למדתי משהו על המושג חטא והבנתי גם שאנחנו גם לא יחידים בעולם ואם אלוהים רוצה להושיע את העולם בחסדו אז באותה מידה השטן רק רוצה לסלף את האמת. זה כמובן כואב לדעת שמיליוני יהודים נשלחו לתאי הגזים רק בגלל שמשוגע אחד סילף את האמת וחשב להקים את המלכות השלישית בכוחות עצמו. כמו שהמים זורמים ככה גם דבר האלוהים למרות כל הצרות אינו מאבד את כוחו ובשורת הישועה נשארת איתנה למרות כל הסילופים והדתות למיניהם שקמו ברבות הימים. לי אישית היתה נפש צמאה לדבר האלוהים והמפגש הראשון היה עם השם ישוע כלומר המושיע לא ישו שהם ראשי תיבות של ברכה לא יפה אלא עם עמנואל, כלומר עם אלוהים שלבש בשר ובא להיות אתנו. המפגש השני שלי היה עם ישוע המושיע. לא עם אותו בלונדיני עם עיניים כחולות הבחור הטוב שעזר לנזקקים אלא עם אותו אחד כפי שהנביא ישעיה דיבר "ניבזה וחדל אישים" נג 3. אז אני מדגיש את המילה מפגש מכוון שאלו שדיברו איתי על אהבת האלוהים דרך אדונינו ישוע המשיח דאגו גם להסביר לי במי מדובר. גם שמעון פטרוס במעמד חג השבועות דאג לומר לאנשים במי מדובר ""...כי האלוהים שם את ישוע זה אשר צלבתם לאדון ולמשיח" מעשי השליחים ב 36. איזו עדות חזקה כאשר אנחנו מודיעים לאנשים מראש מיהו אותו ישוע שעליו אנחנו מדברים. הוא לא רק מכולל הנסים וזה שנשא את הדרשה על ההר אלא הוא גם האדון עצמו. אז הנה אנחנו שבאנו מרקע יהודי צריכים להתמודד עם קו מחשבה חדש קו שיותר מאוחר יהווה חיץ בינינו לבין שאר בני עמנו. מכוון שאין ישועה באחר כי לא נתן תחת השמים שם אחר לבני אדם אשר בו נושע. מעשי השליחים ד 12 פה חלה נקודת המפנה בחיי אבל זאת נקודת המפנה בחייהם של רבים אחרים. אותו רגע שאנחנו שומעים מבינים ומקבלים שישוע הוא האדון המשיח. בינתיים האדון כבר נישא לשמים הוא כבר לא מסתובב בגליל אלא יושב לימין גבורת האלוהים אבל העולם בשלו וככה גם הרבה מאמינים. עבורם ישוע תמיד יישאר אותו ילד קטן שצריך לחגוג לו את יום ההולדת או אותו חכם שהתיישב לו על ההר והתחיל להפיץ את חכמתו. המפגש השלישי שלי היה עם האדון ישוע כפי גילוי הסוד. או כמו שפולוס מדגיש לקורנתיים על בן האלוהים שהוא מבשר (השניה אל הקורנתים א 19). זהו הוא המפגש עם אלוהים עצמו שהתגלה בבשר. אולי פה דרכינו יפרדו קורא יקר. אתה תישאר עם ישוע מכולל הנסים והנביא החכם אבל אני ממשיך אלאה למפגש עם בורא שמים וארץ ראש הקהילה הבכור מהמתים. אתה אולי תיתן לכל השאלות להשתלט על חייך וזרוע בלבך ספקות בכל מה שנוגע עם הוא אלוהים או לא אבל אני כבר מזמן עברתי את הקו האדום הוא עבורי האדון. הוא עבורי האדון המושיע כמו שפולוס אומר " כי אם תודה שישוע הוא האדון" אל הרומים י 9 אותו אדון לכולם ליהודים וגויים כאחד. אבל אנחנו אלו שבאו מרקע יהודי נמשיך אולי לראות בדמיוננו את שלושה הראשים שלימדו אותנו אבל השחרור ממסורת רבת הימים לחופש נמצא בדבר האלוהים. השליח פולוס נשא תפילה לעם ישראל ועצבנו היה גדול (אל הרומים ט1-6) הוא מזכיר את היתרון שהיה פעם מנת חלקם ומוסיף "להם האבות ומהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אלוהים...." אז זהו אני לא יכול יותר קורא יקר להסתיר ממך את האמת ואת מה שאני מאמין. יכול להיות שעד עכשיו היית איתי כמו רבים אחרים שמוכנים לקבל את חכמתו של ישוע אבל לא את אלוהותו. השליח פולוס שבידו האדון הפקיד את השליחות לבשר את חסדו של אלוהים אומר לנו "הוא אלוהים" והנה אנחנו שלמדנו אחרת על האלוהות מתקשים לקבל את הדברים. אנחנו אולי מוכנים להקריב גם את העובדה שהוא אלוהים ורק שנשאר במסגרת המסורת העם העולם שממנו באנו. למאמינים בפיליפים השליח פולוס קורא לקחת דוגמא מהאדון ישוע שהיה בדמות האלוהים. ככה שעם אנחנו רוצים לקבל מושג על אלוהי אברהם יצחק ויעקב אז דרך ישוע נוכל להכיר את האב. "את אלוהים לא ראה איש מעולם" (יוחנן א 17) דרך האדון ישוע אנחנו מכירים את תכונות האלוהים. לכן גם שהוא הוא היה בדמות האלוהים הוא הפשיט את עצמו כלומר לזמן מה הוא הגביל את עצמו למקום ולזמן. (אל הפיליפים ב7) למאמינים בקולסא שגם הם עברו תקופה קשה בכל מה שהיה נוגע לישוע כפי שפולוס בישר השליח כותב את הדברים הבאים. אנשים מתפלאים לפעמים שאני מדבר יותר על האדון ישוע שקם מהמתים ונישא לשמים יותר מאותו ישוע כפי שבן האלוהים מתואר בעת שהוא היה על הארץ. אז מי הוא האדון ישוע שאני מאמין? אני מקווה שאתה עדין אתי קורא יקר. לא אין לי באמת כוונה להגיד לך עד כמה ישוע הוא חכם ושהוא יכול לרפות אותך מכל חולי. מה שאני רוצה לספר לך קשור יותר לאותו אלוהים שהתגלה בבשר שנולד לעלמה מרים והיה מזרע דוד שנצלב וקם מהמתים ביום השלישי ונישא לשמים. אותו ישוע המשיח שיושב היום לימין הגבורה ומפגיע עבורנו. אז מי אותו ישוע תחת הנהגת חסד האלוהים. אותו ישוע שפולוס קורא לנו לתת תודה לאבינו שבשמים. כולי תקוה שהרשימה הבאה רק תחזק את אמונתך ותעזור לך להבין שישוע הוא האדון האלוהים שכה אהב אותנו ונתן את חייו עבורינו. וְלָתֵת תּוֹדָה לְאָבִינוּ הַמְזַכֶּה אֹתָנוּ בְּחֵלֶק נַחֲלַת הַקְּדשִׁים בָּאוֹר׃ אֲשֶׁר הוּא חִלְּצָנוּ מִמֶּמְשֶׁלֶת הַחשֶׁךְ וְהֶעֱבִירָנוּ לְמַלְכוּת בֶּן־אַהֲבָתו 14 אֲשֶׁר יֶשׁ־לָנוּ בּוֹ הַפִּדְיוֹן בְּדָמוֹ סְלִיחַת הַחֲטָאִים 15 וְהוּא צֶלֶם הָאֱלֹהִים הַנֶּעְלָם וּבְכוֹר כָּל־נִבְרָא 16 כִּי־בוֹ נִבְרָא כֹּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ כֹּל הַנִּרְאֶה וְכֹל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ נִרְאֶה הֵן כִּסְאוֹת וּמֶמְשָׁלוֹת הֵן שְׂרָרוֹת וְרָשֻׁיּוֹת הַכֹּל נִבְרָא עַל־יָדוֹ וּלְמַעֲנֵהו 17 וְהוּא לִפְנֵי הַכֹּל וְהַכֹּל קַיָּם בּו 18 וְהוּא רֹאשׁ גּוּף הָעֵדָה אֲשֶׁר הוּא רֵאשִׁית וּבְכוֹר מֵעִם הַמֵּתִים לְמַעַן יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן בַּכֹּל 19 כִּי־כֵן הָיָה הָרָצוֹן לְשַׁכֵּן בּוֹ אֶת־כָּל הַמְּלוֹא׃ 20 וּלְרַצּוֹת לְעַצְמוֹ אֶת־הַכֹּל עַל־יָדוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ שָׁלוֹם בְּדַם־צְלוּבוֹ עַל־יָדוֹ הֵן אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵן אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם׃ אז מי אותו ישוע תחת הנהגת חסד האלוהים. אותו ישוע שפולוס קורא לנו לתת תודה לאבינו שבשמים. כולי תקוה שהרשימה הבאה רק תחזק את אמונתך ותעזור לך להבין שישוע הוא האדון האלוהים שכה אהב אותנו ונתן את חייו עבורינו. אני רוצה לסיים את המאמר הזה יחד עם התקוה המשיחית. התקוה שבהתחלה כל כך התקשתי להבין. אני שגדלתי על ברכי הציונות תנועת ההתישבות וחשבתי שאנחנו בכוחות עצמינו נוכל לשנות את הכל גם אני היתי צריך להתרגל לעובדה שהמהפך בהסטוריה האנושית יהיה כאשר האדון ישוע המשיח יחזור לארץ על מנת לכונן את מלכותו. אז מי הוא זה שנישא לשמים ויחזור. השליח פולוס מדבר על כך שאנחנו מחכים לתקוה המאשרת ולהופעת כבוד אלוהינו הגדול ומושיעינו ישוע המשיח. קורא יקר למי אתה מחכה? האם גם אתה מחכה להופעת כבוד אלוהינו הגדול? כולי תקוה שגם אתה שייך למשפחת המאמינים שקיבלה את ישוע בתור האדון והאחד אשר נתן את נפשו בעדינו. כִּי הוֹפִיעַ חֶסֶד אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת־כָּל־בְּנֵי הָאָדָם׃ 12 וּלְהַדְרִיךְ אֹתָנוּ לְמַעַן נְתַעֵב הָרֶשַׁע וְתַאֲוֹת הָעוֹלָם וְנִתְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּצְנִיעוּת וּבְצֶדֶק וּבַחֲסִידוּת׃ 13 וּנְחַכֶּה לַתִּקְוָה הַמְאַשֶּׁרֶת וּלְהוֹפָעַת כְּבוֹד אֱלֹהֵינוּ הַגָּדוֹל וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ 14 אֲשֶׁר־נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדֵנוּ לִפְדּוֹת אֹתָנוּ מִכָּל־עָוֶל וּלְטַהֵר לוֹ עַם סְגֻלָּה הַזָּרִיז בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים׃ אל טיטוס פרק ב כתבי הקודש הרבה אנשים שואלים את עצמם, איזה מקור יכול לתת להם את התשובה לשאלות הבאות: האם קיים אלוהים? מאין באנו ולאן אנו הולכים? וכו'. אחרים טוענים שלא ניתן למצוא תשובה מוחלטת לכל השאלות האלו,. ולכן כל אחד ואמונתו או השקפתו הוא. המאמינים המשיחיים לעומת זאת, אומרים שכן ניתן למצוא תשובה לכל השאלות הנ"ל ולעוד רבות כמותן. הכוונה היא לכתבי התנ"ך וכתבי הברית החדשה שיחד מהווים את דבר האלוהים או מה שנקרא גם כתבי הקודש. כתבים אלו עשו דרך ארוכה עד שהם הגיעו אלינו. למרות כל התיאוריות שהיו בדרך ומאבקי הכוח הדתיים שקמו בעולם אנחנו עדין יכולים להאמין במהימנות הכתוב. רבים מבני עמנו טוענים שכתבי התנ"ך הם לא יותר מאשר סיפור היסטורי יפה, זה כמובן גם תלוי מאיזה רקע אתה בא, דתי או לא. באופן כללי רוב רובו של עם ישראל מכיר את התוכן של כתבי התנ"ך ואילו כתבי הברית החדשה היו ועדין נשארו עבור רבים "התנ"ך של נוצרים". ישנם גם אלו שמודים ששני הספרים האלו מלמדים את תורת המוסר היפה ביותר מבין שאר תורות המוסר הקיימות. ובכן, אני חייב להדגיש פה שדברים אלו למרות חשיבותם, הם אינם מהווים את הנושא המרכזי של הכתוב והוא: תוכנית אלוהים לגאולת בני האדם דרך ישוע המשיח. כתבי הקודש שהם התנ"ך והברית החדשה, מהווים את הספר היחיד אשר בו אנחנו מוצאים את כל הגילויים, הנבואות והחזונות שאלוהי אברהם, יצחק ויעקב, מסר לעבדיו הנביאים והשליחים ודרכם לנו. העולם שלנו מלא בספרי רוח שונים. בעצם לכל דת יש את כתבי הקודש שלה. המשותף לכולם הוא שהם שמים הרבה דגש על מעשי צדקה או טקסיים דתיים שבעזרתם המאמין אמור לקבל את חיי הנצח. כתבי התנ"ך והברית החדשה, לעומת זאת, מבשרים לבני האדם גאולה וחיי נצח לא על הבסיס של מעשינו הטובים כביכול אלא בזכות אהבת אלוהים על ידי חסדו דרך ישוע המשיח. אלפי 00 שנים נדרשו על מנת להשלים את כתבי הקודש. זאת היתה עבודה של הרבה עשרות 0 נביאים ושליחים אשר דורות רבים הפרידו בניהם. הנביאים והשליחים האלו, לא כתבו את מה שהם חשבו או רצו לומר. הם פשוט שימשו אמצעי בידי הבורא לכתיבת אותם דברים שהוא רצה שהם יכתבו. חשוב לציין ש66 הספרים שמהווים את דבר האלוהים נכתבו בשלוש שפות כאשר המלומדים אספו את כל הכתבים האלו ותרגמו אותם לשפה אחת, הם לא מצאו סתירות בין הנאמר על ידי נביא אחד לשני, להפך, הם ראו את האחדות שקיימת בניהם ולמדו שבואו של המשיח לעולם על מנת למות עבור חטאינו הוא נושא שעליו מדברים כל הנביאים. המדע ופלאי הטבע עוזרים לנו להכיר את חלק מחוקי אלוהים. דברו, לעומת זאת, מלמד אותנו על אודות האפשרות לגאולה אישית. רק כתבי הקודש, התנ"ך והברית החדשה, שוטחים בפנינו את הבשורה הברורה והמושלמת שעליה יכולה להתבסס אמונה באלוהים. 5 כָּל־אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה; מָגֵן הוּא, לַחֹסִים בּוֹ׃ 6 אַל־תּוֹסְףְּ עַל־דְּבָרָיו; פֶּן־יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ׃ משלי ל' ישנם הרבה אנשים שאומרים שהם מאמינים שקיים אלוהים. אך איך יכול משהו להאמין בקיומו של אלוהים ויותר מזה, גם לבטוח בו, בשעה שלאותו אדם אין מושג מיהו אלוהים ומה הוא אומר בדברו. אמונה באלוהים היא איננה אוסף עובדות על סמך פרוש, אלא ידיעה בלב על סמך אמונה בדבר כפי שהוא כתוב. יש אנשים שאומרים "אני הייתי מאד רוצה להאמין אבל אני פשוט לא יכול" יכולים כמובן להיות הרבה מצבים שאנשים פשוט לא רוצים להאמין למרות שהם השתכנעו מהעובדות הבסיסיות ורק מתרצים את זה. אבל קיימים מצבים שאנשים פשוט עדין לא שמעו או הבינו מה בדיוק הם צריכים להאמין. לכן דבר האלוהים בא לעזור לנו. 17 אִם־כֵּן הָאֱמוּנָה בָאָה מִתּוֹךְ הַשְּׁמוּעָה וְהַשְּׁמוּעָה עַל־יְדֵי דְבַר־הַמָּשִׁיחַ׃ אל הרומיים י' הפסוק הזה נלקח מהאיגרת שהשליח שאול הטרסי כתב אל המאמינים ברומא. דרך הפסוק הזה אנחנו למדים שאמונה זה לא דבר שבא סתם מהלב אלא צעד של לסמוך על משהו שמבוסס על שמועה שבאה מדבר האלוהים. בקיצור קורא יקר במידה ואתה רוצה להכיר את אלוהי אברהם יצחק ויעקוב וגם כן להיות אדם שמאמין במה שאלוהים אומר בדברו. אני רק יכול לייעץ לך בשלב זה להשיג לעצמך עותק של כתבי הקודש (תנ"ך וברית חדשה) ולעבור על כל אותם מראי מקומות שמעידים על משיחיותו של ישוע. מתוך ניסיון אישי אני יודע שאם בעת הקריאה הלב פתוח ואתה באמת מחפש אחר האמת, אלוהים ייתן לך את האמונה על סמך שמיעה לנאמר בדברו. ? סתירות או הנאה האם שמעת משהו שאומר שיש סתירות בכתוב. כלומר במקום אחד נאמר משהו ובמקום אחר היפוכו. אז איך אפשר בכל זאת להנות מקריאת הכתוב? המפתח להבנת הנאמר טמון בפסוק הבא: השניה לטימותיוס ב 15 הֱיֵה שָׁקוּד לְהִתְיַצֵּב נֶאֱמָן לִפְנֵי אֱלֹהִים וּכְפֹעֵל אֲשֶׁר לֹא־יֵבוֹשׁ הַמְחַלֵּק עַל־נָכוֹן דְּבַר הָאֱמֶת׃ בוא נעבור רגע ביחד על הנאמר בפסוק הזה. א - דבר ראשון אנחנו מתבקשים לשקוד על דבר האלוהים וללמוד אותו. ב- למה האדון מבקש שנשקוד ונלמד את דברו? על מנת שנוכל להיות פועלים נאמנים שלא מתביישים בדבר האדון. אנחנו חייבים ללמוד את הנאמר בכתוב על מנת שבזמנים קשים לא נתבייש מעדות האדון ונדע שהשרות שלנו הוא בהתאמה מלאה עם הנאמר בדבר אלוהים. הפסוק הזה אינו מדבר על ישועה מכוון שאי אפשר להשיג את הישועה דרך שקידה ולמידת הכתוב. את הישועה אנחנו מקבלים היום אך ורק כמתנת חסדו של אלוהים דרך האמונה באדון ישוע המשיח ומותו המכפר על הצלב עבור חטאינו. הפסוק הזה נכתב עבור מאמינים. עבור אנשים שכבר נושעו. הפסוק הזה נכתב על מנת ללמד אותנו איך ללמוד את הכתוב על מנת שהשרות שלנו לאדון יהיה נאמן ובחון. ג - אז איך אנחנו צריכים ללמוד את הכתוב? אנחנו צריכים ללמוד לחלק את הכתוב נכון. מדובר בחלוקת הכתוב להנהגות. אנחנו מוצאים בכתוב את הנהגת חסד האלוהים (אל האפסים ג 1-6 או את הנהגת מלוא העיתים (אל האפסים א )10 את זמן התורה ועוד . ג בַּעֲבוּר זֹאת אֲנִי פוֹלוֹס אֲסִיר הַמָּשִׁיחַ לְמַעַנְכֶם הַגּוֹיִם׃ 2 כִּי־אָמְנָם שְׁמַעְתֶּם הַנְהָגַת חֶסֶד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־נִתַּן לִי אֲלֵיכֶם׃ 3 כִּי בֶחָזוֹן גִּלָּה־לִי הַסּוֹד אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לָכֶם בִּמְעַט מִלִּין׃ 4 וּבְקָרְאֲכֶם תּוּכְלוּ לְהַכִּיר אֶת־בִּינָתִי בְּסוֹד הַמָּשִׁיחַ׃ 5 אֲשֶׁר בַּדּוֹרֹת הָרִאשֹׁנִים לֹא נוֹדַע לִבְנֵי אָדָם כַּאֲשֶׁר נִגְלָה עַתָּה לִשְׁלִיחָיו הַקְּדשִׁים וְלִנְבִיאָיו בָּרוּחַ׃ 6 שֶׁיִּהְיוּ הַגּוֹיִם גַּם־הֵם נֹחֲלִים וּבְגוּף אֶחָד וְחַבְרֵי הַהַבְטָחָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־יְדֵי הַבְּשׂרָה׃ עַל־דְּבַר הַנְהָגָתוֹ בִּמְלֹאת הַיָּמִים לְקַבֵּל אֶת־הַכֹּל בַּמָּשִׁיחַ מַה־שֶּׁבַּשָּׁמַיִם וּמַה־שֶּׁבָּאָרֶץ׃ 11 וּבוֹ לָקַחְנוּ נַחֲלָתֵנוּ אֲנַחְנוּ הַמְיֻעָדִים לָהּ מִלְּפָנִים בְּמַחֲשֶׁבֶת פֹּעֵל הַכֹּל כַּעֲצַת חֶפְצוֹ׃ אופיו של אלוהים אינו משתנה וככה גם כל העקרונות שלו. אבל אלוהים דיבר אל האנשים בזמנים שונים ואופנים שונים והוא לא אמר לכולם את אותו דבר בפעם אחת. אני ואתה חיים תחת הנהגת חסד האלוהים ועל מנת להבין את רצון האלוהים לזמן הזה, אנחנו צריכים ללמוד לחלק את הכתוב נכון. כלומר להבין שפולוס הוא השליח אל הגווים ושהאיגרות שהוא כתב מדברים דבר ראשון אודותנו. אודות הקהילה "גוף המשיח" יהודים וגווים בגוף אחד. אנחנו יכולים לקרוא את הכתוב, כי הכל נכתב עבורנו. אנחנו יכולים לקרוא את הכתוב כחלק ממסורת זאת או אחרת או כחובה מסוימת. אבל אם לא נדע לחלק את הכתוב נכון לא נהנה ממש מהנאמר. אז בואו נראה כמה דוגמאות: למה האדון אמר לתלמידיו למכור את כל הרכוש שלהם ולחלק אותו לעניים? לוקס יד 33 מתי יט 21 בשעה שבמקום אחר כתוב שכל אחד צריך לפרנס את משפחתו? אל טימותיוס א ה 8) 33 וְכֵן כָּל־אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב כָּל־קִנְיָנָיו לֹא יוּכַל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי׃ 34 טוֹב הַמֶּלַח וְאִם הַמֶּלַח הָיָה תָפֵל בַּמֶּה יְתֻקָּן׃ 35 גַּם לָאֲדָמָה גַּם לַדֹּמֶן לֹא יִצְלַח הַחוּצָה יַשְׁלִיכֻהוּ מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע׃ וַאֲשֶׁר לֹא יְכַלְכֵּל אֶת־קְרוֹבָיו וְעַל־כֻּלָּם אֶת־בְּנֵי בֵיתוֹ כָּפַר בָּאֱמוּנָה וְרַע הוּא מֵאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין׃ 9 אַלְמָנָה אַל־תִּבָּחֵר זוּלָתִי בַּת־שִׁשִּׁים שָׁנָה וַאֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ אֶחָד׃ לכאורה יש פה סתירה. איך אפשר לציית בעת ובעונה אחת לשני הפסוקים האלו? כאשר אנחנו לוקחים כמה פסוקים מהכתוב ומוציאים אותם מהקשרם. האמת של אותו פסוק נהפכת להיות שקר. לכן מאד חשוב שקוראים איזה פסוק, לשאול את עצמנו עבור מי הדברים נאמרו. עבור מי הפסוק נכתב לאיזו מטרה ותחת אלו נסיבות. כל הנאמר בדבר האלוהים נכתב על מנת ללמד אותנו ( אל הרומיים טו 4 ) הראשונה אל טימותיוס ג 16 ) כִּי כָל־אֲשֶׁר נִכְתַּב מִלְּפָנִים נִכְתָּב לְלַמְּדֵנוּ לְמַעַן תִּהְיֶה־לָּנוּ תִקְוָה בְּסַבְלָנוּת וּבְתַנְחוּמוֹת הַכְּתוּבִים׃ לא נאמר שכל הכתוב מדבר אודות אותה קבוצת אנשים. המצווה "למכור את כל הרכוש" נאמרה לתלמידים בזמן שהבשורה היתה " שובו כי מלכות השמים הגיעה ( מתי ג 2 ו 6-10 לוקס יב 33 ) בזמן ששמעון פטרוס אמר לעם "שובו וימחו חטאיכם למען יבואו ימי הרווחה..." מעשי השליחים ב 44-45 ד 34 ) ג בַּיָּמִים הָהֵם קָם יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַיְהִי קֹרֵא בְמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֹר׃ 2 שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָׁמַיִם קָרְבָה לָבוֹא׃ 3 כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר נִבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה יַשְׁרוּ מְסִלּוֹתָיו׃ וְאַתָּה כִּי תִתְפַּלֵּל בּוֹא בְחֶדְרְךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעַדְךָ וְהִתְפַּלֵּל אֶל־אָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא (בַּגָּלוּי) יִגְמְלֶךָ׃ 7 וּבְהִתְפַּלֶּלְכֶם אַל־תְּפַטְפְּטוּ כַּגּוֹיִם הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם בְּרֹב דְּבָרֵינוּ נִשָׁמֵעַ׃ 8 וְאַתֶּם אַל־תִּדַּמּוּ לָהֶם כִּי יוֹדֵעַ אֲבִיכֶם כָּל־צָרְכְּכֶם בְּטֶרֶם תִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ׃ 9 לָכֵן כֹּה תִתְפַּלָּלוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ׃ 10 תָּבֹּא מַלְכוּתֶךָ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר בַּשָׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ׃ הפסוק שאומר " כל אחד חייב בראשונה לפרנס את משפחתו" נאמר על ידי השליח פולוס בתקופה מאוחרת יותר כלומר "הנהגת חסד האלוהים". עצם העובדה שאתה ואני ועוד מאמינים רבים אחרים עובדים מרויחים כסף ובעלי רכוש. מראה שאנחנו איננו ממלאים אחרי הנאמר בבשורת המלכות "מלכות השמים" מכוון שאחרת גם אנחנו היינו צריכים למכור הכל. בעבר אלוהים אמר לאדם: "לאכול רק מהצומח" בראשית א 29 . מאוחר יותר הוא התיר לו לאכול בשר חיות בראשית ג 9 ובתקופה יותר מאוחרת, תחת תורת משה, עם ישראל קבל רשימה של חיות שהיה אסור להם לאכול. ויקרא י"א האם מדובר פה בסתירה?. כמובן שלא ! אנחנו פשוט צריכים לשים לב על מי מדובר פה. א - אדם וחווה בגן עדן בראשית א 29 ב - נוח בתקופה שאחרי המבול ג - עם ישראל תחת תקופת התורה. רק שאנחנו מגיעים לשליח פולוס אנחנו קוראים : "כי כל בריאת אלוהים טובה היא ואין דבר משוקץ אם יאכל בתודה " הראשונה אל טיומותיוס ד 4 4 כִּי כָל־בְּרִיַּת אֱלֹהִים טוֹבָה וְאֵין דָּבָר מְשֻׁקָּץ וּבִלְבַד שֶׁיֵּאָכֵל בִּבְרָכָה׃ 5 פה הדברים נאמרו עבורנו, המאמינים, חברי הקהילה "גוף המשיח". שחיים תחת הנהגת חסד האלוהים. בעבר אלוהים ציווה להקריב קרבן חיות עבור חטאת העם. למי הוא אמר את זה? כמובן לעם ישראל! במסגרת מצוות התורה שאלוהים נתן למשה. היום, לעומת זאת, תחת הנהגת חסד האלוהים. אלוהים רוצה שאנשים באשר הם יאמינו באדון ישוע המשיח אשר היה הקרבן האחרון והקריב את עצמו אחת ולתמיד בעבור החטאים שלנו. אל הרומים ג 25 אל העברים ט 13-14 אֲשֶׁר שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְפָנֵינוּ לְכַפֹּרֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּדָמוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶעֱבִיר אֶת־הַחֲטָאִים הָרִאשֹׁנִים בְּעֵת חֶמְלָתוֹ׃ תחת הנהגת חסד האלוהים ישועה היא אך ורק על ידי חסד דרך האמונה. אל האפסים ב 8-9 . טבילה במים, ברית מילה או שמירת מצוות התורה אינם כלולים היום בתוכנית הישועה. בבשורה על פי מתי ה 3-10 נאמר "אשרי עניי הרוח כי להם מלכות השמים" או "אשרי רודפי השלום כי בני אלוהים יקראו" מהנאמר באיגרת של השליח פולוס אל הגלטים ג 26 אנחנו למדים כי אמונה באדון ישוע המשיח מספיקה להביא אדם חוטא למצב שבו הוא יהיה "בן אלוהים". 26 כִּי־אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּנֵי אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ 27 כִּי כֻלְּכֶם אֲשֶׁר לַמָּשִׁיחַ נִטְבַּלְתֶּם לְבַשְׁתֶּם אֶת־הַמָּשִׁיחַ׃ 28 וְאֵין עוֹד יְהוּדִי וְלֹא יְוָנִי אֵין עֶבֶד וְלֹא בֶן־חוֹרִין אֵין זָכָר וְלֹא נְקֵבָה כִּי כֻלְּכֶם אֶחָד אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ 29 וְאִם־לַמָּשִׁיחַ אַתֶּם הִנְּכֶם זֶרַע אַבְרָהָם וְיוֹרְשִׁים כְּפִי הַהַבְטָחָה׃ הכתוב בבשורה על פי מתי מדבר אודות עם ישראל בהקשר לבשורת המלכות כאשר כל החוקים האלו מתארים את אופי המלכות. הנאמר באיגרת אל הגלטים, לעומת זאת, מדבר אודות קהילת "גוף המשיח" תחת הנהגת חסד האלוהים. נכון להיום מעשים ופולחנים דתיים אינם כלולים בתוכנית הישועה. אמונה ורק אמונה יכולה להושיע את החוטא. כלומר אך ורק בזכות האמונה אנחנו נחשבים לבני אלוהים. אנשים נושעו מאז ומתמיד אך ורק על ידי חסדו של אלוהים דרך האמונה אלא שבעבר תוכנית הישועה היתה מורכבת מאמונה יחד עם מעשים. אותו אדם שהאמין לנאמר על ידי אלוהים היה חייב גם לעשות משהו. נוח האמין ונאמר לו לבנות תיבה. אלוהים דרש מבני ישראל מלבד האמונה גם לשמור על מצוות התורה ובין השאר להקריב קרבן עבור החטאים. תחת בשורת המלכות חלה חובה על המאמין להיטבל במים. מרקוס טז 16 ואילו תחת הנהגת חסד אלוהים נאמר לנו אל הרומיים ד 4-5 4 הִנֵּה הַפֹּעֵל לֹא־יֵחָשֵׁב לוֹ שְׂכָרוֹ לְפִי הֶחָסֶד כִּי אִם־לְפִי הַחוֹבָה׃ 5 אֲבָל לַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹעֵל כִּי אִם־מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת־הָרָשָׁע אֱמוּנָתוֹ תֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה׃ מהנאמר בפסוק הזה אנחנו למדים שתחת הנהגת חסד האלוהים תוכנית הישועה היא ללא כל מעשים. אדם חוטא באשר הוא, אם הוא מאמין שישוע הוא האדון האלוהים שמת עבור חטאיו וקם לתחייה בעבור הצדקה שלו. אז הוא נושע. תחת "הנהגת חסד האלוהים" מעשים באים אחרי שמשהו כבר נושע. לא מתוך מטרה להשיג את הישועה מכוון שהיא כבר הושגה. עבור המאמין שנושע וחיי תחת הנהגת חסד האלוהים מעשים הם תוצר ישיר של "לחיות במשיח" אל הגלטים ב 20 . אנחנו גם לא יכולים לשמור על הישועה שלנו בעזרת מעשים מכוון שקבלנו את הישועה אך ורק תודות לחסדו של אלוהים והיא לתמיד מכוון שאהבת האלוהים הוצקה בלבנו אל הרומיים ה 5 5 וְתִקְוָה הִיא לֹא תָבִישׁ כִּי הוּצְקָה בִּלְבָבֵנוּ אַהֲבַת אֱלֹהִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַנִּתָּן לָנוּ׃ כל התודה היא לעושר חסדו של אלוהים. אנחנו נושענו בחסדו ונשאר נושעים אך ורק תודות לחסדו מכוון שהאדון ישוע המשיח מת עבור כל חטאינו וקם לתחייה בעבור הצדקה שלנו. תחת בשורת "מלכות השמים" האדון הבטיח ל 12 השליחים "...שנים מכם כי יועצו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים מתי יח 19 . יש היום הרבה מאמינים שמשתמשים הרבה בפסוק הזה ואולי מתפלאים שאלוהים לא תמיד נותן להם את מה שהם מבקשים. אז למה ההבטחה הזאת אינה פועלת כפי שכתוב? התשובה היא: מכוון שהדברים נאמרו בהקשר לתקופה מסוימת. ההבטחה הזאת היא טובה ונאמנה אלא שהיא ניתנה בהקשר "לבשורת המלכות". היום, אני ואתה, לא חיים תחת "בשורת המלכות" אלא תחת "הנהגת חסד האלוהים". גם להנהגת חסד האלוהים יש הבטחה משלה בכל הקשור לבקשות ותפילות אל הפליפים ד 6-7 . לא נאמר לנו שנקבל את כל מה שנבקש אבל נאמר לנו ששלום האלוהים תמיד ישמור את לבבנו ומחשבותינו במשיח. 19 וְעוֹד אֹמֵר אֲנִי לָכֶם שְׁנַיִם מִכֶּם כִּי־יִהְיוּ לֵב אֶחָד בָּאָרֶץ עַל־כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּ בּוֹא יָבוֹא לָהֶם מֵאֵת אָבִי שֶׁבַּשָׁמָיִם׃ 20 כִּי בְכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה בִּשְׁמִי שָׁם אֲנִי בְּתוֹכָם׃ אַל־תִּדְאָגוּ כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים עִם־תּוֹדָה תָּבֹאנָה מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם לְכָל־דָּבָר לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ׃ 7 וּשְׁלוֹם אֱלֹהִים הַנַּעֲלֶה עַל־כָּל־שֵׂכֶל יִנְצֹר אֶת־לְבַבְכֶם וְאֶת־מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ קורא יקר, שאנחנו מתרחקים מבית מואר אל תוך החשכה וגבנו אל האור הצל של העצים או השיחים תופס ממדים גדולים ומפחידים. אפילו הצל שלנו גדול יותר. אבל שאנחנו חוזרים לאור, לפתע הכל משתנה. ככה גם קורה עם הכתוב. שאנחנו מתרחקים מהנאמר בכתוב עבור "הנהגת חסד האלוהים" כלומר האיגרות של השליח פולוס. ישנם הרבה דברים שנראים מפחידים ואולי אפילו לא הגיוניים. ישנם הרבה דברים שפשוט לא מסתדרים והעדות לקח היא כל כך הרבה פילוגים בן מאמינים בכל מה שקשור לעיקרי האמונה. כאשר אנחנו חוזרים לכוון האור ומבינים שעל מנת להיות נאמנים אנחנו גם צריכים לחלק את הכתוב נכון. פתאום הרבה דברים כבר לא נשמעים מפחידים ותופסים את מקומם הנכון בדבר האלוהים. המשמעות האמיתית של חלוקה נכונה של הכתוב בחיינו היא שפתאום דברים נופלים במקומם והמחשבות מתבהרות. עכשיו באמת אפשר להנות מקריאת הכתוב ובאותה מידה גם לדעת ולהבין את רצון אלוהים ואת מה שהוא מצפה מאתנו. כתוצאה מכך השרות שלנו לאדון יישא פרי, יהיה בחון על ידו ובהתאם למה שהוא אומר תחת "הנהגת חסד האלוהים" באהבת המשיח דב אבנון בשורת הצלב הכתבה הזאת עוסקת בבשורת הצלב. שאני כותב על הצלב או משתמש במושג צלב אני לא מתכוון לכל הסמלים של הכנסיות הנוצריות או להיסטוריה של הכנסייה הנוצרית אלא למעשה עצמו. שמענו כמובן על מעשי הצלב ואנחנו יודעים שבשם הצלב אנשים נצלבו או נרדפו אבל למרות הכל אנחנו חייבים להדגיש שמעשה הצלב, על פי הנאמר בדבר האלוהים, מדבר על גבורת האלוהים ואהבתו. כל אחד שמכיר את הנאמר בכתבי הברית החדשה יודע שרדיפות הצלב היו חלק ממערכת דתית שגויה ולא על פי הנאמר בדבר אלוהים חיים. האדון ישוע לא היה היחידי שנצלב, יחד איתו נצלבו עוד אנשים לכן חשוב שנקרא מה הכתוב מלמד אותנו בנוגע למעשה הצלב. מותו של האדון ישוע הוא לא עוד מוות אלא חלק מתוכנית האלוהים להושיע אנשים. זאת טעות לחשוב שכל מי שנולד לדת הנוצרית מאמין בהכרח במעשה הצלב. מעשה הצלב הוא עבור רבים עובדה היסטורית כלומר הם יודעים שהיה משהו בשם ישוע ושהיהודים בקשו את הרומיים לצלוב אותו. זאת עובדה היסטורית ולא יותר. אבל גבורת הצלב מדברת על מה שהאדון ישוע עשה עבור העולם וביחוד המאמינים במותו על הצלב ותקומתו מהמתים. נשאלת השאלה אם כל אותם אלו שנקראים מאמינים משיחיים מבינים גם את המשמעות של מעשה הצלב. נראה לפעמים שרבים מדברים רק על ישוע האיש ועל הניסים שהוא עשה. אנשים מדברים על איך שהם אוהבים את אלוהים ואת ישוע אבל אם נשים לב הם לא תמיד באמת מבינים את בשורת הצלב. אם נלמד את הכתוב נראה שבשורת הצלב הופקדה לראשונה בידי השליח פולוס. באיגרות של השליח פולוס אנחנו למדים לראשונה מה האדון ישוע השלים עבורנו כאשר הוא מת על הצלב. הראשונה אל הקורינתיים פרק ב כִּי־דְבַר הַצְּלוּב סִכְלוּת הוּא לָאוֹבְדִים אֲבָל לָנוּ הַנּוֹשָׁעִים גְּבוּרַת אֱלֹהִים׃ 19 כִּי־כֵן כָּתוּב אֲאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמִים וּבִינַת נְבוֹנִים אַסְתִּיר׃ 20 השליח פולוס מבשר לנו את בשורת הצלב וכאן אנחנו למדים שעבור מי שלא נושע הדברים נשמעים מאד טיפשיים,. זה כמובן למראית עין.. הנקודה היא שאלוהים בחר בדרך אחרת להושיע אנשים והדרך הזאת נסתרת מאלו שנחשבים בעולמנו לחכמים או נבונים. אַיֵּה חָכָם אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה דֹּרֵשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה הֲלֹא סִכֵּל הָאֳלֹהִים אֶת־חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה׃ האם מנהיגי הדת למיניהם, יהודים, נוצרים, מוסלמים ואחרים מתעמקים במעשה הצלב. האם הם מלמדים שבן האדם יכול להוושע אך ורק דרך אמונה במותו המכפר של האדון ישוע על הצלב? לא אנשי ההשכלה או הדת הם הראשונים לדחות את בשורת חסדו של האלוהים. העולם מלא בספרות או חכמה דתית בת אלפי שנים ורובם אם לא כולם דוחים את האמת שהבסיס היחידי לישועת בן האדם הוא מותו של האדון ישוע על הצלב ותקומתו מהמתים. 21 כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר בְּחָכְמַת הָאֱלֹהִים לֹא יָדַע הָעוֹלָם אֶת־הָאֱלֹהִים בְּחָכְמָה הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנָיו לְהוֹשִׁיעַ בְּסִכְלוּת הַקְּרִיאָה אֶת הַמַּאֲמִינִים׃ 22 כִּי הַיְּהוּדִים שֹׁאֲלִים לָהֶם אוֹת וְהַיְּוָנִים מְבַקְשִׁים חָכְמָה׃ אחרי – התורה שאלוהי אברהם יצחק ויעקב נתן למשה עבור עם ישראל היתה מאד חכמה אבל גם על ידי התורה העולם לא ידע את אלוהים. התורה ניתנה אך ורק עבור עם ישראל ואילו עם ישראל לא עשה הרבה על מנת להפיץ את תורת האלוהים בעולם הגדול. היום אלוהי אברהם יצחק ויעקוב מושיע אנשים דרך סכלות הבשורה. כפי שכבר ראינו סכלות הבשורה קשורה למה שהאדון ישוע עשה עבורנו במותו על הצלב. אלו אולי מונחים שלפעמים קצת מוזרים לקהל המאמינים אבל חשוב שנדע שבשורת האלוהים היום עוסקת חד וחלק בישועה, בסליחת חטאים דרך דם המשיח. אנחנו יודעים שעבור הלא מאמין הדברים נשמעים מאד טיפשיים. "מה אתה מאמין שישוע נולד למרים העלמה?" אנשים שואלים בלגלוג. כן! "מה אתה מאמין שהוא אלוהים ושהוא קם מהמתים ביום השלישי? כן ! זה מה שאני מאמין מכוון שזה גם מה שהכתוב מלמד. אלוהים קורא היום לאנשים להיוושע אך ורק על סמך מעשה הצלב דרך האמונה ללא מעשי צדקה כל שהם, ברית מילה או טבילה במים, רק דרך האמונה. אז שוב פעם, נכון. עבור הרוב זה נשמע משהו מאד טיפשי. אותות וניסים נתנו בראשונה אך ורק עבור עם ישראל ולכן היהודים תמיד רוצים לראות ניסים . היונים לעומת זאת הביאו לעולם את הפילוסופיה ולכן מעוניינים לשמוע חוכמת אדם. גם היום אפשר לראות את אותה מגמה בין האנשים. "תראה לי ואז אולי אני האמין"! גם מבחינת הרצון לדעת חכמה, אנשים מעדיפים לרוב חוכמת אדם על פני האמת הפשוטה כפי שהיא מתגלה דרך דבר האלוהים. 23 וַאֲנַחְנוּ מַשְׁמִיעִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ הַצָּלוּב מִכְשׁוֹל לַיְהוּדִים וְסִכְלוּת לַיְּוָנִים׃ 24 אֲבָל לַמְקֹרָאִים בֵּין מִיהוּדִים בֵּין מִיוָנִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא גְּבוּרַת אֱלֹהִים וְחָכְמַת אֱלֹהִים׃ ואנחנו משמעים – אנחנו אלו המאמינים חברי קהילת גוף המשיח – יהודים וגווים בגוף אחד. מה שעלינו להשמיע זאת נקודה מאד חשובה. עלינו לבשר את כל מה שקשור למה שהמשיח השלים עבורנו על הצלב. אפשר כמובן לדבר על דברים אחרים שקשורים לאמונה. דבר הנביאים הנבואות על האדון. רצון אלוהים או כמה טוב לשיר ביחד ועוד ועוד. אבל "המשיח הצלוב" הוא המכשול האמיתי. גם בין אלו שקוראים לעצמם "מאמינים משיחים או יהודים משיחים ישנם אלו שמעדיפים לדבר כמה שפחות על מעשה הצלב. גם בזמן שהאדון ישוע היה על הארץ רבים נהרו אחריו עקב כל הניסים שהוא עשה ומעשי הריפוי אבל כאשר הוא התחיל לדבר איתם על האופי החוטא שלהם הדברים השתנו. ככה גם היום. אנשים מדברים על ישוע בתור עושה ניסים בחייהם ופחות על מה שהוא השלים עבורנו במותו על הצלב ותקומתו מהמתים. תחת בשורת חסד האלוהים "מעשה הצלב" הוא הבסיס של הבשורה שלנו. רק דרך מעשה הצלב והאמונה שהאדון נתן את חייו עבור החטאים שלנו, נוכל להיוושע. 25 יַעַן כִּי סִכְלוּת הָאֵל חֲכָמָה הִיא מֵאָדָם וְחֻלְשַׁת הָאֵל חֲזָקָה הִיא מֵאָדָם׃ 26 כִּי רְאוּ־נָא אַחַי אֶת־קְרִיאַתְכֶם שֶׁלּא רַבִּים הַחֲכָמִים מִן־הַבָּשָׂר לֹא רַבִּים הַשַּׁלִּיטִים לֹא רַבִּים רָמֵי הַיַּחַשׂ׃ 27 כִּי אִם־בַּסָּכָל שֶׁבָּעוֹלָם בָּחַר הָאֵל לְמַעַן בַּיֵּשׁ אֶת־הַחֲכָמִים וּבֶחָלוּשׁ שֶׁבָּעוֹלָם בָּחַר הָאֵל לְמַעַן בַּיֵּשׁ אֶת־הֶחָזָק׃ 28 וּבְדַלַּת הָעוֹלָם בָּחַר הָאֵל וּבַנִּמְאָס וּבַאֲשֶׁר כְּאָיִן לְמַעַן בַּטֵּל אֵת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ׃ 29 כְּדֵי שֶׁלּא־יִתְהַלֵּל לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר׃ 30 וּמִמֶּנּוּ אַתֶּם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְחָכְמָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלִצְדָקָה וְלִקְדֻשָּׁה וּלְפִדְיוֹם׃ 31 וִיהִי כַּכָּתוּב הַמִּתְהַלֵּל יִּתְהַלֵּל בַּיְהוָֹה׃ תחת זמן החסד אלוהים מציג בפנינו עקרון חדש. מעשה הצלב נקרא גם סכלות האל. מה שהאדון ישוע השלים עבורנו במותו על הצלב נראה ללא מאמין כ חולשת האל אבל בעקרון שני הדברים האלו מהווים היום את הבסיס לתוכנית הישועה. אז בואו נסתכל לרגע מסביבנו. אנחנו לא נמצא הרבה אנשים בעלי השכלה ומעמד גבוה או אנשי שלטון שמוכנים לקבל את הבשורה או את הקריאה שאומרת שישוע מת על הצלב עבור החטאים שלנו וקם לתחיה עבור הצדקה שלנו. "סכל וחלש" אז אם בשורת הצלב נחשבת למשהו חלש וטפשי אז אלו שבאים להאמין גם הם נחשבים למראית עין חלשים. הכל מכוון שאלוהי אברהם יצחק ויעקוב עובד על פי עקרון החסד. בני אדם בשר ודם עם כל הדתות שלהם לא יכולים להתהלל לפניו. אנחנו לא יכולים בסוף ימינו להגיש לבורא עולם חשבון מעשים ולומר לו שעל סמך כל אותם דברים שעשינו מגיע לנו חיי עולם. אתם במשיח - הנקודה האחרונה שלנו עוסקת במושג "מה אני במשיח" רובנו יודעים את דברי ימי ההסטוריה ומה קרה לישוע. השאלה, לאור הזמן הנוכחי זמן החסד, אם אנחנו גם יודעים איך אלוהים רואה אותנו היום, המאמינים, על סמך מותו של האדון ישוע על הצלב. לא איך אנשים רואים אותי מכוון שאנשים נוטים לשפוט על פי המראה החיצוני. מה שאני ומי שאני במשיח זה מכוון שאלוהים מקבל אותי ברוב שפע חסדו תודות למה שהאדון ישוע עשה עבורי על הצלב. חכמה מאת אלוהים - כל מוסדות החינוך הגבוהה לא יכולים להכיל את מה שהאלוהים עשה עבורנו בחכמתו – במידה והשטן חשב לכאורה שמות המשיח הוא סוף הכל אז אלוהים בחכמתו הקים את המשיח מהמתים. אבל זה לא הכל. הוא הפקיד בידי השליח פולוס את גילוי הסוד שעד אז נשמר בסוד. כי אם השטן היה יודע שישועה היום היא אך ורק דרך מותו ותקומתו של האדון מהמתים הוא לא היה צולב אותו. לכן אם אנחנו באמת רוצים לדעת מי הוא אלוהים ומה תוכניתו, עדיף שנפנה אך ורק לנאמר בדבר אלוהים חיים שהוא כתבי התנ"ך והברית החדשה. צדקה –קדושה – פדיום - על פי הנאמר בבשורת חסדו של האלוהים, צדיק הוא לא משהו שמתמיד במעשים טובים אלא מי שקיבל את הצדקה מאלוהים. אנשים באשר הם לא יכולים לומר על עצמם שהם צודקים על סמך מעשיהם הטובים כביכול. צדקה זאת מתנה שאלוהים נותן למאמין אך ורק על בסיס מותו המכפר של האדון ישוע על הצלב. בתור בני אדם אנחנו רחוקים מלהיות קדושים בעיני אלוהים. גם אלו מבנינו שמשתדלים ללכת בעקבות הדת ושומרים על רמת מוסריות גבוהה, אינם יכולים לומר שהם עונים על דרישות האל. לכן תודות לחסדו ואהבתו של האלוהים, על בסיס מות המשיח, המאמין נחשב לקדוש בעיני אלוהי אברהם יצחק ויעקב. היום, אנחנו המאמינים, נחשבים לקדושים בעיני האלוהים אך ורק על סמך חסדו ואהבתן במשיח ולא על סמך מה שאנחנו עשינו או מה שאנחנו משתדלים לעשות. לבסוף אנחנו מגיעים לפדיום. אנשים דתיים מנסים כל חייהם לפדות את עצמם דרך שרשרת של מצוות הלכות חגים וטקסים. אבל הכל לשווא. אלוהים כבר פדה אותנו דרך דם המשיח. 24 כִּי אִם־גַּם לְמַעֲנֵנוּ אֲשֶׁר עֲתִידָה לְהֵיחָשֵׁב לָנוּ הַמַּאֲמִינִים בְּמִי שֶׁהֵעִיר אֶת־יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ מִן־הַמֵּתִים׃ 25 אֲשֶׁר נִמְסַר בַּעֲבוּר פְּשָׁעֵינוּ וְנֵעוֹר לְבַעֲבוּר צַדְּקֵנוּ׃ אל הרומים ד 24 3 בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים וַאֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בֵּרְכָנוּ בְּכָל־בִּרְכַּת רוּחַ בַּמְּרוֹמִים בַּמָּשִׁיחַ׃ 4 כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה׃ אל האפסים א 3-4 אֲשֶׁר־בּוֹ לָנוּ הַפִּדְיוֹם בְּדָמוֹ וּסְלִיחַת הַפְּשָׁעִים כְּרֹב חַסְדּוֹ׃ אל האפסים א 7 וִיהִי כַּכָּתוּב הַמִּתְהַלֵּל יִּתְהַלֵּל בַּיְהוָֹה׃ כתבי הקודש התנך והברית חדשה מדברים על עקרון החסד. תחת זמן החסד אם אנחנו כבר רוצים להתהלל אז זה לא במעשים שלנו או בדתיות שלנו אלא אך ורק בדברים שהאדון ישוע השלים עבורנו על הצלב ברוב חסדו. לכן אם כבר יש במה להתהלל אז זה אך ורק בבשורת הצלב, בחוכמת האלוהים שדאג למרות הכל שנקבל את מתנת חיי העולם דרך אדונינו ישוע המשיח. 8 כִּי־בַחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְלֹא מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת כִּי־מַתַּת אֱלֹהִים הִיא׃ 9 לֹא מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּא יִתְהַלֵּל אִישׁ׃ אל האפסים ב כיצד ואיפה להתחיל. קורא יקר, אנחנו מקוים שעד כה מצאת את הזמן לעבור על שאר המאמרים באתר זה. היכן שדברנו על עצם קיומו של אלוהים, החטא ולמה ישוע בא לעולם. אתה כמובן יכול להגיד שהכל טוב ויפה ולשאול היכן הדברים מתקשרים אליך באופן אישי. זה מזכיר לי התכתבות דרך האינטרנט עם אחד מחסידי חב"ד שמבחינתו עבר כבר את הקו האדום, כלומר הוא קרא ועבר על הנאמר בכתבי הברית החדשה. הוא בדק וחקר את כל הנבואות בנוגע למשיח בכתבי התנ"ך וקיבל פחות או יותר את האפשרות שאכן ישוע הוא המשיח המובטח ולא הרבי שלו. בשלב מסוים של ההתכתבות הייתי חייב לציין לידידי שידיעת עובדתית בפני עצמה אין בכוחה לקרב אף אחד לאלוהים. גם אם משהו אכן משוכנע שישוע הוא המשיח. הסיבה היא מאד פשוטה. עבורנו אלו אשר חיים ב2004 הוא יותר ממשיח, הוא האדון, האחד והיחיד שמת עבור חטאינו וקם לתחייה עבור צדקתנו. הצגתי לידידי החסיד שאלה מאד פשוטה " האם אתה מעוניין להיוושע? האם אתה מעוניין לקבל את רוח הקודש" וכאן הגענו למבוי סתום. קורא יקר "כיצד ואיפה להתחיל" היא שאלה מאד חשובה וכולנו תקווה שעבורך זה יהיה מבוא פתוח לחיי עולם. ובכן, מה עלינו לעשות על מנת שנכיר את אהבת אלוהים בחיינו ונקבל את חיי העולם ואת השקט הנפשי אשר בא עקב אמונה בישוע המשיח ? דבר ראשון, חשוב מאד לציין פה שכל אחת מהדתות הידועות מדברת על מה שנקרא בפי רבים "חזרה בתשובה" כלומר החוזר מתחייב לשמור על מצוות אלו או אחרות אשר מטרתן לקרב אותו לדת, לתת לחייו טעם חדש ואולי גם מקום טוב בגן העדן אם הוא כמובן יהיה ראוי לכך.. אך אל לנו לערבב בין השנים. חזרה לדת היא עדין אינה בהכרח חזרה לאלוהי אברהם יצחק ויעקוב. בנוסף לכך חשוב מאד להדגיש שהאמונה המשיחית היא אינה כדור הרגעה או איזה פתרון מיסטי שאליו אנחנו יכולים לברוח על מנת לאסוף אנרגיה. האמונה המשיחית היא חזרה לאלוהים בתור חוטאים על מנת להיוושע. האמונה המשיחית היא לא תחנת מעבר מיהדות לנצרות כפי שאנשים מעדיפים לחשוב אלא ממוות רוחני לחיים חדשים. קורא יקר, אנחנו חייבים להודיע לך שהדרך חזרה להתחברות עם אלוהי אברהם יצחק ויעקוב אינה עוברת דרך פולחנים או טקסים דתיים. אנחנו לא יכולים לחזור לאלוהים על ידי תיקון המידות או שינוי אורך חיינו מחילוני לדתי. הנביא ישעיה אמר שאלו חטאינו אשר מפרידים בנינו לבין אלוהים ולא אורך חיינו: "הן לא קצרה יד יהוה מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע: כי אם עונתיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע" ישעיה נט' 1-3 ולכן טקסים דתיים עם כל יופיים והמשפחתיות שהם יוצרים אינם יכולים לשנות את עובדת היסוד הבאה: "אנחנו בעלי טבע חוטא וזקוקים למושיע" ישעיהו פרק נט נט הֵן לֹא־קָצְרָה יַד־יְהוָה מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא־כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ׃ 2 כִּי אִם־עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים, בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם; וְחַטֹּאותֵיכֶם, הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ׃ 3 כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם, וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן; שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ־שֶׁקֶר, לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה׃ 4 אֵין־קֹרֵא בְצֶדֶק, וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה; בָּטוֹחַ עַל־תֹּהוּ וְדַבֶּר־שָׁוְא, הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן׃ קיימת רק דרך אחת, עד כמה שזה אולי נשמע מתנשא, אשר דרכה אפשר לחזור לאלוהי אברהם יצחק ויעקוב ולהכיר את אהבתו ורצונו: 5 אִסְפוּ־לִי חֲסִידָי; כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי־זָבַח׃ תהילים נ'5 מהנאמר בפסוק הנ"ל אנחנו למדים שעל מנת להיות בנים לאלוהים עלינו להיכנס לברית עם אלוהים על בסיס של זבח. המושג ברית הוא מושג ידוע לכולנו. ברית המילה שכל ילד יהודי עובר בגיל 8 ימים אמורה לתת להורה את ההרגשה והידיעה שבנם מרגע זה מהווה חלק מהעם היהודי. אין לנו כוונה בשלב זה להיכנס לעומקם של דברים אלא רק לציין את העובדה שברית המילה היא עדין אינה אותה ברית שבכוחה להחזיר אותנו להתחברות עם אלוהים. גם אותם יהודים שחייו בזמנו של ישוע התקשו מאד להבין שעל אף העובדה שהם בני אברהם הם עדין עבדים של החטא. וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־הַיְּהוּדִים הַמַּאֲמִינִים בּוֹ אִם־תַּעַמְדוּ בִדְבָרִי בֶּאֱמֶת תַּלְמִידִים אַתֶּם לִי׃ 32 וִידַעְתֶּם אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמֶת תּוֹצִיאֲכֶם לְחֵרוּת׃ 33 וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ זֶרַע אַבְרָהָם אֲַנַחְנוּ וּמִיָּמֵינוּ לֹא־הָיִינוּ לְאִישׁ לַעֲבָדִים וְאֵיכָה תֹאמַר בְּנֵי חוֹרִין תִּהְיוּ׃ 34 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־עֹשֶׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא׃ 35 וְהָעֶבֶד לֹא־יִשְׁכֹּן בַּבַּיִת לְעוֹלָם הַבֵּן יִשְׁכֹּן לְעוֹלָם׃ 36 לָכֵן אִם־הַבֵּן יַעֲשֶׂה אֶתְכֶם בְּנֵי חוֹרִין חָפְשִׁים בֶּאֱמֶת תִּהְיוּ׃ יוחנן ח' 31-34 כמובן שזה לא צעד קל להכיר בעובדה, שלמרות טקס הדתי זה או אחר שעברנו, ללא אמונה בישוע המשיח אנחנו עומדים מול האלוהים עם ידיים ריקות. אחד האנשים ואחריו עוד רבים כמובן, שאסף את האומץ ובעזרת חסד אלוהים הכיר בעובדה בסיסית זאת הוא השליח שאול הטרסי: "כי אנחנו בני המילה העובדים את אלוהים ברוח ומתפארים במשיח ישוע ואיננו בוטחים בבשר" אל הפיליפיים ג'3 קורא יקר, בית המקדש כבר מזמן לא קיים. אין לנו מראה מקום המבוסס על הנאמר בכתבי הקודש, שבו אלוהי אברהם יצחק ויעקוב מראה לנו על דרך אחרת, מלבד האמונה במותו ותקומתו של ישוע המשיח, אשר בעזרת נוכל בכל זאת להיכנס לברית עלי-זבח עם אלוהים. בו נתייחס רגע לתורה שאלוהים נתן למשה במעמד הר סיני. אותה תורה שנקראת גם חכמת אלוהים ושאמורה להפריד את עם ישראל מיתר העמים. לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה־שָׁם בְּךָ לְעֵד׃ דברים לא' 26 התורה ניתנה לעם ישראל בתור עדות. היא באה על מנת להזכיר לאדם כל הזמן עד כמה הוא רחוק מלמלא אחר דרישותיו הקדושות של אלוהים ולכן זה בלתי אפשרי לצפות לזכות בחיי עולם על סמך מילוי מצוות התורה כפי שאנו רגילים לשמוע. מה בקשר לכפרה דרך שפיכת דם? אתה עלול לשאול! למרות שאנחנו חיים ב2004 ושהיהדות המתקדמת מעדיפה לא להתייחס לעובדה מקראית זאת. אני רוצה להזכיר לך כי הדם בנפש יכפר ולא התורה! (ויקרא יז')11 חז"ל העדיפו לדבר על "נשלמה פרים שפתינו" כלומר שגם דרך תפילה ניתן לקבל סליחת חטאים. אחרים ממהרים לצותת מהנאמר בתהילים נא'18 כִּי לֹא־תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה; עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה׃ כן, רוח נשברה הולכת יחד עם זבח אבל לא במקום. אין בכוחם של מעשי הצדקה כביכול, לכסות על חטאי היום יום שאנחנו עושים. או לשנות את העובדה היסודית הבאה: בעיני אלוהים אנחנו בעלי טבע חוטא מבטן ולידה וזקוקים לקרבן מכפר. לאורך כל תקופת המקרא ועד הזמן שישוע המשיח חיי על הארץ, אנחנו מוצאים שאנשים הקריבו קרבנות על מנת להתרצות בפני אלוהים. אם היה זה נוח, אברהם אבינו, משה, הכוהנים והנביאים, כולם כאחד ידעו שעל מנת לקבל סליחת חטאים, היה עליהם להקריב קרבן דם. וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת׃ דניאל ט' 26 מראה לנו כי המשיח עתיד לבוא ולהיכרת מארץ החיים, עוד לפני חורבן בית שני. קורא יקר, אלו כמה פסוקים וישנם עוד רבים אחרים שמלמדים אותנו שהיום זה בלתי אפשרי להיכנס בברית עם ה' כפי שהיה נהוג בימי האבות, על פי המצוות שאלוהים נתן למשה. אין לנו היום היכל או כוהן וכפורת. אין לנו גם את האפשרות להקריב שני כבשים מדי שבת בשבתו כפי שנדרש בברית הראשונה שניתנה למשה רבנו. בו נחזור עוד פעם לדבר על המילה ברית. ובכן ברית היא הסכם. ההסכם הראשון שהיה בין אלוהים לבני אדם הסתכם בנקודה זו: אלוהים יכפר לבני האדם על חטאיהם על בסיס דם בהמה כשרה שאותה יקריב החוטא. וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם, וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת; וַחֲצִי הַדָּם, זָרַק עַל־הַמִּזְבֵּחַ׃ 7 וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׃ 8 וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־הַדָּם, וַיִּזְרֹק עַל־הָעָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה דַם־הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם, עַל כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ שמות כד' 6-8 ההסכם החדש, לעומת זאת, הוא לא על בסיס של דם בהמות. על פי ההסכם החדש או הברית החדשה (לא הספר) אלוהים יכפר לבני האדם על חטאיהם על בסיס דם המשיח. כִּי אִם־דַּם הַפָּרִים וְהַשְׂעִירִים וְאֵפֶר הַפָּרָה אֲשֶׁר יֻזֶּה עַל־הַטְּמֵאִים יְקַדְּשֵׁם לְטַהֵר בְּשָׂרָם׃ 14 אַף כִּי־דַם הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־הִקְרִיב אֶת־עַצְמוֹ לֵאלֹהִים בְּרוּחַ נִצְחִי וּבְלִי־מוּם יְטַהֵר לִבְּכֶם מִמַַּעֲשֵׂי מָוֶת לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהִים חַיִּים׃ 15 וּבַעֲבוּר זֹאת הוּא מְתַַוֵךְ לִבְרִית חֲדָשָׁה לְמַעַן אֲשֶׁר־יִירְשׁוּ הַמְקֹרָאִים אֶת־הַבְטָחַת נַחֲלַת עוֹלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר־מֵת לִפְדוֹת מִן־הַפְּשָׁעִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בִּימֵי הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה׃ אל העברים ט' ...13-15 קורא יקר. עד כה הצגנו בפניך באופן מאד פשוט את הנאמר בדבר אלוהים. מה שעשינו בעצם זה ששטחנו לפניך את תוכנית אלוהים לגאולת בני אדם. כלומר לא דברנו אתך על זה שאתה צריך להחליף דת או ללכת בעקבות איזה גורו על מנת להכיר את אלוהים ואהבתו דרך ישוע המשיח. כל מה שהצגנו בפניך זה את בשורת ישועתך. החיים שלנו קצרים ומלאים בהרבה החלטות. חלקן חשובות וחלקן פחות חשובות. קימת החלטה אחת שהיא החשובה מכל וזה בנוגע ליחס שלנו לגבי אהבת אלוהים דרך ישוע המשיח. האם נקבל אותו בתור המושיע האישי שלנו ונהנה מחיים רוחניים לצד אלוהים או שאנחנו מעדיפים אותו בתור השופט שלנו. מתוך ניסיון אני יודע שהדברים האלו לא כל כך מוכרים לקורא בעל רקע יהודי אבל למרות הכל זאת היא הבשורה שלנו. אנשים מנסים להציג היום את הבשורה בצורה כזאת שכל אחד יוכל לקבל אותה. הם מקזזים פה משהו ושמה משהו עד שלו נשאר בעצם שום דבר מועיל ומושיע. כשם שזה היה הכרחי שתהיה לנו לידה טבעית כלומר לאב ואם על-מנת שנצא לאור העולם. ככה זה גם הכרחי שתהיה לנו לידה רוחנית על מנת שנוכל לקחת חלק במשפחתו של אלוהים. החלק הזה אינו דבר שמקבלים בירושה בגלל שאנחנו יהודים וגם הנאמר בספר פרקי אבות לא יכול לעזור לנו הרבה במקרה הזה מכוון שמדובר כאן בחכמת אדם אשר לקחה חלק מהנאמר בכתבי הקודש ובנתה עליו הנחה לא נכונה. קורא יקר. כבודם של חכמים במקומו הוא אבל שוב פעם מעשים או גמילות חסדים אינם יכולים לקרב אותנו אף לא במאומה לאלוהים או לתת לנו את התואר "צדיקים". לכן גם היום אנחנו עדין זקוקים ללידה מלמעלה דרך האמונה במותו ותקומתו של ישוע המשיח מאם המתים עבור סליחת חטאים. וְהַמְקַבְּלִים אֹתוֹ הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ נָתַן־עֹז לָמוֹ לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים׃ 13 אֲשֶׁר לֹא מִדָּם וְלֹא מֵחֵפֶץ הַבָּשָׂר אַף לֹא־מֵחֵפֶץ גֶּבֶר נוֹלָדוּ כִּי אִם־מֵאֱלֹהִים׃ יוחנן א' 12-13 כַּנּוֹלָדִים שֵׁנִית לֹא מִזֶּרַע נִשְׁחָת כִּי אִם־מִזֶּרַע לֹא יִשָּׁחֵת בַּמַּאֲמָר שֶׁל־אֱלֹהִים הַחַי וְהַקַּיָּם לְעוֹלָם׃ ( פטרוס א' א'.)23 אז מהי בעצם לידה רוחנית ? המושג הזה הפך לכל כך נדוש שאנשים כבר לא יודעים במה המדובר. הרי רבים מאלו שחזרו ממסע במרחבי המזרח הרחוק עברו איזו שהיא חוויה רוחנית. כתבי הקודש מלמדים אותנו שכאשר משהו הגיע להכרה שהוא עומד מול אלוהים עם ידיים ריקות ומקבל את הנאמר בכתבי הקודש לגבי טבעו החוטא. אז הוא מוכן ללידה השנייה שהיא מלמעלה מאלוהים. 8 אֲבָל מַה־תֹּאמַר קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר בְּפִיךָ וּבִלְבָבֶךָ הוּא דְּבַר הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַשְׂרִים׃ 9 כִּי אִם־בְּפִיךָ תוֹדֶה שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וְתַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁהָאֱלֹהִים הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים תִּוָּשֵׁעַ׃ 10 כִּי בִלְבָבוֹ יַאֲמִין הָאָדָם וְהָיְתָה לּוֹ לִצְדָקָה וּבְפִיהוּ יוֹדֶה וְהָיְתָה־לּוֹ לִישׁוּעָה׃ 11 כִּי הַכָּתוּב אֹמֵר כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ׃ 12 וְאֵין הַפְרֵשׁ בֵּין הַיְּהוּדִי לַיְּוָנִי כִּי אָדוֹן אֶחָד לְכֻלָּם וְהוּא עָשִׁיר לְכָל־קֹרְאָיו׃ 13 כִּי־כֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָֹה יִמָּלֵט׃ אל הרומיים י'8-10 כן ידידי היקר האמונה שאנחנו מבשרים היא לא דבר רחוק וגם אינה דורשת רמת משכל גבוהה. אנחנו מבשרים לך דברים שקשורים לפה וללב. נשמע פשוט מידי? אלוהים אוהב אותך! אנחנו ניסינו, בצורה הקצרה והפשוטה ביותר לספר לך עד כמה אלוהים אוהב אותך דרך ישוע המשיח. תקוותנו שגם אתה תהיה בין אותם אלו אשר לקחו את אלוהים בדברו והאמינו לבשורה. בין אותם אלו אשר מצאו את השקט הנפשי והשלווה הבאים דרך האמונה בישוע המשיח. כן - אני מודה בעובדה שאני חוטא מבטן ולידה ומקבל בזה את סליחת החטאים ומתנת חיי עולם דרך מה שהאדון ישוע המשיח עשה עבורי על ידי מותו ותקומתו מהמתים. לא- אני דוחה ברגע זה את מתנת חסד אלוהים לקבל סליחת חטאים דרך ישוע המשיח ומעדיף להתייצב בפני אלוהי אברהם יצחק ויעקוב כמו שאני ללא סליחת חטאים. דע לפני מי אתה עומד! זהו הזמן להחליט. ... הנה עתה עת רצון הנה עתה יום הישועה" "האם אתה באמת רוצה להיוולד מלמעלה ?" "אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה" יוחנן ג' 7 קורא יקר, אתה בטח שמעת כבר כמה פעמים על הביטוי "להיוולד מחדש". אנשים שעברו תאונה קשה וניצלו בנס נוהגים לומר לפעמים " אני ממש נולדתי מחדש ומעתה ואלאה אשתדל לשמור מצוות" וכו'. המושג הזה מאד נפוץ בין מאמינים משיחיים. כל כך נפוץ שלפעמים קשה לדעת מה אותו אדם שאומר שהוא "נולד מחדש" באמת מאמין. הסיבה היא שכל אחד על פי השקפתו הוא מתאר את הלידה באופן שונה. ישנם מאמינים משיחים שטוענים שאדם שנולד מחדש הוא מישהו שעבר טקס טיהור דתי כל שהוא מלווה באיזה שהוא חוויה או הרגשה. בשעה שאחרים מבינים שהמשמעות האמיתית של המושג להיוולד מחדש נכון להיום, הוא לקבל את ישוע בתור האדון והמושיע שמת עבור חטאינו וקם לתחייה בעבור צדקתנו. אני רוצה להזכיר לקורא שבתרגום העברי של הברית החדשה כתוב "להיוולד מלמעלה". לכן אני מרשה לעצמי לשאול אותך פעם נוספת, במידה ואתה עדין לא מאמין, אם אתה באמת רוצה להיוולד מלמעלה ? מכוון שמה שאני עומד לספר לך לא קשור לאיזה נס או חוויה מיסטית אלא ללידה רוחנית למשפחת אלוהים. "ובפרושים איש נקדימון שמו קצין היהודים: ויבוא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלוהים באת כי לא יוכל איש לעשות האותות אשר אתה עושה בלתי אם האלוהים עמו" א' 1,2 הבשורה על פי יוחנן מספרת לנו על משהו בשם נקדימון שנקרא בתלמוד נקדימון בן גוריון, פרוש וגם אחד מהמנהיגים. יוחנן מספר לנו (ב' )23 "ויהי בהיותו בירושלים בחג הפסח ויאמינו רבים בשמו כי ראו האותות אשר עשה" כלומר אפשר להבין מהיכן באה ההתעניינות שגילו הפרושים ונקדימון בניהם בדבריו של האדון. אותו נקדימון אנחנו קוראים בהמשך ניסה להגן על אדונינו (יוחנן ז' 50-51) ויותר מאוחר עזר לקבור אותו. (יוחנן יט' 39,40 אם הוא בסופו של דבר האמין שישוע הוא המשיח בן האלוהים? הכתוב אינו מדבר על זה. נקדימון היה אולי אחד מאלו שהאמינו בו רק בגלל הנסים שהוא עשה או שראו אותו בתור מורה מאלוהים. אבל זה עדין אינו מספיק כפי שאנחנו לומדים מהנאמר על ידי יוחנן בפרק ח' 31-46. גם היום זה לא מספיק להאמין שישוע הוא המשיח ובן האלוהים אנחנו צריכים להמשיך אלאה אחרי מותו ותקומתו ולהאמין שהוא גם האדון והמושיע שלנו. "ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אומר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות את מלכות האלוהים" ג'3. כלומר צריך יותר מידיעת העובדות על מנת לראות את מלכות האלוהים. בתור פרוש הוא היה אמור להכיר את הנבואות שמדברות על מלכות האלוהים על הארץ כפי שגם יוחנן המטביל והשליחים בישרו "שובו כי מלכתות השמים קרבה..." מתי ג'2 "ובלכתכם קראו לאמור מלכות השמים קרבה לבוא" מתי י' 7. "ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן היוכל לשוב אל בטן אמו ויולד" ג'4 קורא יקר. נקדימון בא לישוע בראש ובראשונה על מנת לדעת עם זהו מושיע ישראל ולכן זה נשמע לו קצת מוזר שמשהו מדבר אתו על לידה מלמעלה. אני מדגיש את זה מכוון שהרבה מאמינים מקרב אומות העולם שכחו שעם ישראל תמיד חיכה לבוא המשיח אשר יגאל אותם וישחרר אותם מעול אויביהם ולו דווקא משהו שימות עבור חטאיהם ויעזור להם להכיר את אלוהים. הרי הם אמרו את זה בפרוש שהם בני אברהם (יוחנן ח' 30-41) כלומר כל מה שעם ישראל רוצה בעצם זה קצת שקט ביטחוני וכלכלי ובטח לא מישהו שיושיע אותם מחטאיהם. הרבה מאמינים מאומות העולם מלמדים בין השאר שנקדימון הוא דוגמא ליהודי דתי שלא מבין או רוצה "להיוולד מלמעלה". לדעתנו ההסבר הזה לא כל כך מדויק ולכן אני מזמין אותך להמשיך ולקורא את המאמר הזה על מנת לקבל יותר אור על הנושא. הדברים שישוע המשיח אמר לנקדימון אחד ממנהגי כת "הפרושים" בתקופת ימי הבית השני גרמו לו לתמהה. או במילים אחרות משכו את תשומת ליבו.. זה כמובן לא מוזר שבן כת הפרושים יתעניין בדברים רוחניים. אולי רק להזכיר לקורא ההבדל בין הפרושים והצדוקים של אותם ימים אפשר להשוות אותו פחות או יותר להבדלים בין היהדות האורתודוקסית והרפורמית של ימינו אנו בכל הקשור לאמונה "בתקות המתים ותחיתם או בקיומם של מלאכים או רוח" (מעשי השליחים כג'6-8). "ויען ישוע אמן אמן אני אומר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלוהים" ג' 5 אנו מגדירים את דברי ישוע לנקדימון בתור איזו גהרה קטנה. מכוון שהנה עומד לפניך רב בישראל משהו שאמור לדעת את ההבדל בין דברים רוחניים לגשמיים, ואותו אחד למרות השכלתו אינו יודע מה פרוש המושג להיוולד מלמעלה. זה כמובן מזכיר שיחות לאין ספור עם אחדים מבני עמנו אשר מזמן אמורים היו לדעת מה פרוש המושג להיוולד מלמעלה. "הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא" ג'6 כלומר מה שקבלנו עקב הלידה הטבעית שלנו, השתייכות, מוצא, דת השכלה לא בהכרח עובר אתנו ללידה הרוחנית. אלו שני דברים נפרדים. "ןיען ישוע ויאמר אליו רב בישראל אתה וזאת לא ידעת: אמן אמן אני אומר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו: אם הגדתי לכם עניני הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו בהגידי לכם עניני השמים" יוחנן ג' 10-12 לפני שאנחנו מתחילים להוריד בערכו של נקדימון בתור אחד שלא הבין את כוונת המושג "להיוולד מלמעלה" בוא לא נשכח לרגע את עצמנו ואת מה שנקרא המשיחיות באופן כללי. המושג להיוולד מחדש או מלמעלה עבר כל כך הרבה תלאות שגם היום הרבה אנשים חושבים שהמושג "לידה מלמעלה" קשור לאיזה חוויה רוחנית שצריכים לעבור ולו דווקא לעובדה שהאמונה במותו ותקומתו של ישוע המשיח מהמתים עבור חטאינו, היא בעצם הסימן והכוונה מאחורי המושג להיוולד מלמעלה. קורא יקר. המרכיב הכי חשוב במושג "להיוולד מלמעלה" אינו קשור לחזרה בתשובה או לחוויה דתית כל שהיא אלא ללידה רוחנית גרידא. ועל זה אנחנו קוראים חד וחלק מפי האדון. "ויען ישוע אמן אמן אני אומר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלוהים: הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא" יוחנן ג' 5,6 האדון ישוע המשיח, באופן מאד מדויק, ציין בפני נקדימון את המהות האמיתית של המושג "להיוולד מלמעלה". פה לא מדובר בהתחדשות רוחנית של הבשר או הגוף , הנפש והרוח. גם לא מדובר פה באיזו תורה מעניינת שאמורה לספק את סקרנותנו ולמלאות את הריקנות בחיינו. וכמובן גם לא מדובר פה באיזה טקס דתי שאמור לרחוץ את בשרינו מהחטאים מכוון "שהנולד מהבשר בשר הוא". קורא יקר ישנו גורם אחד בכל העולם אשר יכול לתת לנו חיים חדשים וזה רוח אלוהים. רק רוח אלוהים יכולה לתת לנו טבע אלוהי: לידה רוחנית שאנחנו קוראים את הנאמר בבשורה על פי יוחנן פרק ג' פסוק 7 חשוב מאד שנשים לב למעבר מגוף יחיד "אל תתמה" לגוף רבים "כי עליכם" "אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה" יוחנן ג' 7. לאור הפסוק הזה ואחרים, אנחנו לומדים שישוע הפנה את דבריו לנקדימון אך בעצם דיבר באופן כללי על הלידה הרוחנית של עם ישראל ולו דווקא על איזו לידה אינדיווידואלית שזה בעצם נושא בפני עצמו. פה זה המקום לשאול איך זה שמורה בישראל לא יודע שעם ישראל, דבר ראשון צריך לעבור לידה רוחנית לפני שהם יוכלו לראות את מלכות האלוהים. את אותה מלכות עלי אדמות שאודותיה דברו הנביאים. הסיבה כנראה היא אותה סיבה שכבר אז הם לא הצליחו להבין את משמעות הנבואות שדיברו על בואו של ישוע כמו היום. הם דרשו יותר בדברי החכמים או מה שקרוי גם מסורת או התורה שבעל פה וכו' ולא התפנו להקשיב לדבר אלוהים דרך נביאיו. "ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל: ואומר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנוכי הורג את בנך בכורך" שמות ד' 22,23 "בתועבות יכעיסוהו: יזבחו לשדים לא אלוה: אלוהים לא ידעום חדשים מקרוב באו: לא שערום אבותיכם" צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך" שמות לב' 17-20 יציאת מצרים, לאלו מבננו שעדין אינם יודעים, מהווה בעצם את הלידה של עם ישראל. המאורע הזה אינו איזה אגדה או אחד מסיפורי אלף לילה ולילה אלא חלק מאד חשוב בתוכנית אלוהים עבור עם ישראל העם הנבחר. גם השליח שאול הטרסי בזמנו הוא מוסיף: "ולא אכחד מכם אחי שאבותינו היו כולם תחת הענן וכולם עברו בתוך הים: וכולם נטבלו למשה בענן ובים" הראשונה אל הקורנתיים י' 1,2 הם נטבלו למשה ונולדו כאומה חדשה. זה קצת מוזר לקרוא במקום אחר איך משה נכנס לוויכוח עם אלוהים על אותו עם קשה עורף זה. "ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי: האנוכי הריתי את כל העם הזה אם אנוכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבותיו" במדבר יא'11,12 הנקודה החשובה פה היא שמשה מכיר בעובדה שזה אלוהים אשר הוליד את האומה הזאת. עם ישראל שייך לאלוהים ולא אלוהים לעם ישראל ולכן עליהם להתאים את עצמם לתכניתו ולא הוא לאופיים המרדני. "ומשה עלה אל האלוהים וירא אליו יהוה מן ההר לאמור כה תאמר לבית יעקוב ותגיד לבני ישראל: אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי: ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ: ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" שמות יט' 3-6 קורא יקר אלוהים ילד את עם ישראל על מנת שהם ישמשו לו בתור "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". הם אלו שאמורים לשמש בתור עדיו ולהביא את הבשורה לכל קצוות תבל. זהו בכל אופן מה שאלוהים הבטיח לאברהם אבינו "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה: ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה" בראשית יב' 2.3 ואלו גם הדברים שכל נביאים דאגו להבהיר לעם "ואתם כוהני יהוה תקראו משרתי אלוהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו" ישעיה סא' 6 אין לנו צורך לתת פה שיעור בהיסטוריה על מנת לדעת שעם ישראל נכשל בצורה מאד ברורה מללכת על פי רצון אלוהים ובעקבות מטרתו ולשמור על הברית עם אלוהים כפי שמשה מסר להם. מכוון שעם ישראל לא מילא אחר מצוות התורה וכתוצאה באו גם הקללות, היה צורך לכרות אתם ברית חדשה דרך מישהו יותר גדול ממשה. "הנה ימים באים נאום יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה: לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנוכי בעלתי בם נאום יהוה: כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום יהוה נתתי את תורתי בקירבם ועל ליבם אכתבנה והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם: ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד" ירמיהו לא'31-36 הכוונה לברית חדשה שתוליד את העם מחדש ותספק לו סליחת חטאים לאומית. רק כאשר עם ישראל יקבל את הברית הזאת יהיה אפשר לדבר על התחדשות רוחנית של האומה ועל שיבת ציון כפי שהכתוב מלמד. חשוב לציין פה שתהליך הלידה הזאת ייקח לכל היותר יום אחד: "מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה: האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלוהיך" ישעיה סו' 8. זה עצוב להגיד, אבל חכמיו ומנהיגיו של העם הנבחר , עם ישראל לא הבינו את המצב הרוחני שאליו נקלע העם ואת הצורך שלהם ללידה מלמעלה. עם ישראל חיי קרוב ל 1500 שנה תחת הברית שנכרתה במעמד הר סיני ולא הצליח לעמוד בדרישותיה של הברית הזאת. מרדנותם העקבית ללכת על פי רצון אלוהים הביאה לכך שבסופו של דבר הם הוגלו לבבל."ויגל השארית מן החרב אל בבל ויהיו לו לבניו לעבדים עד מלוך מלכות פרס: למלאות דבר יהוה בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה" דברי הימים ב' לו'20-21 שים לב, שזה היה בזמן גלות בבל שהנביא יחזקאל כתב את הנבואה אודות הלידה הרוחנית של עם ישראל ויחד אתם העולם כולו. אנחנו מאמינים שכאשר האדון ישוע המשיח אמר לנקדימון (יוחנן ה'3 "...אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות אלוהים" הוא התכוון בין השאר לנאמר כבר קודם לכן על ידי הנביא יחזקאל. "ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר: ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם: וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנוכי אהיה לכם לאלוהים: והושעתי אתכם מכל טמאותיכם..." יחזקאל לו' 24-29 האדון ישוע פנה אל נקדימון ודיבר אתו על הלידה מהמים והרוח. הוא דיבר אל יהודי שידע מה זה טהרות אבל לא הכיר או אולי שכח את הנבואה שמדברת על טהרה לאומית, לב חדש ורוח חדשה. אבל עדין לא אבדה תקווה. יום יבוא, והוא לא רחוק, שדבריו של השליח פטרוס יהפכו למציאות: "ברוך האלוהים אבי אדונינו ישוע המשיח אשר כרוב רחמיו חזר וילד אותנו לתקוה חיה בהקמת ישוע המשיח מעם המתים" "כנולדים שנית לא מזרע נשחת כי אם מזרע לא ישחת המאמר של אלוהים החי והקים לעולם" הראשונה לפטרוס א' 3,23 באותו יום עם ישראל ישוב ויעמוד במרכז תוכנית אלוהים אותה תוכנית אשר נאמר לנו בין השאר "שהתורה תצא מציון ודבר אלוהים מירושלים" "ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כוהנים וגוי קדוש ועם סגולה למען תספרו תהילות הקורא אתכם מחושך אל אורו הנפלא: אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלוהים ואשר לפנים לא רוחמו ועתה מרוחמים" הראשונה לפטרוס ב' 9-11 קורא יקר, כפי שראינו, האדון ישוע המשיח דבר עם נקדימון בראש ובראשונה על הלידה הרוחנית של עם ישראל אחרי שהם יטהרו ויקבלו רוח חדשה ולב חדש. ישנם אלו שישאלו כמובן אז מה אם הלידה הרוחנית של כל אחד מאתנו בנפרד. כמו שבאנו לעולם על ידי הורינו דרך לידה טבעית. חשוב מאד לדעת שקיימת גם לידה רוחנית לא רק של יהודים ועם ישראל אלה של כל אחד מבני אדם למשפחת האלוהים או יותר נכון הקהילה שהיא "גוף המשיח" כמו שלא היינו רוצים שבני עמנו יחשבו שהלידה הרוחנית קשורה לאיזה טקס דתי או מנהג זה או אחר, ככה גם הלידה רוחנית בזמן הנוכחי אינה קשורה לטקסים וחשוב מאד לא לערבב בין חברות בקהילה או כנסיה לבין חברות בגוף המשיח. אין לנו כל ספק שבאותו רגע שמשהו מאמין שישוע הוא האדון ושעל ידי מותו המכפר ותקומתו מהמתים הוא הושיע אותו,. שאלוהים דרך רוח הקודש נותן לו חיים חדשים(אל האפסיים א' )13,14 האדון ישוע המשיח הוא עבורנו הדרך היחידה לקבל את מתנת חסד האלוהים ולא את שכר החטא שהוא המוות. (אל הרומיים ו' .)23 ברגע שמשהו ממוצא יהודי או מוסלמי, נוצרי וכו' מקבל את העובדה שהוא חוטא מבטן ולידה ושרק אלוהי אברהם יצחק ויעקוב דרך האדון ישוע המשיח יכול להושיע אותו והוא מאמין לבשורת המשיח. כתבי הקודש מלמדים אותנו שבאותו רגע הוא " נברא במשיח ישוע" "כי פועל אלוהים אנחנו נבראים במשיח ישוע למעשים טובים אשר הכין האלוהים מקדם למען נתהלך בהם" אל האפסיים ב' 10 חשוב מאד לדעת ולהבין מה אלוהים בורא היום. הרי אנחנו לא מצפים מכל אלו שאתם אנחנו מדברים על האמונה, שישר ירשמו את עצמם בתור חברים באותו ארגון או קהילה היכן שאנחנו מתחברים אלא שבראש ובראשונה יקבלו את ישוע המשיח בתור האדון והמושיע ושיהיו חברים בקהילת "גוף המשיח" כן קורא יקר אם אפשר להצביע על משהו שאלוהים עושה בברור היום אז זה יהיה על בנית קהילת "גוף המשיח". אולי זה לפעמים קצת מאכזב שרואים שאחוז המבקרים באולם האסיפות שלנו אינו גדל על פי הציפיות ולמרות מאמצי הבישור שנעשו. אבל שוב אלוהים עוסק בראש ובראשונה בבניית הקהילה שהיא גופו לתהילתו הוא ולא בהרחבת או טיפוחו של הארגון שלנו. "בבטלו האיבה בבשרו את תורת המצוות והחוקות לברוא בנפשו את השנים לאדם אחד ויעש שלום: וירצה את שניהם בגוף אחד לאלוהים על ידי צליבתו בהמיתו בנפשו את האיבה" אל האפסיים ב' 15:16 "האדם האחד" הזה כפי שגם ידוע בשם קהילת "גוף המשיח" הוא בעצם הגוף היחידי שאלוהים בונה במשך כל זמן החסד אשר בו אנחנו חיים. כלומר הוא לא עוסק בבניית בנינים או דתות אלא בבנייתם של אנשים, מאמינים. הרי כל מאמצי הבישור שאנחנו עושים והאהבה שיש לנו עבור הלא מאמין באים מכוון שאנחנו מבשרים על האפשרות להתרצות עם אלוהים ולא על איזה דת חדשה. אנחנו בעצם "אחוזי אהבת המשיח" לא כדי שמשהו יצטרף לאירגון שלנו אלא כדי שדרך האמונה הוא ייקח חלק "בבריה החדשה" "לכן מי שהוא במשיח בריה חדשה הוא הראשונות עברו הנה הכל נעשו חדשות" השנית אל הקורנתיים ה' 17 . קורא יקר, אני מאד מקווה שהאמת אודות "גוף המשיח" אותו גוף מאמינים שאלוהים בונה, תעזור לך להבין שלמרות מוצאנו היהודי והרצון לשמר את חלק מהמורשת שלנו, אנחנו בתור מאמינים כמו רבים אחרים מאומות העולם "במשיח בריה חדשה". כלומר לא בהכרח חברים באיזה אירגון כנסייתי אבל כן בהכרח חברים "בגוף המשיח" "ואתם גוף המשיח אתם ואבריו כל אחד לפי חלקו" הראשונה אל הקורנתיים יב' 27. כשם שהאדם הראשון לא נולד אלא נברא ככה גם אנחנו אלו שמאמינים שישוע המשיח הוא האדון והמושיע, עוברים מהבריאה הישנה למשהו חדש. אנחנו יכולים להמשיך ולקרוא לזה לידה מחדש. אבל למה שלא נדייק יותר וניתן לכתוב לדבר. ולכן אנחנו שוב פעם חוזרים ואומרים "לכן מי שהוא במשיח בריה חדשה הוא הראשונות עברו הנה הכל נעשו חדשות" השנית אל הקורנתיים ה' 17 . הייתי רוצה לסכם פה בכמה מילים. לידה רוחנית היא פעולה אלוהית מאד חשובה הן עבור עם ישראל בעתיד והן בהקשר לאנשים מאמינים תחת זמן החסד וקהילת "גוף המשיח". לידה מחדש עבור היהודי תחת בשורת המלכות תהפוך אותו להיות חלק מהאומה שנולדה מחדש, עם ישראל. לידה רוחנית היום כלומר 2002 הופכת אותנו בראש ובראשונה להיות חלק מקהילת גוף המשיח "הבריה החדשה" קורא יקר, אני רוצה לשאול אותך בהזדמנות הזאת שאלה מאד חשובה. אני כמובן לא יודע מאיזה רקע אתה בא או מה היא השקפת עולמך או לאיזה זרם אתה שייך בתוך מה שנקרא יהדות משיחית. אבל בעצם זה גם בכלל לא חשוב. מכוון שכל מי שקורא את הכתבה הזאת על פי הכתוב הוא נופל תחת אותה קטגוריה: "וגם אנחנו כולנו בתוכם הלכנו לפנים בתאות הבשר לעשות חפצי בשרנו ומחשבותינו ונהי בני רוגז בטבענו כשאר בני אדם" אל האפסיים ב' 3 השאלה שלי היא האם עברת לידה רוחנית האם רוח אלוהים שוכנת בקרבך ? האם עברת ממצב של מוות רוחני לחיים חדשים דרך האמונה שישוע האדון והאחד ויחיד שדרך מותו המכפר ותקומתו מהמתים אנחנו יכולים לקבל את סליחת החטאים. נשמע קצת מסובך? אחרים יגידו אולי שזה נשמע יותר נוצרי מאשר יהודי ? מישהו אפילו אמר לי פעם שכל מה שאנחנו צריכים זה רק להאמין שישוע הוא המשיח בן אלוהים! אז שאלתי אתו, ומה בנוגע למות המשיח על הצלב ותקומתו מהמתים? האם את זה כבר שכחת? איך שלא יהיה, מדובר פה במה שהכתוב מלמד ולכן קורא יקר במידה ועדין לא עברת לידה רוחנית דרך האמונה. אני מזמין אותך לעשות את זה עכשיו. כלומר לקבל את ישוע בתור המשיח האדון והמושיע שלך. "ובזאת הודיע האלוהים את אהבתו אלינו אשר משיח מת בעדנו ואנחנו עוד חטאים" אל רומיים ה' 8 "ויוציאם ויאמר אדוני מה אעשה ואושע: ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך" מעשי השליחים טז'30,31 "כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם היתה זאת כי מתת אלוהים היא: לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש" אל האפסייםב' 8,9 ישועה ולהוושע הרבה אנשים מדברים היום על ישוע, שחולל ניסים ריפא את החולים ועזר לאנשים בקיצור הם מדברים על איזה דמות היסטורית שבאה לעולם על מנת לתת לנו דוגמא. אבל בעצם זה לא העיקר. העיקר הוא שמדובר באלוהים שהתגלה בבשר. אם נסתכל סביבנו נמצא שהרבה אנשים אומרים שהם מאמינים בישוע אבל לא תמיד יודעים מהי תכלית האמונה או מה בכלל אנחנו צריכים להאמין על מנת להיוושע. יכול להיות שאותו רגע ששמענו לראשונה על ישוע היה רגע מאד מרגש. יכול להיות שטוב לנו בחברת מאמינים אבל עיקר הבשורה טמון בשם עצמו. אלוהים בא לעולם על מנת להושיע את בני האדם. 3 כִּי־כֵן טוֹב וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ׃ 4 אֲשֶׁר חֶפְצוֹ כִּי יִוָּשְׁעוּ כָּל־בְּנֵי הָאָדָם וִיקַבְּלוּ דַּעַת הָאֱמֶת׃ 5 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים וְאֶחָד הַסַּרְסוֹר בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין בְּנֵי אָדָם הוּא בֶן־אָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ 6 אֲשֶׁר נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד הַכֹּל וְזֹאת הָעֵדוּת הַבָּאָה בְּעִתָּהּ׃ הראשונה לטימותיוס פרק ב אז בואו נראה מה הפסוק הזה מלמד אותנו. מדובר פה על אלוהים שהוא מושיע. לא סתם אל שיושב לו רחוק מבני האדם. נאמר פה גם שרצון האלוהים הוא בראש וראשונה שאנשים יוושעו. כלומר לא מדובר פה בסתם אמונה באדון ישוע אלא באמונה מושיעה. לכן תכלית הבשורה היא לספר לאנשים איך הם יכולים להיוושע. הפסוק ממשיך ומספר לנו שיש מתווך אחד בין בני האדם ואלוהים ואומר שזה "בן האדם " ישוע. אם ישוע הוא בן אדם! אז למה אתם אומרים שהוא אלוהים? אז באמת האלוהות של האדון ישוע היא דבר מאד חשוב, מכוון שרק אלוהים יכול להושיע את בני האדם. ישוע היה בן אדם במובן שהוא נולד למרים אימו ויוסף היה אביו למרות שמרים הרתה מרוח הקודש. במובן הזה הוא היה בן אדם אך באותה מידה גם בן האלוהים. 38 בֶּן־אֱנוֹשׁ בֶּן־שֵׁת בֶּן־אָדָם בֶּן־אֱלֹהִים׃ לוקס ג על סמך הנאמר חשוב שנזכור את משמעות השם "ישוע" שמשמעותו להושיע. לא לתת משמעות לחיים או שמחה בלב אלא דבר ראשון להושיע. להושיע אותנו משכר החטא שהוא המוות. כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ׃ אל הרומיים ו23 מהפסוק הזה אנחנו למדים שאין היום הבדל בין אנשים. כלומר בכל מה שקשור לתוכנית הישועה. העובדה ששכר החטא הוא המוות קשורה היום לכולם. יהודים גווים, ערבים, סינים ועוד. כולם ללא יוצא מהכלל הם תחת קללת החטא. לכן בשורת הישועה דרך האדון ישוע המשיח היא עבור כולם בלי הבדל. תכלית הבשורה היא לא שאנשים יחליפו דת או יטבלו לנצרות. הבשורה היא גם לא בראש ובראשונה שאנשים ימלאו את בנייני הקהילה. הבשורה מיועדת דבר ראשון על מנת שאנשים יקבלו חיי עולם וחיי עולם ניתן לקבל אך ורק דרך האדון ישוע. 8 כִּי־בַחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְלֹא מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת כִּי־מַתַּת אֱלֹהִים הִיא׃ 9 לֹא מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּא יִתְהַלֵּל אִישׁ׃ אל האפסים ב 8 מהנאמר בפסוק הזה אנחנו למדים שישועה ניתנת לאנשים על סמך חסדו של אלוהים ולא כגמול למעשים הטובים שאנחנו כביכול עושים. המושג הזה מאד מוזר להרבה אנשים. הרי כל הדתות בלי יוצא מהכלל מדברות על האל שנותן לנו גמול על מעשינו. לכן בשורת חסד האלוהים כפי שהאדון ישוע הפקיד בידי השליח פולוס היא משהו מאד מיוחד. הישועה שלנו היא על סמך חסד על ידי האמונה. האמונה שלנו בדברים שאלוהים עשה עבורנו. והדבר הכי חשוב זה שהאדון ישוע מת עבור החטאים שלנו וקם לתחייה עבור הצדקה שלנו. לכן הפסוק מדגיש "לא מתוך המעשים" כלומר לא בגלל שעשו לך ברית מילה או אתה שומר על תורת משה. בני אדם בתור חטאים אינם יכולים להתהלל בפני האלוהים. לכן היום אני יכול לומר שנושעתי על ידי דם המשיח אך ורק תודות לחסדו ואהבתו של האדון ישוע המשיח שמת עבור חטאי וקם לתחייה עבור צדקתי. אָמְנָם כַּאֲשֶׁר נִגְלָה נֹעַם אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְאַהֲבָתוֹ אֶת־הָאָדָם׃ 5 לֹא בִגְלַל מַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה אֲשֶׁר עָשִׂינוּ הוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ כִּי אִם־בְּחַסְדּוֹ עַל־יְדֵי טְבִילַת הַלִּידָה הַחֲדָשָׁה וְחִדּוּשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 6 אֲשֶׁר שָׁפַךְ עָלֵינוּ לְמַכְבִּיר עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ׃ 7 לְמַעַן נִצְדַּק בְּחַסְדּוֹ וְנִירַשׁ לְפִי הַתִּקְוָה אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים׃ האיגרת אל טיטוס ג4 לסיום מאד חשוב להתייחס לנאמר בפסוק הזה. נאמר פה בפרוש שאלוהים הוא המושיע שלנו. השליח פולוס מדגיש שוב ושוב שהישועה היא לא על סמך מעשי הצדקה שעשינו. רוח הקודש לא ניתן למאמין על סמך מעשי צדקה. זה לא הטבילה במים שנותנת למאמין את רוח הקודש. אנחנו מקבלים את רוח הקודש אך ורק דרך האמונה. אנחנו יורשים את חיי העולם אך ורק דרך האמונה תודות לחסדו של האלוהים. 8 אֲבָל מַה־תֹּאמַר קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר בְּפִיךָ וּבִלְבָבֶךָ הוּא דְּבַר הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַשְׂרִים׃ 9 כִּי אִם־בְּפִיךָ תוֹדֶה שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וְתַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁהָאֱלֹהִים הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים תִּוָּשֵׁעַ׃ 10 כִּי בִלְבָבוֹ יַאֲמִין הָאָדָם וְהָיְתָה לּוֹ לִצְדָקָה וּבְפִיהוּ יוֹדֶה וְהָיְתָה־לּוֹ לִישׁוּעָה׃ 11 כִּי הַכָּתוּב אֹמֵר כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ׃ 12 וְאֵין הַפְרֵשׁ בֵּין הַיְּהוּדִי לַיְּוָנִי כִּי אָדוֹן אֶחָד לְכֻלָּם וְהוּא עָשִׁיר לְכָל־קֹרְאָיו׃ 13 כִּי־כֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָֹה יִמָּלֵט׃ אל הרומיים י8 ורא יקר כולי תקווה שהמאמר זה יעזור לך להבין שהבשורה שאנחנו היום מבשרים עוסקת בראש ובראשונה בישועה של בני אדם, במתנת חיי עולם דרך אדונינו ישוע המשיח ושאלוהים נותן את המתנה הזאת אך ורק על סמך חסדו ולא דרך המעשים הטובים שלנו כביכול. שלום עם אלוהים ושלום מאלוהים שלום גולש יקר, אני מקווה שאתה בריא ושלם בימים בוערים אלו ובמידה ואתה מאמין משיחי אז כולי תיקווה שאתה מתחזק בחסדו ואהבתו של אלוהים כפי שהם מתגלים באדונינו ישוע המשיח. במידה ואתה עדין אינך מאמין משיחי כלומר עוד לא קבלת את ישוע בתור האדון, המשיח והאחד ויחיד שיכול להושיע אותך משכר החטא שהוא המוות. אני כולי תקווה שהשיעור הזה יהווה עבורך כלי עזר בחיפושיך אחרי האמת. אני רוצה לדבר אתך הפעם על נושא מאד אקטואלי בימים אלו. על "שלום עם אלוהים" ועל השלום מאלוהים". לשלום האמיתי נצטרך כנראה עוד לחכות וכוונתי ליום שהמשיח יחזור לכונן את מלכותו על הארץ. בהקשר לשיחות על אפשרות לשלום במזרח התיכון בזמן הנוכחי אין לי הרבה מה להוסיף לך ואת זה אני מעדיף להשאיר לפוליטיקאים, לא שהם אלו אשר יכולים לפתור את כל הבעיות שלנו, אלא שתפקידנו בתור מליצי המשיח הוא בראש ובראשונה לספר לאנשים על השלום עם אלוהים. אם יש דבר אחד שבו אני בטוח בהקשר למאורעות האחרונים אז זה שרק השלום עם אלוהים כפי שהוא מתגלה דרך האמונה בישוע המשיח, יכול להפיך בלבבות של בחור או בחורה פלשתינאים שאמורים לפוצץ את עצמם, חיים חדשים. חיים חדשים שאהבת אלוהים עומד במרכזם ולא שינאה או אמונה דתית עיוורת. "לכן אחרי נצדקנו באמונה שלום לנו עם האלוהים באדונינו ישוע המשיח." אל הרומיים ה' 1 במידה ואני מסתכל על חיי בתור מאמין משיחי מקרב היהודים, אז הדבר הכי חשוב שעליו אני מודה לאלוהים כל פעם מחדש, זה שיש לי שלום עם אלוהים דרך האמונה בישוע המשיח. כמובן ישנם תמיד אלו שיגידו "רגע אני אף פעם לא הייתי במלחמה עם אלוהים" ! אז תרשה לי להגיד לך שההשוואה פה היא לא בין שלום למלחמה אלא בין שלום לרוגז. זה לא כל כך חשוב ברגע זה מאיזה רקע באת מכוון שהכתוב מלמד אותנו "...ונהי בני רוגז בטבענו כשאר בני אדם" אל האפסיים ב'3. את הטבע הרוגז הזה אנחנו יכולים לראות טוב מאד בחיי היום יום שלנו עם זה בבית, בעבודה או על הכביש. האלימות הפיזית ומילולית בחברה שלנו הם הוכחה ישירה לעובדה עד כמה יש לנו טבע רוגז. כל בעצם קשור להיסטוריה האנושית כפי שהיא מוסברת על פי הנאמר בכתבי הקודש. מאז הבריאה ועד הרגע שאלוהים הפיץ את בני האדם על פני כל הארץ (בראשית יא' )1-9 אנחנו לומדים שאומות העולם או הגויים עמדו במרכז תוכנית אלוהים. השינוי בא אחרי שאלוהים הפיץ את הגווים ובחר באברהם ואחריו ביצחק ויעקוב למלאות את רצונו ולהביא בסופו של דבר דרך המשיח את השלום המיוחל. כל הנביאים הצביאו בעצם על זמן בעתיד שבו יהיה שלום בעולם, לא רק בין בני אדם אלא גם בין החיות. ההיסטוריה מלמדת אותנו שעם ישראל דחה שוב ושוב את רצון אלוהים ולכן השלום המיוחל עלי אדמות לצערנו הרב עדין בושש לבוא. איך שלא נסתכל על העובדות תמיד נגיע למסקנה שהמפתח לשלום על הארץ הוא עם ישראל ושלטונו של ישוע המשיח מירושלים. אך הרגע המיוחל שבו עם ישראל יקבל לב חדש ורוח חדשה ושאלוהים ישפוך עליהם רוח חן ותחנונים שבעזרת הם יכירו את מי שהם פעם דקרו (זכריה יב' )9 זה עדין נושא לעתיד. אז מה יהיה ? האם אין לנו יותר תיקווה ? תודות לבשורת חסדו של אלוהים והשליחות של שאול הטרסי העולם קיבל את האפשרות לקבל שלום עם אלוהים על בסיס אישי. הכוונה היא שבמשך קרוב ל2000 השנים האחרונות, אלו אנשים באופן אישי שקיבלו שלום עם אלוהים ולא אומות ולכן זאת תהיה טעות במידה ונחשוב שכל אותן מדינות היכן שהנצרות הפכה להיות דת מדינה ורבים מאזרחיה הוטבלו בתור ילדים הופכים באופן אוטומטי לאנשים מאמינים וגם נושעים. הרי אמונה בפני עצמה לא אומרת הרבה. השאלה שאנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו האם יש לנו אמונה מושיעה. האם יש בכוחה של האמונה שלי ליצר סליחת חטאים וחיי עולם. לדעתי אף אמונה ללא האדון ישוע המשיח ומעשה הצלב במרכזה אינה יכולה לספק ישועה מחטאים. אז בוא נחזור לפסוק שלנו. "לכן אחרי נצדקנו..." שלום עם אלוהים הוא בעצם מצב שבו אנחנו לא נמצאים תחת הכעס או החרון של אלוהים. אין שום דבר בעולם אשר יכול לשחרר אותנו מחרון אלוהים מלבד האמונה בישוע המשיח. לכן המילה "אחרי" היא מאד חשובה. רק אחרי שנצדקנו באמונה אפשר לדבר על שלום עם אלוהים. אז מה זה צדיק ? מי יכול להגיד שהוא תמים ושכל מעשיו ישרים? אף אחד ! גם לא אותו רבי שזכה לתואר צדיק בדורו יכול להגיד בפה מלא שאלוהים הצדיק אותו. אלוהים הצדיק את אברהם אבינו רק על בסיס של אמונה והיום הוא עושה אותו דבר עם היהודים והגווים שמאמינים בו. אלוהים לא מצדיק אף אחד בזמן הזה על בסיס של "גמילות חסדים" כביכול אלא רק על הבסיס של האמונה בישוע המשיח מותו ותקומתו מעם המתים. "כי אם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדונינו מן המתים: אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו" אל הרומים ד' 24-25. מילת המפתח פה היא "להחשב" רק דרך האמונה, אלוהים שם על חשבוננו את הצדקה. בחשבון הבנק היינו כבר מזמן בחובות והנה אלוהים בחסדו דרך ישוע המשיח מילא את החסר. האמונה פה היא דבר מאד ברור ומדויק. לא כל דבר שנאמין אודות ישוע יש ביכולתו להושיע ולהצדיק אותנו. הנוסחה המשיחית הנכונה היא, שישוע המשיח נמסר עבור פשעינו ונעור עבור צדקנו. קורא יקר, אם זה לא עבור השלום עם אלוהים אז כל האמונה שלנו לא שווה. השלום עם אלוהים הוא מצב ולא הרגשה. זאת אמונה על בסיס הנאמר בכתוב ולא על בסיס הרגש. זהו אלוהים אשר אומר לנו דרך דברו שהוא הוא הצדיק אותנו ושהוא אוהב אותנו על בסיס מותו ותקומתו של ישוע המשיח. הרבה מאמינים מבלבלים פה את היוצרות כאשר הם מחפשים את הביטחון לשלום עם אלוהים ברגש ולא בכתוב. הם בעצם מבלבלים בין שני מושגים נפרדים "השלום עם אלוהים" שהוא מצב בלתי משתנה לבין " השלום מאלוהים" שזאת התנסות רוחנית יום יומית שניתנת לשינוי. חשוב מאד שנבין שהיום אלוהים באהבתו נותן את שלומו ליהודים או גויים על בסיס האמונה במותו המכפר של ישוע המשיח. ברגע שמשהו מקרב העם היהודי מקבל את ישוע בתור המשיח והמושיע, האמת הזאת יכולה לשנות את מצבו בפני אלוהים באופן קיצוני. כלומר מאחד שהיה בעל טבע רוגז, כמו כולם, הנה עכשיו על ידי חסדו של אלוהים יש לו שלום עם אלוהים. "אשר בידו מצאנו באמונה גם מבוא החסד הזה אשר אנחנו עומדים בו ונתהלל בתקות כבוד האלוהים" אל הרומיים ה'2 שים לב שגם בתור מאמינים משיחיים הכניסה למצב שבו אנחנו יכולים לשמוח במה שאלוהים עשה עבורנו מאד תלויה באם אנחנו מכירים בעובדה שזה חסדו של אלוהים שעובד בנו ולא הפעילות הענפה שבה אנחנו אולי לוקחים חלק. שלום אלוהים "שמחו באדונינו בכל עת ועוד הפעם אומר אני שמחו: ענות רוחכם תודע לכל איש קרוב הוא האדון: אל תדאגו כי אם בתפילה ובתחנונים עם תודה תבואנה משאלותיכם לכל דבר לפני אלוהינו: ושלום אלוהים הנעלה על כל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע" אל הפיליפיים ד'4-7 אנחנו תמיד מודים לאלוהים על זה שאחרי שנצדקנו באמונה יש לנו שלום אתו. האם משתמע מכך שלמאמינים משיחיים תמיד טוב על הלב ?. האם עכשיו בתור מאמינים אנחנו תמיד שמחים ויכולים לומר שיש לנו 24 שעות ביממה את השלום שאלוהים נותן ? כמובן שלא ! במידה והשלום עם אלוהים הוא מצב שנוצר על ידי חסדו של אלוהים. שלום אלוהים או השלום מאלוהים, לעומת זאת, קשור להתנסות יום יומית השליח שאול הטרסי נותן לנו בפסוקים הנ"ל הנחיות אשר בעזרתן המאמין יוכל להנות מחיים רוחניים בריאים ולהנות משלום אלוהים. "שמחו באדונינו בכל עת ועוד הפעם אומר אני שמחו: קל אולי להגיד אבל קשה לעשות. בתור מאמין צעיר חשבתי שפנים שמחות וחיוך רחב הם המאפיינים העקרים למשהו שקיבל את המשיח בתור האדון והמושיע.. יצא לי גם באותם ימים לפגוש מאמינים מאד נחמדים שלא נהגו לחייך כל הזמן ואז נהגתי לשאול באם גם הם מאמינים. גם מאמינים משיחיים, כמו כל בן אדם אחר, לא תמיד שמחים עם המצב שאליו הם נקלעו. יכול להיות שזה קשור בבעיות אישיות כלכליות או המצב הביטחוני וכו'. אבל הפסוק הנ"ל אינו מדבר על לשמוח עם מצבנו שהוא ניתן כל הזמן לשינוי אלא לשמוח באדונינו. כלומר לשמוח בדברים שהאדון השלים עבורנו. במידה ומשהו ישאל אותי אם אני בתור מאמין תמיד שמח עם מצבי. התשובה שלי תהיה לא. אבל אני תמיד שמח באדון כלומר בזה שדרך חסדו של אלוהים יש לי שלום בלב. להיות שמח באדון פירושו גם להיות עדות משיחית מהלכת. "אז תגיד לי מה כל כך משמח אותך באדון ישוע שאתה מאמין בו בייחוד בימים בוערים אלו ?". את התשובה או יותר נכון חלק מהתשובה ניתן למצוא באיגרת אל האפסיים פרק א' פסוקים 1-7. אני קורא לחלק הזה "חדר האוצרות של האדון ישוע המשיח". לכן קורא יקר מה שבאמת משמח אותי תמיד זאת העובדה שאלוהים ברך אותי בכל ברכת רוח במרומים במשיח }פסוק )3 שאלוהים בחר אותי כמו רבים אחרים להיות קדוש ותמים(פסוק 4) לפניו. זה מאד מעודד לדעת שבתור מאמינים משיחיים כבר התקדשנו וכל מה שאנחנו עושים במובן המוסרי זה לא על מנת להתקדש אלא מכוון שאנחנו כבר קדושים. שקבלתי יעוד להיות בן של אלוהים תודות לישוע המשיח (פסוק 5) שהוא חנן אותי (פסוק )6 ואולי הכי חשוב שיש לנו כבר את סליחת החטאים ואם משהו ישאל כמה סליחה קבלנו ועבור אילו חטאים. התשובה היא מאד פשוטה עבור הכל כרוב חסדו. (פסוק )7 קורא יקר זה אולי רחוק ברגע זה מהמציאות הישראלית אבל עדיף שנהפוך את היוצרות ונגיד שהמציאות הישראלית עם המצב הביטחוני הגרוע מאד רחוקה מהמציאות שאלוהים הכתיב לנו בדברו. לכן שוב פעם לשמוח באדון פירושו לשמוח בדברים הוא השלים עבורנו במותו ותקומתו. הכרת הדברים האלו תחזק אותנו ותגביר את שימחת המשיח בקרבנו למרות המצב שסובב אותנו. ענות רוחכם תודע לכל איש קרוב הוא האדון: - ענווה היא דבר שקשור לצניעות למשהו שאינו מקרין גאווה. אבל במקרה שלנו מדובר בענווה רוחנית שלהפך כן אמורה להיוודע לכולם. האמונה שבואו של האדון הוא קרוב היא עדות חייה לסובבים אותנו על העתיד לקרות. בשיחות עם אנשים תמיד נשמע את המשפט "מה יהיה בסופו של דבר" "עד כמה אפשר לסבול את המצב הזה" לכן שוב פעם התפקיד של ענווה רוחנית היא לשמש עדות ולהסביר לאנשים למה אנחנו שמחים ורגועים למרות המצב שבו אנחנו חיים. אל תדאגו כי אם בתפילה ובתחנונים עם תודה אל תדאגו כי אם בתפילה ובתחנונים עם תודה תבואנה משאלותיכם לכל דבר לפני אלוהינו: פה אנחנו מגיעים לאחד מהעקרונות החשובים ביותר של השמחה משיחית. אני גדלתי בבית להורים ניצולי שואה שהמילה "לדואג" היוותה חלק מאד חשוב בחיי היום יום שלנו. אנשים שחיים היום במציאות הישראלית דואגים כל הזמן. אז מה יש במילה "דאגה" שבגללה נאמר למאמין המשיחי בפרוש לא לדאוג ? הפעולה שנקראת דאגה קשורה באופן ישיר לחוסר אמונה. היא קשורה לחששות ולמצבי חרדה ושקיעה בצער. אז בסדר זה הכל טוב ויפה בתיאוריה אבל איך זה עובד במציאות? את התשובה אנחנו מוצאים בהמשך הפסוק. דבר ראשון על המאמין להכיר בעובדה שהוא דואג ואז באה מקומה של התפילה שמספרת לאלוהים את מצבנו. ישנם אילו שאומרים "אבל אלוהים יודע מה שהולך בלב שלי"? קורא יקר, זה לא מספיק, אלוהים רוצה לשמוע את זה ממך. הוא רוצה שתגיע למצב שבו אתה מכיר בעובדה שאתה תלוי אך ורק בחסדו. לכן, באותו הקשר, אנחנו מוצאים גם את המילה "תחנונים" שתפקידה לתאר את הגישה שלנו. האם אתה פונה לאלוהים בתפילה מכוון שאתה מאמין שתפילה זה איזה מילת קסם ושאלוהים תמיד חייב לעזור לך ?. או שאתה פונה לאלוהים מתוך כוונה להודות לו על חסדו מבלי לצפות לתמורה ?. "... תבואנה משאלותיכם לכל דבר לפני אלוהינו" הפתרון האלוהי לבעית הדאגה טמון בעובדה שאנחנו מוכנים לשפוך את ליבינו בפני אלוהים ולהודות בפניו מה לוחץ עלינו ולבקש ממנו כל דבר גולש יקר אתה לא צריך להיות מאמין משיחי על מנת להתפלל לאלוהים ולבקש ממנו את כל מה שעולה על רוחך. אנשים בכל העולם מתפללים ומבקשים מאלוהים הרבה דברים שברוב המקרים נוגדים את האישיות שלו. הנקודה פה שהבנת הכתוב ותוכנית האלוהים תעזור לך לדעת ולהבין מה אתה יכול לבקש מאלוהים. אבל הנקודה הכי חשובה זה הפסוק הבא.: ושלום אלוהים הנעלה על כל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע" שאתה פונה לאלוהים בתפילה אתה בטח גם מצפה לתשובה. אתה היית רוצה לראות איזה שנוי במצב שבגללו איבדת את השלום האלוהים. פה אני לחייב להגיד לך שאלוהים תחת זמן החסד שבו אנחנו חיים אינו מבטיח כל תשובה לתפילתנו. הוא לא מבטיח לך שתמצא עבודה או שתהיה בריא ולא תצטרך ללכת לקופת חולים. מה שאתה כן יכול לצפות מאלוהים זה ששלומו הנעלה על הכל ינצור את הלב שלך ואת המחשבות שלך במשיח ישוע.. קורא יקר. בתור בני אדם אנחנו בנויים מגוף, רוח ונפש. רוח האדם שבנו היא זאת ששולטת על דרך המחשבה שלנו כולל הנטייה לדאוג. זאת גם הסיבה שנאמר לנו "והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלוהים אנחנו"(אל הרומיים ח' 16) כלומר רוח האדם לא יכולה להעיד על דברים רוחניים לשם כך אנחנו צריכים את עבודת רוח אלוהים בקרבינו דרך דבר האלוהים. התשובה שאלוהים רוצה לתת לך היא שלום האלוהים שינצור את המחשבות שלך. כמו אותו נשק נצור. הכל נמצא באותו מקום הקליע הקנה וכו' רק שלרגע הכל מנוטרל ולא עובד. ככה גם שלום אלוהים עובד במאמין. הוא לוקח את המחשבות שגרמו לנו להיכנס למצב של דאגה ולאבד את פרי הרוח ונוצר אותן. לא שחל איזה שינוי בבעיות שלנו אבל חל שינוי בנו ואולי עכשיו אחרי ששלום האלוהים חזר לשלוט בנו נוכל להתחזק ולהודות לאדון על עושר חסדו. קורא יקר אני רוצה לאחל לך שבוע טוב ולהתראות עד הפעם הבאה. דב אבנון ישועה חתימה ובטחון גולש יקר, בימים טרופים אלו שאנחנו רחוקים מלחיות בעולם בטוח ובייחוד אלו מבנינו שגרים בארץ. אני רוצה לדבר אתך על נושא מאד חשוב, בטחון באמונה. כמו תמיד אני חייב לומר לך שגם במידה ואתה עדין אינך מאמין משיחי. אני כולי תקווה שהשיעור הזה יעזור לך להבין עד כמה אלוהים אוהב אותך ולקבל את הישועה שהוא מציע לך דרך האמונה באדון ישוע המשיח, במותו המכפר ותקומתו מהמתים. "בשלום יחדיו אשכבה ואישן כי אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני" תהילים ד' 9"ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה ליהוה כי גמל עלי" תהילים יג' 6 הרבה ביטחון בימים אלו אני לא יכול להבטיח לך וכוונתי לביטחון של הגוף. ישנם אלו שזוכים היום להגיע לשיבה טובה ואילו אחרים נפטרים טרם עת עקב מחלות, מלחמות, מעשי טרור ועוד ועוד. לכן שוב פעם, האמונה המשיחית היא לא ערבון לאריכות ימים על פני הארץ אלא בטחון שגם בחיינו ובמותנו אף אחד לא יוכל להפריד אותנו מאהבת האלוהים שהיא בישוע המשיח. "ובטוח אני שלא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא הוה ולא העתיד: לא הרום ולא העומק ולא כל בריה יוכלו להפרידנו מאהבת האלוהים אשר היא במשיח ישוע אדונינו" אל הרומיים ח' 38 "אני בטוח". אנחנו חיים בזמנים שאנשים אינם בטוחים בשום דבר ולכן הכרזה כזאת מתפרשת מהר מאד כצעד של יהירות או שחצנות. העולם אומר שלא קיים דבר כזה שנקרא "אמת מוחלטת" אז איך אפשר בכלל להיות בטוחים במשהו.? אי בטחון היא לא רק מנת חלקם של הלא מאמינים. ישנם , לצערנו הרב, גם הרבה מאמינים משיחיים שמשום מה אינם בטוחים בישועתם או בטוחים חלקית כל עוד הם מנהלים חיים רוחניים בריאים. אנשים שואלים את עצמם בדרך כלל "האם כולם הולכים לגן עדן או כפי שהכתוב מלמד אותנו, לשמים, אחרי מותם"? או "איך בכלל אני יכול להיות בטוח שאני אפגוש את אלוהים אחרי מותי בגן עדן" "מה יקרא אם אחרי שבאתי לאמונה אני אחטא בזדון ? האם אלוהים עדין יסלח לי ? " האם אפשר לקרוא למשהו משיחי בשעה שהוא אינו מנהל אורך חיים רוחני?" אדם דתי , ללא כל הבדל לאיזה דת הוא שייך, לעולם לא יכול להנות מהביטחון שאלוהים תמיד אוהב אותו, כפי שהמאמין המשיחי יכול על סמך חסדו של אלוהים ואהבתו דרך ישוע המשיח. הסיבה היא מאד פשוטה. אם אתה בוטח במעשים או גמילות חסדים. לעולם לא תדע אם עשית מספיק בחייך על מנת למצוא חן בעיני אלוהים. כלומר אי בטחון. אבל אם תבטח במה שאלוהים עשה עבורך והשלים דרך ישוע המשיח. אלוהים עצמו ימלא אותך דרך רוח קודשו בהרגשת הביטחון. שים לב שגם המסורת היהודית עושה שימוש רב במושגים כמו : "העולם הבא" וקושרת מעשים עם חיי נצח. "נוחל עולם הבא" מת ועולה לגן עדן: יקבל גמולו בעתיד. לא חסרים גם המקרים שהיהדות הרבנית יוצאת מהר בהכרזה " אין לו חלק לעולם הבא" כאילו שאלו מעשיו של בני האדם שיפתחו בפניו את שערי גן עדן. ישנם אנשים שכותבים לי ומזכירים את הנאמר בספר דברים כח' 1,2 או טו' 16 אודות הקללות והברכות. הם מדברים על פחד ואי בטחון מכוון שהם שמעו הרבה על מעשים ומעט על אמונה וחסד. גם הנאמר בתהילים טו' 1,2 הוא הוכחה עבור הרבה אנשים שרק פועלי צדק ודוברי אמת הם אלו אשר בסופו של דבר ישכנו בהר קודשו של אלוהים. האם בכלל חשבת פעם בתור מאמין משיחי על הדברים שאני מזכיר פה? מה שאני רוצה להגיד לך. שלמרות הבלבול שקיים היום בין מאמינים בכל הקשור ליסודות האמונה. אנחנו באמת יכולים לדעת שרק דרך האמונה בן האדם יכול לפגוש את אלוהים בגן עדן או בממלכתו השממית. "ואשר גם אתם שתולים בו אחרי שמעתם דבר האמת את בשורת ישועתכם ואשר בו כשאמנתם גם נחתמתם ברוח ההבטחה רוח הקודש: כי זה ערבון נחלתנו לפדות לו עם סגולה לתהילת כבודו" אל האפסיים א' 13.14 ישועה אני מקווה שבמידה ואתה מאמין בישוע המשיח שאתה גם מאמין בצורך שיש לבני האדם, יהודים ולא יהודים, להיוושע. יכול להיות שאתה שייך לאיזה זרם שאינו מאמין בחשיבות הבישור, יכול להיות שמעולם גם לא בישרת למשהו. על דאגה אתה לא יחיד. העולם המשיחי מלא במאמינים שלא תמיד מבינים איך הם בכלל נושעו ועל אחת כמה וכמה לא יודעים מה לספר ואיך לספר את הבשורה לשכניהם. אני מקוה שלמרות זאת אתה מסכים איתי שהצורך בישועה הוא הבסיס שעליו בנויה האמונה שלנו. הבנת נושא הישועה גם תעזור לנו להבין למה אנחנו יכולים להיות בטוחים בישוע המשיח ולהשתרש בחסדו של אלוהים. אם תשאל אנשים, יהודים או לא, מה הם צריכים לעשות על מנת לזכות בכרטיס כניסה לגן העדן. תתפלא אולי, אבל לשאלה פשוטה זאת יש הרבה תשובות. גם בין משיחים הדעות חלוקות. אנשים מאמינים ברוב המקרים שישועתם היא תוצאה של שילוב בין אמונה ומעשים. ישנם אלו שמיחסים חשיבות רבה לטבילה במים כחלק מתוכנית הישועה וטוענים שבלעדיה אי אפשר להיוושע "המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם". מרקוס טז'16. אחרים טוענים שללא המילה או ציות לדת משה אי אפשר להיוושע "וירדו אנשים מיהודה והם מורים את האחים לאמור אם לא תמולו כדת משה לא תושעון"מעשי השליחים טו, .1 גם מושגים כמו "לחזור בתשובה, לעשות פרי או להיות פעיל באיזה קהילה" מהוויםעבור רבים את ההוכחה שמשהו באמת נושע. הכתוב מספר לנו על כמה אנשים ששאלו מה עליהם לעשות על מנת להיוושע וקבלו תשובה שונה. "והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב מה הטוב אשר אעשה ואקנה חיי עולם""...ואם חפצך לבוא לחים שמור את המצוות" "...אם חפצץ להיות שלם לך מכור את רכושך..." מתי יט, 16-23. "ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה נעשה" ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם לשם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקודש" מ. השליחים ב' 37.38 "ויוציאם ויאמר אדוני מה אעשה ואושע: ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך" מ. השליחים טז30.,31' התשובות הם שונות מכוון שמדובר פה בבשורת המלכות ובבשורת חסד האלוהים. לכן מאד חשוב שנלמד לחלק את הכתוב נכון במידה ואנחנו רוצים להיות נאמנים לפני אלוהים ולהיות פועלים שלא מתביישים בבשורת חסדו. נכון להיום כלומר לזמן החסד שבו אנחנו חיים. ישועה היא רק על ידי חסד דרך האמונה ללא כל קשר למעשינו " כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם היתה זאת כי מתת אלוהים היא: לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש" אל האפסים ב' 8.9. "ואם על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי אם כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי אם כן המעשה יחדל להיות מעשה" אל הרומיים יא' 6.7 "אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה" אל הרומיים ד' 5. כולם צריכים להיוושע אני מקווה שאתה מאמין כמוני שכל האנשים זקוקים לישועה ושזה לא כל כך משנה כרגע אם משהו יהודי או לא מכוון שכולם חטאו. על סמך הצורך הזה פטרוס התמלא ברוח הקודש ואמר לעם: יודע לכולכם וכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם ואשר האלוהים הקימו מן המתים בשמו עומד האיש הזה בריא לפניכם: והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פינה: ואין הישועה באחר כי לא נתן תחת השמים שם אחר לבני אדם אשר בו נושע" מ. השליחים ד' 10-13 תחת הנהגת החסד, אנחנו לומדים דבר ראשון שכולם חטאו. זאת לא איזה תיאוריה נוצרית או יהודית זהו דבר אלוהים חיים: "ככתוב אין צדיק אין גם אחד" אל הומיים ג' 10,11 או "כי כולם חטאו וחסרי כבוד אלוהים המה" אל הרומיים ג' 22.23 אז בסדר כולם חטאו. אבל מה זה אומר ? זה אומר שבעקבות החטא בא גם המוות. אנשיםטוענים שהאמונה בחטא הקדמון היא תיאוריה נוצרית ולא יהודית מכוון שזה רק מופיע בכתבי הברית החדשה. נכון, זהו שאול הטרסי שמלמד אותנו בפעם הראשונה על משמעות חטאו של אדם: "לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מפני אשר כולם חטאו" אל הרומיים ה' 12. "כי שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלוהים היא חיי עולמיים במשיח ישוע אדונינו" אל הרומיים ו' .23 מכוון שהיהדות הרבנית לא קבלה את הנאמר בכתבי הברית חדשה כדבר אלוהים חיים, יהיה להם קשה לקבל את עצם עובדת היות האדם "חוטא מבטן ולידה" אבל אלוהים... תודה לאלוהים שזה לא נגמר ב: "שכר החטא הוא המוות" אלא זה ממשיך עם "ומתנת חסד אלוהים היא חיי עולמיים במשיח ישוע אדונינו" אנשים מתלוננים כל הזמן על אלוהים ושואלים "אם הוא אוהב אותנו אז למה הוא לא עושה מה שהוא? ובכן אלוהים דווקא כן אוהב את הבריאה ולא רוצה שמשהו יאבד. "אשר חפצו כי יושעו כל בני האדם ויקבלו דעת אמת" א. טימותיוס ב' 4 "ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חושבים זאת לאיחור כי מאריך אפו בעבורנו ולא יחפוץ באבוד האובדים כי אם בפנות כולם לתשובה" השנית לפטרוס ג' 9 אלוהים באהבתו, כמו תמיד, הכין לנו דרך אשר דרכה אנחנו יכולים להיטהר מחטאינו. כלומר מהאשמה שבאה עקב החטא "ובזאת הודיע האלוהים את אהבתו אלינו אשר משיח מת בעדנו ואנחנו עוד חטאים" אל הרומיים ה' 8 הכתוב מלמד אותנו שאלוהים נתן את בנו יחידו. את האדון ישוע המשיח שחיי ללא חטא. הוא זה שסבל ומת במקומנו ועבורנו על הצלב. הוא זה שסבל את עונש הצלב במקומנו על מנת שנהיה חופשיים מעונש החטא שהוא המוות. לכן עכשיו זה : "אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה" אל הרומיים ד' 5. ישועה לא דרך מעשים להגיד שאתה מאמין שישועה היא רק דרך האמונה, זה כמו להגיד שלאלוהים יש בן. אלו שני דברים שמתנגשים אם מה שנקרא בפי רבים "סדרי העולם, או "השכל הישר" איפוא נשמע דבר כזה שאפשר להשיג משהו אצל אלוהים רק תודות לאמונה ? ובכן, אם אלוהים בעצמו מכריז על כך, אז מה שנשאר לנו באמת זה רק להאמין. הזכרנו כבר קודם לכן את העובדה שאנשים מאמינים שטקסים דתיים או מצוות הם חלק בלתי נפרד מתוכנית הישועה תחת זמן החסד. דבר אלוהים, לעומת זאת. מדגיש בפנינו שוב ושוב שאין לנו כל אפשרות להרוויח את הישועה : " כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם היתה זאת כי מתת אלוהים היא: לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש" אל האפסים ב' 8.9. "ואם על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי אם כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי אם כן המעשה יחדל להיות מעשה" אל הרומיים יא' 6.7 "אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה" אל הרומיים ד' 5. "לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אותנו כי אם בחסדו על ידי טבילת התולדה השניה וחידוש רוח הקודש" טיטוס ג' 5 ישנם אלו שמתקשים להאמין לכתוב ואומרים שאמונה בפני עצמה היא גם צורה של "מעשה". אבל גם פה הכתוב מדגיש בפנינו שזה יכול להיות או חסד או מעשים אחד מהשנים ולא הכל באותה שעה. ישוע המשיח השלים את הכל עבורנו. אין שום דבר שאנחנו יכולים להוסיף לתוכנית הישועה על מנת לחזק אותה או לחכות לטפיחת שכם אלוהית. אנחנו כמובן לא רגלים לקבל מתנות מבלי להחזיר משהו בתמורה. אלוהים מכריז בדברו חד וחלק שמדובר פה במתנה. אני חוזר שוב פעם על המילה "מתנה" ומתנות לא קונים אלא מקבלים באמונה. המסורת קוראת לזה "מתנת חינם" על משקל של מתנה שמעניקים לחבר לא כגמול ולא כחוב, מתנה שלא על מנת לקבל תמורה. "אבל לא כפשע המתנה כי הנה בפשע האחד מתו הרבים אף כי חסד אלוהים ומתנתו רבו לרבים בחסד האדם האחד ישוע המשיח" אל הרומיים ה' 15-18 גולש יקר, תאמין או לא אבל כולם חטאו ולכולם מגיע את אותו עונש. דבר אלוהים אינו מבדיל בין זה שעושה חטא אחד או זה שגרם סבל לרבים. כולם ללא כל הבדל, יהודי או לא חיים תחת קללת החטא. אבל שוב פעם אלוהים לא רוצה שמשהו יאבד ולכן הוא שלח את בנו יחידו על מנת שדרך מותו ותקומתו הוא ישחרר אותנו מקללת החטא. תוכנית הישועה עבורי ועבורך היא מאד פשוטה. פשוטה כמובן כל עוד אנחנו קוראים אותה כמו שצריך ולא מבלבלים את היוצרות. כאשר משהו מאמין שהאדון ישוע המשיח מת עבור חטאיו, נקבר וקם ביום השלישי לתחייה. הוא נושע. אין באפשרותנו להוסיף למעשה זה משהו. זאת מתנה והיא מושלמת. תראה, משה רבנו דיבר על צדקה דרך התורה "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" אל הרומים י' 5 אבל מה שאנחנו רוצים לבשר לך קשור לצדקה דרך האמונה. משהו אחר לגמרי. "אבל מה תאמר קרוב אליך הדבר בפיך ובלבך בוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים: כי אם בפיך תודה שישוע הוא האדון ותאמין בלבבך שהאלוהים העירו מן המתים תושע" אל הרומים י' 7-12 הבשורה שאנחנו מבשרים "ואני מזכירכם אחי את הבשורה אשר בשרתי אתכם ואתם קבלתם ועמדתם בה: וגם תושעו בה אם תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם רק אם לא האמנתם לשוא" הראשונה אל הקורנתים טו' 1,2 כבר בתקופה של שאול הטרסי, היתה למאמינים הנטייה לסטות מהבשורה האמיתית לאמונות שווא. השליח מדבר פה על בשורה אחת ויחידה שאותה המאמין מקבל ועומד בה. כלומר קבלת את ישוע בתור המושיע ואתה עומד על שלך, כלומר אתה בוטח בעובדה שהוא הושיע אותך רק דרך האמונה. אתה רואה, בשורת חסד אלוהים מפנה אותך על ידי האמונה אך ורק לחסדו של אלוהים. השליח ממשיך ומדגיש שאתה תיוושע רק במידה ותחזיק בבשורה כי פי שהיא. מכוון שהאמונה בישוע המשיח ברבות הימים הפכה לנחלת רבים. קיימות היום הרבה נוסחאות לבשורה. כל כך הרבה נוסחאות שלפעמים כבר באמת לא יודעים מה צריך להאמין על מנת להיוושע. השליח מדגיש את זה על מנת למנוע ממך להאמין לשווא. זה לא סוד שהרבה אנשים מזכירים את השם של ישוע במסגרת עקרי האמונה שלהם. עבור המוסלמי ישוע הוא נביא. עבור המורמוני או אלו שקוראים לעצמם "עדי השם" ישוע הוא גם בן אלוהים אלא במובן אחר. גם אלו שכבר מאמינים לבשורה מנסים מידי פעם להתאים את הנוסחה המקראית של הבשורה על מנת שאנשים יבינו אותם. כל זה ועוד גורם לכך שאנשים מאמינים לשוא. מה שהם מאמינים אין בכוחו להושיע אותם מכוון הם לא אוחזים בבשורה על פי הנאמר בכתבי הקודש תחת זמן החסד."כי ראשית כל דבר מסרתי לכם מה שקבלתי כי המשיח מת לכפר על חטאינו ככתוב: ונקבר והוקם ביום השלישי ככתוב" פסוקים 3,4. אתה רואה הבשורה מסתמכת תמיד על הכתוב. ובמידה ותאמין מה שכתוב תקבל גם את מה שכתוב כלומר את הישועה. אז בו תן לי לשאול אותך משהו בכנות. ממילא אתה לא חייב לענות לי אלא רק לעצמך. האם אתה באמת מאמין שישוע הוא האדון ושהוא מת עבור חטאיך? יכול להיות שעד עכשיו רק שמעת הרבה אודות האמונה המשיחית. האם חשבת אי פעם שאולי הגיע הזמן שאתה גם צריך לבטוח בדבר אלוהים ולקבל את ישוע בתור המושיע שלך? אז למה שלא תעשה את זה עכשיו.? פשוט הכר בעובדת היותך חוטא מבטן ומלידה ושאין באפשרותך להושיע את עצמך לבד או דרך עבודה דתית כל שהיא. קבל את מה שישוע השלים עבורך במותו ותקומתו. אם תעשה את זה באמונה, אז ברגע אחד ישתנה מצבך בפני אלוהים. אתה תעבור ממוות לחיי נצח ובמקום לפגוש את אלוהים בתור השופט שלך, אתה תפגוש אותו במלכותו השמיימית בתור המושיע שלך. גולש יקר באשר אתה, אני רוצה לאחלך הרבה בריאות ואושר ואני כולי תיקווה שהמאמר הזה יעזור לך למצוא את השקט והשלווה שרק האדון ישוע המשיח יכול לתת לך. במידה ואתה מאמין משיחי אז אני מקווה שהמאמר הזה רק יעזור לך להתחזק רוחנית ולשמש כלי בידי אלוהים בהפצת דבר חסדו. דב אבנון - הולנד
About us
We preach the gospel of Gods grace
Useful Links
Contact info
Grace Gospel Provincialeweg 64 3998Jk Schalkwijk The Netherlands
info@bijbel.nl
Tel:06-53625525
Contact Us
