התקווה המבורכת

תקווה המבורכת
אנחנו מאחלים לאנשים שנה מבורכת , או מקווים שבשנה הבאה יהיה יותר טוב. זה נקרא תקווה. הרבה אנשים חיים היום ללא תקווה. בארץ ישראל אנחנו עדים למלחמות, הרוגים והרבה סבל. הרבה אנשים פשוט חיים רק את היום, אין להם תקווה.
האמונה בישוע המשיח היא לא דת למרות שהרבה אנשים מאמינים קשורים לאיזה אירגון דתי.
ה לָכֵן אַחֲרֵי נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה שָׁלוֹם לָנוּ עִם־הָאֱלֹהִים בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ 2 אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מָצָאנוּ בָאֱמוּנָה גַּם־מְבוֹא הַחֶסֶד הַזֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹמְדִים בּוֹ וְנִתְהַלֵּל בְּתִקְוַת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק ה
האמונה המשיחית עוסקת בצדקה. מי צודק ? אלוהים או בני האדם. אדם צדיק הוא לא אחד שעוסק בגמילות חסדים. אדם צדיק הוא זה שבאלוהים אומר עליו "אתה צודק". אלוהים מצדיק היום אנשים אך ורק על סמך האמונה שלהם באדון ישוע ומותו על הצלב. אחרת אף אחד לא היה יכול לומר "אני צודק" מכוון שכולם נחשבים לחטאים.
אז אם נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה יש לנו שלום עם האלוהים. בעולם אין כרגע שלום. אנשים לא שלמים עם עצמם. אם נסתכל לנעשה היום במזרח התיכון נראה עד כמה השלמות והשלום חסרים. בכל אופן אם אנחנו מאמינים שישוע הוא האדון שמת עבור החטאים שלנו ןקם לתחייה בעבור הצדקה שלנו . אנחנו יכולים להנות משלום עם האלוהים כבר היום כבר עכשיו. שלום עם האלוהים לא אומר שמרגישים כל היום טוב. ישנם הרבה מאמינים שלא מבינים את ההבדל בין מה שקבלנו בחסדו של האלוהים לבין ההתנסות היום יומית וההליכה ברוח.
6 אַל־תִּדְאָגוּ כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים עִם־תּוֹדָה תָּבֹאנָה מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם לְכָל־דָּבָר לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ׃ 7 וּשְׁלוֹם אֱלֹהִים הַנַּעֲלֶה עַל־כָּל־שֵׂכֶל יִנְצֹר אֶת־לְבַבְכֶם וְאֶת־מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַפִּילִפִּיִּים פֶּרֶק ד
הפסיכולוגים מדברים על מצב של "דאגת יתר". דאגות בחיים לא חסרות. מצב בטחוני, כלכלי, בעיות אישיות ועוד. אצל המאמין המשיחי, דאגת יתר יכולה לגרום לאובדן של פרי הרוח. לכן נתנה לנו האפשרות לשאול את אבינו שבשמים. איך שואלים "בתודה" כלומר במקום רק לבקש אנחנו צריכים דברים ראשון להודות לאלוהים אבי אדונינו ישוע המשיח על עושר חסדו שכבר ניתן לנו. כלומר המטרה היא לא רכב חדש או ביגוד וכו גם אם אנחנו חושבים שזה לכבוד האלוהים. אלוהים תחת הנהגת חסדו, אינו מבטיח לנו תשובות. התשובה הכי טובה שנקבל היא שלום האלוהים – יש את השלום "עם האלוהים" שזאת הישועה שניתנה לנו אך ורק על ידי חסד דרך האמונה. יש את "השלום מהאלוהים" שזה תוצר של הליכה ברוח ופרי הרוח (אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַגָּלָטִיִּים פֶּרֶק ה 16-26)
וְתִקְוָה הִיא לֹא תָבִישׁ
וְלֹא־עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְהַלֵּל בַּצָּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי־הַצָּרָה מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת׃ 4 וְסַבְלָנוּת לִידֵי עֲמִידָה בְנִסָיוֹן וַעֲמִידָה בְנִסָּיוֹן לִידֵי תִקְוָה׃ 5 וְתִקְוָה הִיא לֹא תָבִישׁ כִּי הוּצְקָה בִּלְבָבֵנוּ אַהֲבַת אֱלֹהִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַנִּתָּן לָנוּ׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק ה
ישנם היום הרבה אנשים שחיים בלי תקווה. ישנם לפעמים מאמינים שמאבדים את התקווה. אני זוכר את הימים הראשונים בשנת 1979 שקבלתי את ישוע בתור האדון והמושיע. חשבתי שלהיות מאמין משיחי זה רק שמחה והרגשה טובה. משהו כמו סם להמונים. הייתי שמח בחלקי. רק יותר מאוחר התחלתי להבין את המשמעות האמיתית. שישוע הוא לא רק המשיח או מלך היהודים אלא דבר ראשון האדון שמת עבור החטאים שלי.
אנחנו לא יכולים לאבד את התקווה גם אם אנחנו מרגישים אחרת או משהו לימד אותנו אחרת. התקווה המשיחית לא בנוייה על רגש אלא על האמת. צרות הן חלק מהחיים המשיחים. אם אתה מחפש חיים קלים בלי צרות "תעשה מה שכולם עושים" תאמין מה שהרוב מאמין. תתחבר עם אלו שרק מדברים על ישוע בתור איזה עושה נפלאות ולא מאמינים שהוא האלוהים שמת עבור החטאים שלנו.
צרות, עמידה בנסיון רק מחזקים את התקווה. את התקווה עצמה שהיא האדון ישוע המשיח אנחנו לא יכולים לאבד מכוון שנחתמנו ברוח הקודש. 13 וַאֲשֶׁר גַּם־אַתֶּם שְׁתוּלִים בּוֹ אַחֲרֵי שָׁמְעֲכֶם דְּבַר הָאֱמֶת אֶת־בְּשׂוֹרַת יְשׁוּעַתְכֶם וַאֲשֶׁר בּוֹ כְּשֶׁהֶאֱמַנְתֶּם גַּם־נֶחְתַּמְתֶּם בְּרוּחַ הַהַבְטָחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים פֶּרֶק א
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק יב 12 שִׂמְחוּ בַתִּקְוָה הוֹחִילוּ בַצָּרָה שִׁקְדוּ עַל־הַתְּפִלָּה׃
25 אֶלָּא אִם־נְקַוֶּה לְמַה־שֶּׁלּא רְאִינֻהוּ נְחַכֶּה לוֹ וְנוֹחִיל׃ 26 וְכֵן גַּם־הָרוּחַ תֹּמֵךְ אֹתָנוּ בְּחֻלְשׁוּתֵינוּ כִּי לֹא יָדַעְנוּ לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי אָכֵן הָרוּחַ הוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִדַּבֵּר׃ 27 וְהַחֹקֵר לְבָבוֹת יוֹדֵעַ אֶת־מַחְשְׁבוֹת הָרוּחַ כִּי כִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים יַפְגִּיעַ בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים׃ 28 וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי אֹהֲבֵי אֱלֹהִים הַקְּרוּאִים בַּעֲצָתוֹ הַכֹּל יַעֲזֹר לְטוֹב לָהֶם׃ 25 אֶלָּא אִם־נְקַוֶּה לְמַה־שֶּׁלּא רְאִינֻהוּ נְחַכֶּה לוֹ וְנוֹחִיל׃
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק ח
6 כִּי הַמָּשִׁיחַ בְּעוֹדֵנוּ חַלָּשִׁים מֵת בְּעִתּוֹ בְּעַד הָרְשָׁעִים׃ 7 לֹא בִמְהֵרָה יָמוּת אִישׁ בְּעַד הַצַּדִּיק אֲבָל אֶפְשַׁר שֶׁיִּשָׂאֵהוּ לִבּוֹ לָמוּת בְּעַד הַטּוֹב׃ 8 וּבָזֹאת הוֹדִיעַ הָאֱלֹהִים אֶת־אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ אֲשֶׁר מָשִׁיחַ מֵת בַּעֲדֵנוּ וַאֲנַחְנוּ עוֹד חַטָּאִים׃ 9 וְעַתָּה אֲשֶׁר נִצְדַּקְנוּ בְּדָמוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּוָּשַׁע בּוֹ מִן־הַקָּצֶף׃ 10 כִּי הִנֵּה הֻרְצִינוּ לֵאלֹהִים בְּמוֹת בְּנוֹ בִּהְיוֹתֵנוּ אֹיְבִים אַף כִּי־נִוָּשַׁע עַתָּה בְּחַיָּיו אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻרְצִינוּ׃ 11 וְלֹא־עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּתְהַלֲלִים אֲנַחְנוּ בֵּאלֹהִים עַל־יַד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בּוֹ עַתָּה הָיָה לָנוּ הָרִצּוּי׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק ה
לֹא תֵּעָצְבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם תִּקְוָה
קורא יקר, התקווה המשיחית לא בנוייה על רגשות. האמונה המשיחית היא לא תוצר של פרי הדמיון או מכוון שאמרו לך ככה וככה באיזו קהילה. אמונה אמיתית בנוייה על הנאמר בדבר האלוהים.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים פֶּרֶק י 17 אִם־כֵּן הָאֱמוּנָה בָאָה מִתּוֹךְ הַשְּׁמוּעָה וְהַשְּׁמוּעָה עַל־יְדֵי דְבַר־הַמָּשִׁיחַ׃
הרבה אנשים חיים תחת עצבות מכוון שלהרבה אנשים אין תקווה. קשה מאוד להסביר למשהו שלא מאמין את המשמעות של התקווה המשיחית. איבדנו בן בשנת 2014 . אנשים אומרים לי " אתה נראה טוב או לא רואים עליך ועוד" . אני רק יכול לומר שהתקווה המשיחית נותנת הכוח. רוח הקודש שבו נחתמנו, הוא האלוהים שעובד בתוכנו.
13 וְעַל־דְּבַר הַיְשֵׁנִים אֶחָי לֹא־נְכַחֵד מִכֶּם דָּבָר לְמַעַן לֹא תֵּעָצְבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם תִּקְוָה׃
מאמין משיחי שמת נקרא בכתוב "ישן" (לא לערבב עם תורת שקר שמסתובבת בין המאמינים שמלמדת שהמתים הם ללא הכרה וכו") שאנחנו מתים הגוף בקבר אבל הרוח עם האדון. לכן נאמר לנו לא להיות עצובים כמו אחרים שאין להם תקווה. התקווה שלנו זה הרגע שבו האדון יבוא לאסוף את הקהילה על מנת שניהיה יחד איתו.
14 כִּי אִם־נַאֲמִין אֲשֶׁר־מֵת יֵשׁוּעַ וַיֶּחִי כֵּן יָבִיא הָאֱלֹהִים גַּם אֶת־הַיְשֵׁנִים בְּיֵשׁוּעַ אִתּוֹ׃ 15 כִּי אֶת־זֹאת נֹאמַר לָכֶם בִּדְבַר יְהוָֹה כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים עַד־בֹּא הָאָדוֹן לֹאֹ נְקַדֵּם אֶת־הַיְשֵׁנִים׃ 16 כִּי הָאָדוֹן הוּא יֵרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים וְאָז יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה הַמֵּתִים בַּמָּשִׁיחַ׃ 17 אַחֲרֵי־כֵן אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים נִלָּקַח אִתָּם יַחְדָּו בַּעֲנָנִים לִקְרַאת הָאָדוֹן לָאֲוִיר וּבְכֵן נִהְיֶה תָמִיד עִם־הָאָדוֹן׃ 18 לָכֵן נַחֲמוּ זֶה אֶת־זֶה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַתַּסְלוֹנִיקִים פֶּרֶק ד
כי אם נאמין – כלומר התנאי היחידי להיות יחד עם האדון זאת האמונה שלנו ולא המעשים. השליח פולוס מדבר פה על אסיפת המאמינים.
וְהִנְנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם אֶחָי עַל־אֹדוֹת בִּיאַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַאֲסִיפָתֵנוּ אֵלָיו׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשֵּׁנִית אֶל־הַתַּסְלוֹנִיקִים פֶּרֶק ב
יש הבדל חשוב בין ביאת אדונינו ואסיפת המאמינים. ביאת אדונינו מדברת על הזמן שהאדון ישוע יחזור לארץ על מנת לכונן את מלכות 1000 השנים ( מעשי השליחים א 9-11) . אסיפתנו אליו. – תיהיה לפני שהאדון מכונן את מלכות אלף השנים. אסיפתנו אליו. נקראת גם בפי הרבה מאמינים "ההילקחות" מכוון שנאמר אַחֲרֵי־כֵן אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים נִלָּקַח אִתָּם יַחְדָּו בַּעֲנָנִים לִקְרַאת הָאָדוֹן לָאֲוִיר וּבְכֵן נִהְיֶה תָמִיד עִם־הָאָדוֹן׃
מדובר בחלק מהתגלות הסוד שנתנה לשליח פולוס ומדברת על תקוות מאמיני הקהילה "גוף המשיח"
שאנחנו מדברים על "חלוקת דבר האמת" הכוונה בין השאר לדעת להבדיל בין התקווה של עם ישראל לבין התקווה של מאמיני גוף המשיח.
18 כִּי רַבִּים הַהֹלְכִים אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וְעַתָּה גַּם־בִּבְכִי אֲנִי אֹמֵר כִּי־אֹיְבֵי צְלוּב הַמָּשִׁיחַ הֵם׃ 19 אֲשֶׁר אַחֲרִיתָם הָאֲבַדּוֹן אֲשֶׁר כְּרֵסָם אֱלֹהֵיהֶם וּכְבוֹדָם בְּבָשְׁתָּם וְקִרְבָּם הַבְלֵי חָלֶד׃ 20 כִּי אֶזְרָחוּתֵנוּ בַּשָּׁמַיִם הִיא וּמִשָּׁם מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לְמוֹשִׁיעֵנוּ אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ 21 אֲשֶׁר יַחֲלִיף אֶת־גּוּפֵנוּ הַשָּׁפֵל לִהְיֹתוֹ דוֹמֶה לְגוּף כְּבוֹדוֹ כְּפִי־פְעֻלַּת יְכָלְתּוֹ לִכְבּשׁ הַכֹּל תַּחְתָּיו׃ אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַפִּילִפִּיִּים פֶּרֶק ג
קורא יקר, אנחנו חיים בזמנים לא קלים וביחוד לאור המצב בארץ ישראל. למרות שאני כותב מהולנד ואולי יותר קל לי. אני מדגיש שאסור לנו לאבד את התקווה. אין צורך גם שנאבד את התקווה אם אנחנו מסתכלים לעבר האדון ישוע המשיח ואושר חסדו. בשורת חסד האלוהים שהאדון ישוע הפקיד בידי השליח פולוס עבור קהילת המאמינים, יש בכוחה לחזק אותנו ולבנות אותנו גם אם בחוץ הכל סוער.
יום טוב לכולם והתחזקות באדונינו ישוע המשיח.
to testify the gospel of the grace of God acts 20:24




